קטגוריות
אלימות במשפחה תלונות שווא

צו הגנה – הכלי שהפך ממגן אלימות לכלי ציני למתן יתרון בגירושים

מערכת גירושים ישראל

 

בקשה לצו הגנה מוגשת על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, והיא אמצעי חירום שמטרתו לספק הגנה מיידית כנגד מעשה אלימות עכשווי. צו הגנה יכול להינתן בדחיפות אפילו ללא נוכחות האדם המואשם באלימות, אך יש לקיים דיון בנוכחותו בתוך 7 ימים, ובכל מקרה צו זה מוגבל לתקופה של 3 חודשים עד שנה בלבד.

לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני יש סמכות להוציא צו הגנה באופן מיידי כנגד בן משפחה אלים, וזאת אם השתכנע שקיימת סכנה מוחשית לשלומו של מבקש הצו

 

כדי לקבל צו הרחקה אין צורך באלימות ממשית, ובית המשפט כבר פסק מפורשות כי אלימות נפשית אף עשויה להיות סיבה מספקת על מנת שתקום עילה המצדיקה מתן צו הגנה במעמד צד אחד.

במסגרת צו הגנה, יורה בית המשפט למי שנגדו ניתן הצו, שלא להתקרב במרחק מסוים מביתו של מבקש הצו וחל עליו איסור להטריד את מבקש הצו, בכל דרך. אדם שניתן נגדו צו הגנה, אינו רשאי להחזיק או לשאת בנשק.

בית המשפט מוסמך להגבילו בדרכים נוספות וכן לדרוש ערובה לקיום הצו, הכול בכדי להבטיח את שלומו של מבקש הצו.

מהם התנאים לקבלת צו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?


החוק למניעת אלימות במשפחה קובע באופן עקרוני מהם הקריטריונים לקבלת צו הגנה: התנאי הראשון הוא שבזמן סמוך לפני שהוגשה הבקשה לצו, הצד האלים תקף את מבקש הצו, כלא אותו בניגוד לרצונו או ביצע בו עבירות מין.


התנאי השני החלופי הוא שהתנהגותו של הצד האלים יוצרת חשש סביר כי הוא עלול לסכן את מבקש הצו באופן ממשי. לחלופין, התנאי השלישי הוא שהצד האלים התעלל נפשית במבקש הצו במשך פרק זמן ממושך, או שהתנהגותו אינה מאפשרת לו להמשיך ולנהל את חייו באופן תקין.

הפרת צו הגנה

צו הגנה ניתן על פי חוק למניעת אלימות במשפחה. בסעיף 7 לחוק, נקבע כי משטרת ישראל רשאית לעצור אדם המפר צו הגנה, אם הוגשה על כך תלונה.

לאור זאת כי החוק דורש הגשת תלונה, טרם ניתן יהיה לעצור את מפר הצו.

 

הניצול לרעה של הקלות שבה ניתן לקבל צו הגנה

כיום כאשר המידע זמין לכל וישנם עשרות פורומים של גרושים וגרושות "בעלי נסיון" הפך הכלי של צו הגנה לכלי ניגוח ונסיון לצבור יתרון בהליכי גירושים.

גם עורכי הדין אינם חסינים ממעשה בזוי זה וישנם כאלו שמעודדים ומדריכים את הלקוחות שלהם כיצד ואיך להגיש את הצו.

הצד המתלונן (ברוב המקרים נשים) מגיש צו הגנה במעמד צד אחד בטוענה של אלימות או חשש מאלימות ובית המשפט אשר איננו יכול לקחת את הסיכון של אלימות במשפחה ברוב המוחלט של המקרים מרחיק את הצד שכנגד וכך למעשה נוצר היתרון שצד אחד נשאר בבית עם הילדים וצד שני מורחק ממשפחתו ומביתו.

לאחרונה פורסמו מספר מקרים בהם השופטים ביקרו באופן חריף צדדים שעשו שימוש בצו זה שלא לצורך ואף פסקו הוצאות, אך מקרים אלו הם חריגים ועדיין רק טיפה בים. רוב צווי ההגנה נגמרים ללא כלום.

במרבית המקרים כאשר אין יכולת להוכיח אלימות או חשש לאלימות הצו מתבטל ביום הדיון במעמד שני הצדדים. אך הנזק כבר נגרם. הצד הנפגע כבר השחית כסף רב על ייצוג, הורחק מביתו ומילדיו ובמקום להיות עסוק בניהול ההליך הוא עסוק בטיהור שמו.

במקרים בהם ישנה מובהקות שצו ההגנה התבקש בחוסר תום לב רצוי לדרוש מבית המשפט פיצוי בגין הוצאות ההליך או אפילו לתבוע נזיקית על כך.

כיום רוב הנתבעים מאושרים שהצליחו לבטל את הצו שהם אינם חושבים אפילו לדרוש פיצוי על כך.

אז כיצד ניתן להתגונן בפני הפללה מכוונת של בן-הזוג?

קודם כל – מודעות.

כדאי לדעת שדבר כזה יכול לקרות לכל אחד ולכן באם אתם חוששים שבן הזוג עלול לנסות להפליל אתכם, דאגו להיות מוקלטים בכל שעות היממה.

שתי דרכים שהוכיחו את עצמן כיעילות בעבר הן הטמנת מלכודת והקלטת בן-הזוג המתלונן מודה בשקריו, ושימוש בפוליגרף.

 

 

 

קטגוריות
אלימות במשפחה

הצעת חוק מפלה ומסוכנת לשלום המשפחה עברה בקריאה ראשונה

מאת: עו"ד עדי בן - חור

בוקר טוב לגברים במדינת ישראל. כדאי שתדעו: אתם בדרך להפוך לעבריינים רק מעצם היותכם גברים.

לפני כשבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית של קרן ברק מהליכוד, בתמיכת אבי ניסקורן מכחולבן ואיציק שמולי ממפלגת העבודה.

הצעת החוק הזאת מהווה תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, ועתידה להפוך מצב בו אישה מחליטה שלא להוציא כרטיס אשראי לעבירה פלילית באשמת הגבר, אשר תביא למעצרו והגשת תביעה אזרחית כנגדו. הצעת החוק הזאת מפלה מעצם טיבה, היא מיועדת באופן פרטני להיטיב עם נשים, מה שהופך אותה לבלתי חוקתית בהגדרה.

הצעת החוק של ברק קובעת כי כפי שניתן להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד מי שמאיים על חייו של אדם, ניתן יהיה להוציא צו למניעת אלימות כלכלית.

הצעת החוק מגדירה "אלימות כלכלית" כ"התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, ובכלל זה יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק, התנהגות המונעת שימוש בנכס או מקשה על שימוש בנכס.. וכן מניעת גישה למידע על הנכס..".

ההגדרה הזאת כל כך רחבה, עד כי כל פעולה שיעשה גבר יכולה להיחשב כאלימות כלכלית. דוגמה: הגבר עובד 20 שעות ביום? זה מקשה על האישה לממש התנהלות "כלכלית עצמאית". הגבר לא נמצא בבית, הוא כל הזמן עובד, איך האישה יכולה להיות עצמאית? הוא עבריין, ויש להוציא כנגדו צו.

בדברי ההסבר חוזרים ברק ושאר המציעים על הטענה כי מטרת החוק היא לסייע לנשים. הדרישה מבית המשפט היא לפעול באופן מפלה, והדבר מוצג בגאווה רבה.

החוק הזה, באם יתקבל, עתיד להגדיל את הסכסוכים והדיונים בבתי משפט, בהליכי גירושים ואחרים, להעניק יתרון דיוני בלתי הוגן, חסר מידתיות וסבירות לאישה, לבצע מספר רב של פעולות, כמו לסייע לה להבריח נכסים טרם גירושים באופן חוקי.

בהקשר זה ראוי לציין את הצביעות הרבה והאופי המטעה והשקרי של הצעת החוק, שנועד להעניק לאישה יתרון דיוני מובהק בהליכי גירושים.

הצעת החוק קובעת כי החוק לא חל על הסדרי מזונות, כך שהאישה לא תוכל לכאורה לעשות שימוש בחוק כדי להוציא מהגבר כספים טרם דיון ראיות בעניין הסדרי המזונות.

יחד עם זאת, החוק קובע באותה נשימה כי יש לשנות את חוק יחסי ממון, באופן כזה שאיזון המשאבים בין בני הזוג יתקיים טרם פקיעת הנישואים, במקרה של "אלימות כלכלית", באופן כזה שיביא את האישה להשיג כספים מהגבר בטיעון שהוא לא אפשר לה להשיג "עצמאות כלכלית".

מה המשמעות המעשית? איזון משאבים מתרחש בין בני זוג לאחר מועד פקיעת הנישואים. מהו מועד פקיעת הנישואים? ההגדרה הרשמית היא מועד הגירושים, אולם בתי המשפט קבעו מועדים שונים, וביניהם, המועד בו אישה או גבר בוגדים בבן או בבת הזוג השני. עכשיו ברק רוצה להוסיף מועד נוסף: מועד הוצאת הצו כנגד "אלימות כלכלית" או במועד "האלימות הכלכלית".

דוגמה: הזוג מתגרש בשנת 2000. האישה תטען כי מגיע לה איזון משאבים משנת 1990, מאחר והבעל לא נתן לה לעבוד, מאחר והוא עבד 20 שעות ביום, ופגע בעצמאותה הכלכלית. הקביעה הזאת שווה הרבה כסף, קשה להוכחה, וכעת ברק מציעה הצעת חוק שלא תדרוש מהאישה להוכיח את טענותיה. הגבר יצטרך להוכיח כי הוא התנהל באופן הוגן.

בהתאם לכך, לפי הצעת החוק של ברק, בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה לגבי נכס, שלא נמסר לאישה מידע מספק אודותיו. בשפה פשוטה: בית המשפט יכול לקבוע – במסגרת צו פשוט, שתוקפו עד שנתיים, מבלי שמיעת ראיות – כי לאישה לא נמסר מידע מספק לגבי דירה, בית, מחסן, לקבוע כי לגבר אסור לבצע כל פעולה שהיא בנכס, באופן שיאפשר לה לאזן אותו טרם גירושים, ולהעביר אותו לרשותה או את הפירות מאותו נכס.

מהו אותו מידע חסר שמצדיק צו למניעת "אלימות כלכלית" בנכס? החוק לא מפרט, מדובר בהגדרה אמורפית שכל שופט ושופטת יוכלו לקבוע. במקום לקבוע את הדבר במסגרת דיון עם ראיות, הוכחות וטענות, בסוגיה מורכבת כמו דיני מקרקעין, האישה תוכל פשוט לטעון כי לא היה לה מידע לגבי נכס מסוים. מכאן שהאישה תוכל לדרוש איזון משאבים לגבי נכס שלא היה לא מידע מספק לגביו. היא תוכל לטעון, לדוגמה, כי בחודש מסוים הבעל קיבל 3,000 ש"ח כספי שכירות מהנכס, במקום 2,500 ש"ח או כי הוא הסתיר כספים מהנכס במשך שנים רבות. סוגיה שעד עכשיו נדונה במסגרת הליכי ראיות, תהפוך לעניין פשוט של צו.

ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי הצעת החוק הזאת תגדיל את ההתדיינות, המריבות, תאריך הליכים, ותגדיל את העומס על בתי המשפט, בתי הדין, ותהפוך את הליך הגירושים לעקוב מדם יותר ממה שהוא כיום.

הצעת החוק של ברק מציעה, הלכה למעשה, להפוך את הגנבה והברחת הנכסים לחוקית.

מהי הברחת נכסים? מדובר במצב בו בן זוג מתכוון להתגרש מהצד השני, ועל כן, הוא פותח חשבון בנק נפרד, ומעביר אליו את הכספים, קופות גמל, כמו רושם הערות אזהרה על נכסים. יום אחד, לאחר חצי שנה נאמר, קם בן הזוג, ומקבל זימון לבית משפט לענייני משפחה. הוא מגלה כי נפתח כנגדו תיק גירושים, וחצי מהנכסים שלו (אם לא יותר), הועברו לצד השני באופן בלתי חוקי.

ברק פישטה לנשים להפוך את הפעולה העבריינית הזאת לחוקית. כיצד? פשוט: היא קבעה כי "אלימות כלכלית" מהווה עוולה אזרחית. כעת אישה צריכה לטעון כי הבעל דיכא לה את העצמאות הכלכלית שלה, לא העביר לה מידע על נכס, להגיש תביעה, ולקבל כספים שבהליך גירושים רגיל לא הייתה מקבלת אותם.

נשאלת השאלה האם החוקים הנוכחיים לא מעניקים הגנה מספקת לאישה? התשובה לכך היא כן. סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה במתכונתו הנוכחית, לפני התיקון המוצע, קובע כי ניתן להוציא צו הגנה כנגד בן זוג "שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

הדבר מתייחס ישירות ל"אלימות כלכלית". כיצד אני יודע זאת? כי הדבר נאמר במפורש בהצעת החוק של ברק עצמה.

היא, ניסקורן ושמולי מודעים לכך כי אין צורך אמיתי בהצעת החוק הזאת, פרט לאחת: הענקת יתרון דיוני בלתי הוגן לנשים, תוך הפכת כל גבר שעובד שעות רבות כדי לפרנס את ביתו לעבריין פוטנציאלי.

קשה לחשוב על הצעת חוק הרסנית יותר, שתאריך הליכים בענייני גירושים, שתביא לנזק אדיר לילדים, שיצפו כיצד אמא מנסה לחסל את אבא, ואבא מנסה להתנקם בה, זאת בשם אג'נדה פמיניסטית שאיבדה את הבלמים.

הצעת חוק מפלה, המתגאה באפליה שהיא יוצרת, וגאה בהרס שהיא עתידה להוביל למרקם חיי המשפחה והחברה הישראלית.

* הכותב הוא עו"ד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, והעושה כן, עושה זאת על אחריותו בלבד.

קטגוריות
מזונות משמורת ילדים

אי עמידה בזמני השהות – עילה להגדלת סכום המזונות

מערכת גירושים – ישראל

מה עושים כשהאבא איננו מגיע להיות עם הילדים  לפי ההסדרים שנקבעו בפסק הדין / בהסכם?

האם המזונות הם סכום מוחלט שאיננו ניתן לשינוי באם לא מתקיימים ההסדרים?

ברוב מקרי הגירושים סוגיית זמני השהות היא סלע המחלוקת ושני הצדדים לרוב "נלחמים" כדי
לזכות בכמה שיותר זמן עם ילדיהם.

אך קיימים מקרים שחלוקת זמני השהות שנקבעה בפסק הדין או בהסכם איננה מתקיימת ככתבה וכלשונה ולכן ההורה המשמורן (לרוב האמא) נאלץ לשהות עם הילדים במשך כל ימות השבוע, דבר שעלול לפגוע בו הן בפן הכלכלי והן בפן האישי.

 

במקרה שבו הורה איננו מקיים את זמני השהייה שלו עם הילדים, יכול ההורה האחר לנקוט בכמה צעדים משפטיים העומדים לרשותו:

  • תביעה להגדלת מזונות.
  • תביעה לפי ביזיון בית משפט, שנועדה להטיל קנס כספי בשל אי קיום זמני השהות.

בבואו של בית המשפט לפסוק את סכום המזונות אם ויועבר בין הצדדים אמורה להילקח בחשבון גם חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.

סכום המזונות שנפסק אמור לקחת בחשבון שהורה א' ישהה עם הילדים X זמן, ובזמן הזה הוא גם מכלכל אותם. כאשר הורה א' איננו מקיים את זמני השהות התוצאה הישירה לכך היא שהורה ב' מכלכל את הילדים בזמני השהות של הורה א'.

לכן בפסיקות רבות בשנים האחרונות – הורים (לרוב אבות) אשר אינם מקיימים (מרצונם) את זמני השהות באופן רצוף וקבוע שנקבעו להם בפסק הדין או בהסכם, סופגים הגדלה בסכום המזונות החודשי שעליהם לשלם.

בעבר אבות יכלו לטעון כי זמני השהות הם זכות ולא חובה ולכן אין הם מחויבים להם כל עוד הם משלמים את סכום המזונות שנקבע להם. אך טענה זו  כבר איננה מקובלת בימנו אנו.

כיום בתי המשפט רובם ככולם מקבעים את קיום זמני השהות כחובה  מוסרית ומשפטית כאחת ולא בגדר זכות.

הראייה הזו כחובה על הורה ולא כזכות הינה כחלק מהגשמת טובתם של קטינים ויכולתם להתפתח באופן תקין.

לכן על הצדדים לדעת כי בבואם לקבוע זמני שהות, עליהם להיות בטוחים שיש ביכולתם וברצונם לקיים זמנים אלו, אחרת הדבר עלול להביא למחלוקות רבות ולנזקים משפטיים וכלכליים.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה מזונות

המזונות מופחתים/ מבוטלים במשמורת משותפת אך מה לגבי מדור?

מערכת גירושים – ישראל

מהו תשלום מדור?

תשלומי מדור, אלו תשלומים שעל פי רוב האב צריך להשתתף ולשלם עבור המגורים של הילדים.
האב, צריך לדאוג לכך שהמגורים של הילדים יהיו באותה רמה כפי שהיו לפני הליך הגירושין, כאשר העלויות אינן דווקא לרכישת דירה חדשה, אלא יכול שיהיו לתשלום דמי שכירות, ועד בית, חשמל, ארנונה משכנתא והוצאות אחרות הנדרשות לצורך אחזקת הדירה בה מתגוררים הילדים המשותפים.

האם צריך לשלם מדור גם במשמורת משותפת?

בפסק הדין המפורסם בע"מ 919/15 נקבע כי חובת תשלום המזונות תיקבע ביחס לזמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים וכן להכנסות הצדדים.

את הדרך שבה צריך בית המשפט לנהוג ביחס לתשלומי המדור נקבע ע"י כבוד השופטת ברק ארז באותו פסק דין (עמ' 108-109 לפסק הדין)

  • במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה לא 'יתקזזו' ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים.
  • כל הורה ישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך כי הערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של הנשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים."

כלומר כבוד השופטת ברק ארז ביקשה לקבוע נורמה כי כל הורה יממן את עלות המדור שלו ושל הקטינים בעצמו זאת תוך הסתכלות לאותם מגוון שיקולים של בחינת היכולת הכלכלית של שני ההורים.

על אף קביעה זו כי כל הורה ישא בעלות מדור הקטינים אשר שוהים אצלו, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ולעיתים פוסקים העברת תשלומי מדור לאחד הצדדים.

כבוד השופט ארז שני התייחס לסוגייה הזו בפסק דינו בתמ"ש 64031-11-16:

"מחלוקת נפלה בפסיקה גם באשר לאיסורו של הדין האישי בנסיבות של משמורת משותפת והוצאות המוטלות בשווה, שהרי בזמני שהות משותפים צריכים, הן האב והן האם לשכירות ולא תישמע טענה מפי צד, לטעמי, כי השכירות של אחד נמוכה מן השכירות של האחר, שהרי כל אחד רשאי לבוא לעצמו מדור כאוות נפשו."

קטגוריות
מזונות

צו הפטר על מזונות – יש דבר כזה!

מערכת גירושים – ישראל  

דבר ידוע הוא שאבות גרושים רבים אשר נפסקים כנגדם מזונות גבוהים נקלעים למצוקות כלכליות קשות לעיתים לא נדירות ואף להליכי פשיטת רגל.

התוצאה המיוחלת של הליך פשיטת הרגל הוא "צו הפטר"

מהו צו הפטר?

צו הפטר הוא צו שניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי המסיים הליכי פשיטת רגל,  צו הפטר מאפשר למעשה את מחיקת יתרת חובותיהם של החייבים שלא נפרעו בהליך ומעניק להם את האפשרות לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית.

ניתן לקבל צו הפטר לחוב מזונות?

הכלל הוא, כפי שנקבע בסעיף 69 לפקודת פשיטת רגל  תש"ם – 1980  כי צו הפטר אינו פוטר את פושט הרגל מתשלום חוב מזונות אלא אם הורה בית משפט אחרת. סמכות בית משפט להורות כי ההפטר יחול גם על חוב מזונות פורשה בפסיקה באופן מצומצם, כאשר הכלל הוא שרק במקרים חריגים יינתן הפטר לחוב מזונות.

הסיבה שחוב המזונות הוחרג מסוגי חובות אחרים היא כי לחוב מזונות "אופי ייחודי".
הכוונה היא שחוב מזונות נחשב  כ'כשל מוסרי' של חייב, אשר הפר חובתו האישית כלפי הסמוכים על שולחנו (ילדיו).
לאור זאת, האינטרס החברתי שביסוד החובה לשלם מזונות מצדיק בדרך כלל חריגה מהכלל של הפטר חובות בתום הליך פשיטת הרגל והותרת חוב המזונות בעינו.

לאחרונה הגיע מקרה אל מפתנו של בית המשפט המחוזי שהוא שונה ודי חריג בנוף הישראלי,  של אישה, אמא לשלושה ילדים אשר חייבת במזונות ילדיה שאינם נמצאים במשמורתה שצברה חוב שנע סביב חצי מיליון ש"ח.

כבוד השופטת יסכה רוטנברג פסקה כי המקרה של האישה הינו מקרה חריג ונסיבותיה האישיות של החייבת קשות ומורכבות אשר מצדיקות מתן "צו הפטר" גם לחוב מזונות.

לחייבת אין כל נכסים, ומצבה הבריאותי ובפרט הנפשי מורכב ושברירי. במהלך הליך פשיטת הרגל היא קרסה נפשית.
מטענות הנאמן עולה כי כיום לאחר שהליך פשיטת הרגל הסתיים ממשיכה החייבת בשיקומה, אך מצבה עדיין שברירי מאוד. מכאן המלצתו ליתן הפטר על מרבית החוב.
מהתסקירים שהגיש הנאמן במהלך ההליך עלתה תמונה של חייבת הסובלת מבעיות נפשיות ודיכאון, ומסיבות אלה היא התקשתה ומתקשה להתמיד בעבודה ובמקום מגורים. וכך החייבת מתגוררת לעיתים עם שותפים, אינה מצליחה לעמוד בתשלומים הנדרשים ונאלצת לעזוב את הדירה, להפוך חסרת בית, ולהסתמך על מגורים אצל בני משפחה או חברים, לעתים היא נאלצת לגור ברכב לאחר שאין לה כל מקום לגור בו.
בדיון האחרון התברר כי כיום החייבת מתגוררת לבדה בשכירות, ומנסה לעמוד בנטל הכלכלי הכרוך בדבר.
תמונה דומה עולה לגבי עבודתה של החייבת. בתחילת הליך פשיטת הרגל היא עבדה בצורה סדירה אולם במהלך ההליך היא פוטרה.

ההחלטה האמורה של כבוד השופטת אומנם איננה תקדימית אך היא מהווה נקודת אור עליה יוכלו חייבים רבים אשר נמצאים במצב דומה  להסתמך כאשר הם פונים לבקש  "צו הפטר" כאשר "חוב מזונות" רובץ על גבם.

קטגוריות
טיפים מעורכי דין

איך להימנע מהמכשול שנקרא "פרק ב' של הגרוש/ה"

מאת אמיר זימן, מגשר, נוטריון ועו"ד

בני זוג גרושים, שהגיעו להסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין, עלולים למצוא עצמם בהליכים משפטיים, למרות המאמץ הכביר שעשו כדי לסיים את הנישואין בטוב.

מדוע זה קורה ? איך להימנע מזה ?

זוגות המגיעים להסכם בהליך גישור, בעיקר אלו המחליטים על משמורת משותפת, משקיעים מאמצים נפשיים כבירים, לפעמים עושים פשרות או וויתורים, כל זאת על מנת להימנע מהליכים משפטיים והשלכותיהם השליליות, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית, עליהם ועל ילדיהם. בסוף הליך הגישור, חותמים עליו בני הזוג, רק אחרי שהשתכנעו שההסכם טוב להם, לפעמים לאחר היוועצות עם עו"ד.

רוב הזוגות חושבים שבזה תמו כל המחלוקות אבל כאן לא מסתיים הסיפור, כאן הוא רק מתחיל.

חובתם של הזוגות הגרושים להמשיך ולשמור על תקשורת והתנהלות תקינה ביניהם, במיוחד בהקשר של הילדים, באופן שתאפשר את קיומן של ההסכמות אליהן הגיעו, גם בעתיד.

לצערי הרב, כאן נכשלים חלק מהזוגות ומטרת המאמר הזה היא להזהיר מפני אחד המכשולים הגדולים ביותר שצפויים לבני הזוג הגרושים: המכשול שנקרא פרק ב' של הגרוש/ה.

אם זוגות גרושים לא יסדירו ביניהם כללים בעניין הזה ולא יתאמו ביניהם מה מותר ומה אסור ומתי, הם מסכנים את ההסכם שאליו הגיעו ועלולים למצוא עצמם בהליכים משפטיים, אותם הליכים שמהם הם נמנעו, כשהגיעו להליך הגישור.

אי אפשר להתעלם מכך שברוב המקרים הרגשות נשארים וכשלאחד מהצדדים יש בן/בת זוג חדש/ה, הצד השני עלול להיפגע, לפעמים להרגיש נבגד ובתגובה, עלול שלא לשתף פעולה בעתיד בנושאים שונים הדורשים שיתוף פעולה, במיוחד כשמדובר במשמורת משותפת על הילדים.

אני לא יודע איך זה קורה ואם יש גורם עליון שמשדך בצורה כזו, אבל כמעט תמיד אין תיאום בין סופי השבוע החופשיים, בהם הילדים אצל הצד האחר ובין סופי השבוע החופשיים של בן/בת הזוג החדש/ה (בד"כ גם הוא/היא גרוש/ה) ואז מתעורר הצורך בהחלפת ימים ונדרשת מהצד השני נכונות להתגמש. בסבירות גבוהה הצד השני שמרגיש פגוע ונבגד, לא ישתף פעולה עם ההחלפה המבוקשת ומכאן הדרך קצרה "לעשות דווקא" האחד/ת לשני/ה בכל עניין.

לפעמים אחד הצדדים מתעלם מהגרוש/ה ויכולתו להיפגע ומתחיל פרק ב' דווקא עם בן/בת זוג שמוכרים לצד האחר או שמתגוררים באותה סביבה, משתתפים באותם חוגים, אפילו באותן קבוצות ריצה או חדר כושר. אני מכיר מקרים של בן/בת זוג חדש/ה הורים לילדים באותה כיתה, או חברים של ילדיהם של בני הזוג הגרושים. אפשר לכתוב מאמר נפרד על איך הילדים מקבלים את פרק ב' של ההורה, כאשר אותו בן/בת זוג הוא מישהו שהם מכירים, אבל זה כבר לפעם אחרת.

נסיבות כאלו, בהן הצד האחר מרגיש נבגד או לכל הפחות פגוע, למרות שהצדדים כבר גרושים, בוודאי יובילו להסלמה ביחסים בין הצדדים. לפחות אחד מהצדדים יחזור בו מההסכמות שהושגו בהליך הגישור, בדרך כלל העיקריות שבהן כמו זמני שהות, תשלומי מזונות או חלוקה בהוצאות הילדים, ובהיעדר שיתוף פעולה מהצד השני, ימצא עצמו הצד המבקש שינוי מול "שוקת שבורה".

הצד המתנגד לשינוי בתנאי ההסכם יתלה בהסכם הגישור בעוד הצד האחר נדחק למצוא סיוע באמצעות עורכי דין, בעיקר בשל הקושי המשפטי לשנות הסכם גישור שקיבל תוקף של פסק דין. מכאן, הדרך לפתיחת בקשה ליישוב סכסוך ובהמשך להליכים משפטיים היא קצרה.

אני בדעה שניתן למנוע התדרדרות של מערכת היחסים בין הגרושים והסלמה בסכסוך בשל פרק ב' של הגרוש/ה, אם מיד לאחר שתחתמו על הסכם הגישור, תשבו על כוס קפה ותסכמו מה מותר ומה אסור בהקשר של בני הזוג החדשים, ותעמדו בסיכומים אלו. מומלץ שתחליטו מתי מותר לכם להתחיל ולצאת שוב, באילו אזורים מותר לכם להכיר בני/בנות זוג חדשים, מתי מותר להביא את בן/בת הזוג הביתה ומתי אפשר להכירם לילדים. לא יזיק אם תחליטו לספר תחילה האחד לשני, במידה ויהיה בן/בת זוג חדש/ה, או אם תחליטו לפרגן האחד/ת לשני/יה. ככל שתתאמו ציפיות מוקדם יותר ובפירוט יותר, כך תקטינו את הסיכון שההסכמות ביניכם יופרו.

 

אמיר זימן הינו מגשר,  נוטריון ועו"ד העוסק ביישוב סכסוכים בדרכי שלום בכלל ובגישור משפחה ובגירושין בשיתוף פעולה בפרט.

 amirziman@gmail.com

קטגוריות
בית דין רבני

מזונות אישה. מה זה? ומי זכאית?

מערכת גירושים – ישראל  

על פי ההלכה, הבעל חייב לפרנס את אשתו לכל אורך נישואיהם. חובה זו מתורגמת לתשלום מזונות לאישה בשלב שבו בני הזוג אינם חיים בשלום אך טרם התגרשו.

במונח "מזונות" הכוונה לסיפוק כל צרכיה החומריים של האישה, ברמה שלה זכתה בעודה נשואה. חובה זו קיימת עד לגירושים, אך ניתנת לביטול בתנאים מסוימים. בהסכמי גירושים נקבעת לעיתים רחוקות חובת תשלום מזונות לאשה מכיוון שחתימה על הסכם לרוב כרוך בסיום היחסים ומתן הגט.

עם זאת, התנהגויות מסוימות של האשה, שאין בצידן הצדקה, עלולות לשלול ממנה את זכאותה. לשאלת הזכאות יש חשיבות מכרעת, שכן אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על חשבון הבעל, ולכפות עליו תנאים, שספק אם היה מסכים להם מלכתחילה.

אישה נשואה זכאית ויכולה לתבוע מזונות מהבעל כל עוד לא הותר קשר הנישואין. לא ניתן לתבוע תשלום מזונות רטרואקטיבי עבור התקופה שלפני הגשת התביעה, המזונות משולמים לאשה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.

מי לא זכאית?
  • אישה עובדת, מלבד במקרים מסויימים, לא תהיה זכאית למזונות.
  • במקרים בהם הבעל מסרב לתת לאשתו גט למרות הוראה מפורשת של בית הדין הרבני, עשויה האישה להיות זכאית למזונות מעוכבת, גם אם היא אינה זכאית למזונות אישה.
  • “מורדת” היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. קיימים שני סוגים של מורדת. הראשון, אישה המסרבת לחיות עם בעלה אף על פי שאין לה טענה נגדו. השני, מקרים בהם לאישה יש טענה אמיתית, המצדיקה התנהגותה.

כעקרון, התנהגות האישה בשלושת המקרים שוללת את זכאותה למזונות מהבעל, שכן אין היא חיה עמו, ואינה מקיימת את חובות הנישואין. יחד עם זאת, במידה והאישה נשארת בבית ומסרבת לקיים יחסי אישות מטעם מוצדק, קיימת אפשרות לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה.

חשיבות הצד שפותח את התיק ברבנות

קיימת חשיבות לשאלה מי הגיש את תביעתו קודם. אם האשה הקדימה והגישה את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה, פוחת הסיכוי למזונות אשה מכיוון שיהיה עליה להוכיח בפני בית הדין מדוע לשיטתה היא זכאית למרות שהיא זו שבחרה לפרק את התא המשפחתי. 

אם הבעל עוזב את הבית, זכותה של האשה למזונות אינה נפגעת. אם האשה עוזבת את הבית, קיים סיכוי שתפגע זכאותה. אשה העוזבת את הבית, ללא סיבה מוצדקת, תפסיד את מזונותיה. השאלה, מהי סיבה מוצדקת, נבחנת בכל מקרה לגופו. אם האשה עוזבת את הבית בשל אלימות הבעל, או בשל יחס משפיל ומבזה מצדו, הוא חייב לפרנסה. אשה שעזבה צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר, בעוד שבבית הדין הרבני ידרשו הוכחות משמעותיות לביסוס הטענה.

כל האמור לעיל איננו מהווה ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין.

קטגוריות
פסקי דין

של מי הכלב הזה?

מערכת גירושים – ישראל  

כבוד השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הכריע בתובענה שהגיש אדם כנגד זוגתו לשעבר ושעניינה באשר ייעשה בכלבה אשר חלקה חיים משותפים עם השניים.

האשה החליטה כי היא רוצה לעזוב את הארץ לתקופה לא ידועה כדי להשלים את לימודיה.

התובע דורש לקבוע מה זכויותיו בכלבה והאם רשאית היתה הנתבעת אשר הודיעה מראש על כוונתה לנסוע, אך ניתקה חד צדדית את  הקשר שבין התובע לבין הכלבה לערך בחודש ינואר 2020, קשר אשר חודש על-פי החלטת ביניים במהלך ההתדיינות בין הצדדים.

הכלבה היתה רשומה על שם שני הצדדים והשופט קבע שכלב איננו קניין ויש להתחשב בצרכיו וטובתו בדיוק כפי שפוסקים בעניין של ילדים. השופט ציין את תוחלת החיים הקצרה של בעלי החיים ומתוקף כך אין ביטחון שהתובע יוכל לפגוש את הכלבה בעוד מספר שנים.

הנתבעת טענה כי התובע מנסה לכבול אותה להשאר בארץ כי לא התגבר על הפרידה הזוגית ואף האשימה אותו שהוא אדם מאיים וטרדן.

כבוד השופט שני לא קיבל טענות אלו ולאחר שבחן שזמני השהות של התובע מתקיימים כסדרם בסופי שבוע עם הכלבה הוא הכריע כי הנתבעת לא תוכל לקחת את הכלבה איתה לחו"ל מכיוון שאין לדעת מתי ואם יוכל התובע לפגוש בכלבה ויש לו זכות להמשיך ולהיות איתה בקשר רציף.

הנתבעת אף תישא בהוצאות משפט בסך של 10,000 שח.

קטגוריות
משמורת ילדים

משמורת משותפת – מה זה? והאם זה כדאי?

מערכת גירושים – ישראל  

"משמורת משותפת" או "אחריות הורית שווה" הן הסדר משמורת אשר קובע כי לילדים יהיו שני הורים משמורנים – גם האב וגם האם. זאת בניגוד למודל המוכר של אם משמורנית ואב המקיים עם ילדיו זמני שהות (בדרך כלל, פעם או פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני). במשמורת משותפת, שני ההורים מבלים עם הילדים זמן שווה והם שותפים מלאים בטיפולם ובגידולם. לכאורה, מדובר בהסדר מושלם המיטיב הן עם הילדים והן עם ההורים. בפועל, הדברים שונים בתכלית וחשוב להכיר את האתגרים הרובצים לפתחו של כל הורה הדורש משמורת משותפת.

משמורת משותפת אינה נקבעת בכל מקרה בו אחד מבני הזוג דורש אותה. היות והילדים בהסדר זה מנהלים חיים כמעט זהים אצל כל אחד מהוריהם, מוטלות על ההורים חובות שונות. בין השאר, עליהם לגור במרחק סביר זה מזו (למשל – במרחק סביר ממוסדות הלימוד של הילדים). משמורת משותפת מטילה מגבלות עתידיות רבות על ההורים מבחינת מעבר מקום מגורים, הקמת משפחה חדשה, מציאת עבודה וכדומה. יתרה מכך, זהו הסדר הדורש התנהלות שוטפת מול ההורה האחר שכן הוא מחייב את שני הצדדים ברמה היומיומית. לכן, כאשר המשמורת המשותפת היא טקטיקה משפטית המונעת משיקולי אגו ונקמה, לא בטוח שזוהי הדרך הנבונה ביותר לנקוט בה.

משמורת משותפת היא ללא ספק הסדר משמורת שיכול להתברר כהצלחה מסחררת. מחקרים רבים שנערכו בנושא הצביעו על כך שהמשמורת המשותפת פועלת בדרך כלל לטובת הילדים ומקלה עליהם ביום שאחרי הגירושין. אולם, במידה והמשמורת משמשת ככלי לחץ על הצד השני בהליכי גירושין והנסיבות המובילות אליה אינן "כנות ואמיתיות", ההסדר עלול להיות כחרב פיפיות.

מומלץ ששני הצדדים ידעו להתעלות מעל הכעסים, רגשי הנקם ושיקולי האגו לפני שהם מתחילים לדון במשמורת משותפת כן או לא. במיוחד אם הדברים עלולים להיות על חשבונם של הילדים.

בנסיבות בהן ההורים שניהם תפקדו כהורים ראויים בתפקוד הורי שווה, מילאו מטלות הוריות באופן שווה, אין מקום להעניק משמורת לאחד מהם, תוך נישול ההורה האחר מהזכות והחובה להיות ההורה המשמורן.

להיות הורה זו לא רק זכות – זו חובה.

ומה לגבי סכומי המזונות?

ומה לגבי סכומי המזונות?
ביולי 2017 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון המכונה בע"מ 919/15 שיצר לראשונה חלוקה שווה של נטל המזונות במצבי משמורת משותפת מעל גיל 6. כיום כאשר הילדים מעל גיל 6 על ביהמ"ש לבחון את כלל הפרמטרים המשפחתיים (זמני השהות עם כל אחד מההורים, כושר ההשתכרות שלהם וכו') בבואו לפסוק סכום מזונות לאחד הצדדים.

צד אשר יבחן את הרצון או אי הרצון במשמורת משותפת בגלל השיקול הכלכלי יגלה מהר מאוד כי הדבר פוגע בתא המשפחתי כולו ואף יכול לפגוע בו בהליך המשפטי המתנהל.

קטגוריות
טיפים מעורכי דין

כתובה – זה אמיתי? אפשר לממש? כן, כתובה זה מסמך הניתן למימוש!

טוען רבני – דוד חסן  

כמה פעמים יצא לכם לשמוע דיבורים בסיגנון "כתובה זה של פעם" או "אף אחד לא משלם כתובה" ועוד כהנה וכהנה?
אז הנה בשבילכם שבירת מיתוס שהלך והתפרסם עם השנים בין אנשים בהליכי גירושין, אך קודם נציין את ההנחה הנכונה :
כתובה הינה שטר חוב גמור ולמי שלא מצליח להפנים או להבין את משמעותו של שטר חוב' אפשט את זה בצורה הכי ברורה:
כתובה היא צ'ק לכל דבר אמנם בלי תאריך אך עם שם המוטב וזמן לתשלום
נכון שבמהלך החיים המשותפים כל עוד בני הזוג חיים בהרמוניה אין לשטר כתובה ערך כספי כי תאריך פירעון כתובה הוא יום הגירושין או יום מיתת הבעל (פרט למקרים יוצאים מן הכלל בהם שטר הכתובה והסכומים המופיעים בו מקבלים תוקף ואף ניתנים לגביה בטרם הזמן האמור).


כתובה הינה מעין פוליסת ביטוח שבנויה מכמה חלקים, חלקה משמרת את הרכוש שהביאה עמה האשה קודם הנישואין (לרוב אין בזה שימוש בעת הזו) חלקה הוא סכום מסויים קבוע אשר כל בעל מתחייב לאשתו והמוכר בשם "עיקר כתובה" וחלקה הנוסף של הכתובה הוא התוספת שכל בעל קובע מרצונו החופשי בהתאם למצב רוחו ביום החתונה ומוכר בשם "תוספת כתובה"
ככלל כל אשה זכאית לכתובתה והכוונה לעיקר כתובה והתוספת ברגע שבעלה מגרשה למעט מקרים ברורים ומפורטים בהלכה היהודית, אם כן מה שאתם שומעים שאף אחד לא משלם כתובה אכן נכון בהרבה מקרים, אך הגורם לכך הוא לא התיישנות ההלכה או תוקף הכתובה אלא יכולת להיות לכך שתי סיבות עיקריות והן:
האחת – בני הזוג הגיעו להסכמה להתגרש זה מזו ובתוך ההסכמה הזאת יש גם הסכמת האשה לוותר ולמחול על זכותה לקבל כתובה העיקר והתוספת, לרוב נעשה הוויתור הזה כדי להשיג הסכמה על הגירושין ובמקרה כגון זה אכן לא ישלם הבעל את כתובתה ובלבד שהדבר מצויין בפירוש בהסכם הגירושין.
השניה – האשה הפסידה את כתובתה בהליך המשפטי עקב טענות מסויימות המפסידות לה זכות זאת וטענות אלו נתקבלו ע"י הרכב בית הדין גם במקרה זה לא ישלם הבעל את כתובת האשה.
אחרי שהבנתם שלא כל כך פשוט להיפטר מחיוב זה של כתובה מי יכול להמר על עניין כה גורלי המסתכם לרוב במאות אלפי שקלים ולא לקבל ייעוץ ולווי משפטי של טוען רבני מוסמך ומקצועי כדי להיפטר מתשלום זה?

לסיום אתן טיפ לשני המינים:
לגברים – סוף מעשה במחשבה תחילה! החכם לא נכנס למקום שהפיקח יודע לצאת ממנו ולכן לא להפריז בסכומים בכתובה כדי למצוא חן בעיני הסביבה והחברים, הם לא יהיו שם לשלם את הסכומים האלו ביום פקודה, ואם כבר עשיתם והכרזתם סכום דמיוני, לפחות תנו לפיקח (טוען רבני) שיוציא אתכם מהבור אליו נקלעתם.

לנשים – לא לוותר כל כך מהר על תביעת כתובה, אך לא למהר לתבוע אותה ויש לחשוב ולהתייעץ היטב מהן ההשלכות הכספיות והמשפחתיות של תביעתה. לצורך כך גם עליכן יש להצטייד בטוען רבני הבקיא בהלכות הנוגעות לחיוב כתובה, אשר ילווה וידריך מאילו טעויות להימנע על מנת לממש זכות זו.

דוד חסן – טוען רבני  

duduh220@walla.co.il