קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה משמורת ילדים

קיום זמני שהות – זכות או חובה?

מה קורה כשאב אינו מגיע לראות את ילדיו במועדים הקבועים בהסכם הגירושים, או שהאם מונעת ממנו לראותם? 

בעבר היה נהוג לחשוב כי קיום זמני השהות בין הורה לילדיו הם זכות ולא חובה.

לאחרונה בתי המשפט למשפחה החלו להטיל על ההורים סנקציות כלכליות וקנסות על כל ביקור שלא מתקיים.

אבות אשר מתגרשים מוצאים עצמם עובדים הרבה יותר שעות שכן כעת עליהם לפרנס שני בתים ולעיתים אינם מגיעים לזמני השהות עם ילדיהם שנקבעו להם בפסק הדין או בהסכם.

קיום פסק הדין ככתבו וכלשונו הוא חובה ולא זכות, וזאת בנוסף לחובה הבסיסית של כל הורה להיות בקשר רציף עם ילדיו.

ומן הצד שני, ישנם הורים שהם בעלי המשמורת שלא מאפשרים להורה השני לראות את הילד ומסכלים את קיום זמני השהות בכוונת מכוון.

מניעת קשר בין הורה לילדיו כבר יכול לגלוש לתחום הניכור ההורי שלאחרונה אף נפסק בפסקי דין רבים כעוולה פלילית.

מדובר במגמה חדשה, שלפיה "קונסים" בתי המשפט את ההורה הסורר כחלק מהבנה כי הקשר בין הורה לילדו הוא חובה ולא זכות.

הדרך העיקרית להתמודד כיום במקרים שבהם הורים מפרים את הסדרי השהות היא להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, ומכוחה לקבל סעדים כלכליים או סנקציות אחרות

השינוי במגמה שמובילים בתי המשפט גורם לשינוי גם בשלב ניסוח הסכמי הגירושים, ולעתים הסנקציות הכלכליות על צד שאינו מקיים את הסדרי השהות נכללות כבר בהסכם. סעיפי הסנקציה יכולים לכלול תשלום על כל ביקור שלא קוים.

בכל מקרה דרך המלך היא התחשבות בצד האחר וגמישות הדדית, כי היום אתה עסוק ולא יכול לשהות עם הילדים ומחר זו את שלא יכולה וצריכה את עזרתו.

דווקנות ונסיון לענישה הדדית בהכרח תביא להסלמת היחסים ויש לעשות הכל כדי להימנע מכך, אך לצערנו לעיתים אין ברירה אחרת, שכן טובת הילדים היא להיות בקשר מלא רציף וקבוע שם שני הוריהם.

קטגוריות
טיפים מעורכי דין

היתר לשקר

מאת: עו"ד אלפי אליהו שאולי

"תוציא את הטלפון מהאולם, מיד", אמרה השופטת לאב עם התחלת דיון בבית המשפט לענייני משפחה ערב פגרת הפסח. "למה? מה עשיתי? אסגור אותו. קחי אותו אלייך. אני לא מקליט אם חשבת שכך", ענה האב. "החוצה, תוציא אותו מיד", הרימה השופטת את הקול לעבר האב.

ראשית, מדובר בהפרה בוטה של בית המשפט את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. החוק מגביל פגיעה בזכויות האדם. לפי פסקת ההגבלה, הבוחנת את מידתיות פעולת הרשות כלפי האזרח, אין בסמכותה של השופטת להפקיע מבעל דין חפץ אישי בעל ערך לרשות הכלל. אם חששה מהקלטה, שלא הייתה, הייתה מורה אותה שופטת על סגירת המכשיר.

האופן הלא מידתי של הפגיעה הוא בריונות שיפוטית לשמה, וזוהי רק דוגמה אחת למסכת העינויים העוברים אבות מתגרשים בישראל מצד רשויות החוק בישראל בכלל ומערכת בתי המשפט בפרט.

התנהלותה של שופטת זאת באולם בית המשפט אינה חריגה, כאמור, ויש לה משמעות. בתי המשפט מפלים גברים בהליכי גירושים ומתייחסים אליהם כאל חיות אדם שיש לרסנם, לחנכם בענישה שתביא לתשלום באופן בלעדי על גידול צאצאיהם.

במקביל, המערכת יוצרת מצב שבו הגבר לא יזכה לבלות עם ילדיו יתר על המידה, אם בכלל. כאשר נכנס אב לבית המשפט לענייני משפחה, באופן אוטומטי הוא "אשם". אמהות, לעומת זאת, עושות ככל העולה על רוחן.

אמהות משקרות במשפטי גירושים השכם והערב, בעזות-מצח, זאת למרות שהוזהרו לומר את האמת. מסירת עדות שקר בפני בית המשפט, אגב, היא עבירה שדינה עד 7 שנות מאסר לפי חוק העונשין. למרות זאת, בישראל יש לנשים היתר לשקר, ובית המשפט לא ינקוף אצבע נגדן.

התפיסה כי האישה היא החלשה כבר לא נכונה כיום. החולשה היא רק תחמושת נגד הגברים, המשלמים מחיר כבד בגין פטריארכליות מסורתית שכבר אינה רלוונטית.

 

לפני כשנתיים שונתה כליל הנחיה 2.5, שאותה הנהיגה השופטת בדימוס עדנה ארבל, עת כיהנה כפרקליטת המדינה. לפי הנחיה זו, אין להעמיד לדין נשים החוזרות בהן מעדות במשטרה, או שהוכח כי הן משקרות. מטרתה של ההנחיה הייתה לגרום לנשים שלא לחשוש להתלונן נגד בני זוגן. בפועל, ההנחיה הביאה למצב בו כל כמעט כל תיק גירושים בישראל מלווה בתלונות של אלימות מכיוונה של האישה כלפי בעלה.

מדובר בתלונות-שווא אותן ממציאות ו"מבשלות" נשים, בעצת עורכי דינן, על-מנת להכניס את בן זוגן לשעבר עם "גיבנת" להליך המשפטי. בכך דואגות נשים לזכות ביתרון טקטי בהליך. האב מתעסק בהוכחת חפותו ובינתיים מורחק מילדיו, עובר מעצר משטרתי, מתקשה להמשך בשגרת יומו ועושה הכול כדי להשיב את חייו למסלולם. ברקע מונצח מצב בו האב הופך להיות פחות דומיננטי בחיי ילדיו, וכפועל יוצא מזה נושא במזונות מוגדלים עליהם.

אף שבמארס 2016 עוקרה ההנחיה, בפועל דבר לא השתנה. המשטרה והפרקליטות ממשיכות בנוהג המתיר לנשים לשקר, ותעשיית תלונות-השווא חייה ובועטת.

השופט אסף זגורי, סגן הנשיא בבית המשפט לענייני משפחה במחוז צפון, אמר לאחרונה בכנס של לשכת עורכי הדין, כי 99% מהנשים שנבדקו בבדיקת פוליגרף בבית המשפט לענייני משפחה, נמצאו דוברות שקר.

השימוש בפוליגרף קיים כצורך דחוף לבירור אמיתות הטענות בבקשות לצווי הגנה. בית המשפט נדרש לבקשת האישה לדון באופן מיידי, לאחר תלונת האישה על אלימותו ומסוכנתו של האב במשטרה. הדיון הוא על הרחקת האב מאם ילדיו, האב מילדיו ומביתו.

לדברי זגורי, הדיון בבקשות לצווי הגנה הוא אחת הרעות החולות שתוקעות את הדיון בתיקים בבתי המשפחה, בשל דחיפות הטיפול בהם. כך שמעבר לנזק האישי הנגרם לאב, ישנו נזק מצרפי כבד המביא לסחבת בבתי המשפט – ועל כך משלם הציבור כולו.

זגורי נחשב לשופט אמיץ. אין רבים כמוהו שאומרים בריש-גלי את מה שברור לכל, כולל לשופטי ישראל: רשויות המדינה מעבירות את הגברים המתגרשים בישראל שבעה מדורי גיהינום, ומנגד מלטפות נשים שלא בצדק. הגיע הזמן שבתי המשפט יטילו פיצויים כספיים כבדים נגד נשים משקרות ויוקיעו את התופעה.

למרות זאת, יש אור בקצה המנהרה. השינוי המתבקש לשוויון הורי, הכולל את ביטול חזקת הגיל הרך ושוויון בנטל המזונות לפי הכנסה וזמני שהות – הוא רק עניין של זמן. על אף שבמושב הכנסת הנוכחי ככל הנראה לא תעלה הצעת חוק שתבטל את חזקת הגיל הרך, מגובשות יוזמות פשרה לצמצומה.

 

קטגוריות
פסקי דין

האם צהרון נחשב כחלק מהוצאות חינוך? ביהמ"ש קבע שלא.

מערכת גירושים – ישראל  

רבים נוטים לטעות ולהטעות באומרם כי ההוצאה של צהרון נחשבת כחלק מהוצאות החינוך שבהם מחויבים הצדדים להתחלק.

אך לא כך הדבר.

צהרון איננו נחשב כמסגרת חינוך אלא מסגרת "השגחה" על הילדים לאחר בית הספר.

תשלום בגין צהרון כחלק ממחציות יכול לחייב אך ורק כאשר נקבע מפורשות בפסק הדין או בהסכם בין הצדדים.

 

פס"ד של כבוד השופט אסף זגורי ( תמ"ש 45473-07-17) דן בעירעור של אב שחויב על ידי רשמת הוצל"פ בתשלום צהרון.

רשמת ההוצאה לפועל חייבה את האב בתשלום מחצית הצהרון ועל כך הוגש ערעור לביהמ"ש לענייני משפחה, המערער טוען כי לשון ההסכם ברורה ואינה כוללת את המילה צהרון, ועוד הוא טוען שגם פסיקת בית המשפט מלמדת כי המילה צהרון אינה יכולה להיכלל תחת הוצאות החינוך.

 האב טוען כי הרשמת חרגה מסמכותה במתן ההחלטה עת ניתנה ללא שמיעת ראיות וללא שהיא מוסמכת להוסיף להסכמות הצדדים שאושרו על ידי בית המשפט פרשנות החורגת מלשונן.

עוד הבהיר שהרשמת פירשה את ההסכם ככולל הסכמה לחיוב האב בהוצאות הצהרון מאחר שלהשקפתה, חיוב בצהרון נכנס בגדר "הוצאות חינוך ושכר לימוד" בהן התחייב המערער להשתתף. בכך לדבריו היא טעתה.

כבוד השופט זגורי קבע כי הרשמת למעשה פירשה את ההסכם שבין הצדדים ככזה הכולל הסכמה לחיוב של המערער בהוצאות הצהרון, לתפיסתה חיוב בצהרון נכנס בגדרן של הוצאות חינוך ושכר לימוד בהן התחייב המערער לשאת באופן יחסי (מחצית).

בית המשפט קבע כי הרשמת שגתה וגם כי חרגה מסמכותה.

יש פסיקה הרואה בצהרון "דמי טיפול" ולא הוצאה חינוכית. הוצאות חינוך מתייחסות בדרך כלל לאגרות בית ספר, ספרי לימוד, ציוד, חוגים, קייטנות ושיעורי עזר בעוד ששהיית ילדים בצהרון אחר הצהריים אינה "לצרכי חינוך" אלא נועדה לאפשר להורים לעבוד, כך שמדובר בצורך של הורים ולא של הילד. לכן באם אין הסכמה על רישום לצהרון ועל תשלום משותף, אין הצד האחר מחויב להוצאה זו. (כאמור לעיל רק במידה והעיניין לא נרשם במפורט בהסכם או בפסק הדין).

קטגוריות
מזונות

מזונות – כמה זה עולה לנו? חצי משכורת!

מבדיקה שנערכה בשנת 2014 עולה כי 46% מהמשכורת של האב משולמת לרוב לאם כמזונות ילדים.

ידוע כי בשנים האחרונות סכומי המזונות הנפסקים עלו משמעותית. לכן ניתן להניח בקלות כי הנתון דה היום עולה על שיעור של 50%.

ניתוח של 100 פסקי דין בתיקי גירושים מצביע על אבות שנידונים לחיי עוני.

באותם מקרים שבהם קיימת משמורת משותפת, סכום המזונות שנפסק שונה במעט ממזונות שנפסקים במקרה של משמורת אם בלעדית – זאת אף שהאב נושא באופן ישיר בחלק ניכר של ההוצאות על הילדים.

אבות שמשכורתם קרובה לשכר הממוצע במשק ומשלמים מזונות לשני ילדים ומעלה, נידונים למעשה לחיי עוני גם במקרים שבהם האם משתכרת יותר, קל וחומר כאשר המשמורת היא משותפת והאבות לוקחים חלק שווה או קרוב לכך בגידול ילדיהם.

קטגוריות
אלימות במשפחה

אלימות נגד נשים או אלימות במשפחה?

מערכת גירושים – ישראל  

התפיסה הסטריאוטיפית היא של גבר מכה ואשה קורבן • אלימות בתוך המשפחה מופנית גם כלפי גברים ובעיקר כלפי ילדים, אך הקמפיינים הנפוצים של ארגוני הנשים מציגים את הבעיה רק כבעיית אלימות של גברים כנגד נשים, אלא ששורה של מחקרים בינלאומיים מלמדים כי מספר הגברים האלימים שווה בערך למספר הנשים האלימות.

שלא יהיה מקום לספק: אלימות במשפחה היא תופעה חמורה. הבעיה היא, שההנחות הסמויות מאחורי הקמפיינים בנושא גורמות לעיוות האמת והצדק, בראש ובראשונה על-ידי הטמעת רעיון אחד: כאילו רק גברים מכים נשים, ונשים הן תמיד קורבנות. מדובר בהנחה סטריאוטיפית שמחביאה אמת מורכבת בהרבה.

לא מדובר רק בבעיה ישראלית, אגב. ההנחה הסמויה כאילו רק גברים פועלים באלימות כלפי בנות זוגם היא נפוצה ברחבי המערב, על אף שורה של סקרים מדינתיים רחבים המגלים כי כמות הגברים האלימים נוטה להיות בערך שווה לכמות הנשים האלימות, כאשר שאר האלימות היא הדדית. כך, למשל, על-פי מחקר הורות בינלאומית מ-2009, בקרב זוג שחווה אלימות, גברים היו אחראים ב-12% מהמקרים, נשים ב-22%  וב – 66% הנותרים שני הצדדים פגעו זה בזו ולהיפך

קטגוריות
פסקי דין

חשבה להעביר את הילדות לעיר אחרת ללא אישור ביה"מש והילדים נשארו עם האב

השופטת רות אטדגי פריאנטה מבית המשפט למשפחה דחתה את התביעה שהגישה האם לאישור המעבר, לאחר שהתרשמה כי הדבר יפגע בבנות ובקשר שלהן עם האב.

פסק הדין התבסס על התנהלותה של האם, שזמן קצר אחרי הגשת התביעה עברה עם הבנות לעיר מרוחקת תוך הפרה של החלטה שאסרה עליה לעשות זאת.

השופטת דחתה באופן חריג המלצה של העובדת הסוציאלית לאשר את המעבר, לאחר שהתברר כי התסקיר שלה התבסס על מידע חלקי ושגוי לגבי ההורים. בין היתר נקבע כי העובדת הסוציאלית הסתמכה על גרסת האם – שלא הוכחה – לפיה האב אדם אלים, וכי בניגוד להתרשמותה מהאם ניכר שהיא לא מוכנה להתחייב לשמירת קשר רציף בינו לבין הבנות. על כן נפסק כי טובתן להישאר עם האב שמזה תקופה ארוכה דואג ללא דופי לכל צורכיהן הנפשיים והחומריים.

 

האישה עירערה לביהמ"ש המחוזי בניסיון לשנות את ההחלטה אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע סירב להתערב במסקנה של בית המשפט למשפחה בעיר מלפני כחצי שנה, שלפיה טובת הילדות להישאר לגור עם אביהן.

קטגוריות
אלימות במשפחה

נתוני הפגיעה בילדים – לא מה שחשבתם

מערכת גירושים – ישראל  

בשנים האחרונות גדל פי חמישה מספר הילדים שנפלו קורבן להתעללות. כשני שליש ממקרי האלימות בוצעו על ידי ההורים – יחדיו או לחוד – ומספר האמהות הפוגעות היה גבוה ביותר מפי שניים ממספר האבות המתעללים,38% לעומת 16%, על פי נתוני אל"י.

מספר הילדים שהגיעו לטיפול בשנת 2000 גדל מ 699 ל 3,599 בשנת 2003. עם זאת, חשוב לציין כי מספר הפניות הוא רק חלק קטן מהדיווחים לרשויות הרווחה על אלימות כלפי ילדים, שמספרם הגיע ליותר מ 37 אלף ב2003, גידול של כ 20% בשלוש שנים.

גם במספר התיקים שפתחה המשטרה על עבירות נגד ילדים חל גידול בכ 50%, מסוף שנות התשעים. נציג המשטרה בוועדה דיווח שכבר בששת החודשים הראשונים השנה חל גידול של כ 9% במספר התיקים שנפתחו בגין אלימות נגד קטינים – לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוא אמר, עם זאת, שהעלייה באלימות כלפי ילדים גבוהה בהרבה ממספר התיקים, כיוון שרק המקרים החמורים ביותר מדווחים למשטרה.

מגמה נוספת שבאה לידי ביטוי הינה גילם הצעיר של הילדים – כשליש הם מתחת לגיל חמש, וכ 72% מתחת לגיל 12. חלה גם עלייה במספר הילדים מבתים חרדיים שמגיעים לאל"י, ובעמותה לא יודעים אם הסיבה לכך היא מודעות גוברת או גידול בהיקף האלימות כלפי ילדים בחברה זו.

מתוך נתונים שנמסרו לועדה לזכויות הילד ע"י עמותת אל"י. (12.10.04)

בשנים 2000-2003 נרשמה עלייה חדה של כ 400% במספר מקרי התעללות בילדים.

על-פי ממצאי האגודה להגנת הילד (אל"י), חל גידול במקרי ההתעללות מדי שנה.
בשנת 2000 נרשמו כ 700 מקרי התעללות בילדים.
בשנת 2001 נרשמו כ 1,165 מקרי התעללות בילדים.
בשנת 2002 נרשמו 3,277 מקרי התעללות בילדים.
בשנת 2003 נרשמו 3,599 מקרי התעללות בילדים.

מתוך דיווח של האגודה להגנת הילד (אל"י). (21.9.04)

בעשור האחרון הולך וגדל מספר המקרים המדווחים שבהם הורים נוהגים באלימות קשה נגד ילדיהם. ב1998 – נפתחו במשטרה 1,020 תיקים נגד הורים שתקפו את ילדיהם; ב 2002 – המספר יותר מהוכפל והגיע ל 2,335. גם מספר הפניות לחדרי מיון עקב אלימות פיסית של הורים כלפי קטינים גדל 573 בשנת 2002 לעומת 368 בשנת 1995.

רשויות אכיפת החוק והמשפט מתייחסות לדיווחים אלה במידה גוברת של רצינות, אם לשפוט על פי העובדה שבשנת 1998 – נסגרו יותר מ 72% מהתיקים שנפתחו נגד הורים אלימים ואילו בשנת 2002 – נסגרו פחות מ 50% מהתיקים. אבל גם שיעור זה הוא גבוה, אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "ישנה נטייה להתייחס במידה מסוימת של סלחנות כלפי מקרים כאלה", הוא אומר, "יותר מדי שופטים ושוטרים עדיין מחזיקים בדעה שמדובר בעניין משפחתי, פנימי, שלא צריך להתערב בו – או בגישה שעדיף לפעול בכלים טיפוליים ולא ענישתיים".

נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד, המתבסס על נתוני המשטרה ומשרד הבריאות. (4.7.04)

כדי שילד נפגע עבירה יעיד בבית המשפט נדרשת הסכמתם של חוקרי הנוער במשרד הרווחה. בשנים האחרונות הותר רק למספר נמוך יחסית של ילדים שנחקרו להעיד. כך, למשל, בשנת 2002 – העידו 488 ילדים (28.6% מכלל הנפגעים בעבירות מין) ובשנת 2001 – העידו 428 ילדים (28% מכלל הנפגעים).

במקרים של ילדים שהוריהם תקפו אותם באלימות (לא כולל תקיפות מיניות) כמעט ולא מתירים לילד להעיד – משום שאין לו אפשרות על פי החוק להעיד שלא בנוכחות הורה.

נתונים שהוצגו בכנס של משרד הרווחה לחקירת ילדים נפגעי התעללות, שנערך ביה"ח וולפסון. (23.4.04)

ב2003 – היו כ 34,000 דיווחים על פגיעה בילדים, גידול של 300% בעשור האחרון. כך דיווחה מרים פבר, פקידת הסעד הראשית של משרד הרווחה. כ 60% מהתלונות מגיעות ממערכת החינוך ו 500 פקידי הסעד שמופקדים על בדיקתן אינם עומדים בעומס.

סנ"צ סוזי בן ברוך, ראש מדור נוער במשטרה, דיווחה כי ב2003 – היו 9,100 תלונות על תקיפת קטינים, בדומה לנתוני 2002. כ 2,200 מהמקרים היו תקיפות מיניות, מאה פחות מאשר בשנת 2002. כ 300 מקרב 1,000 עברייני מין המוכרים למשטרה מוגדרים כפדופילים, אמרה בן ברוך וציינה שמקרי תקיפה על ידי פדופילים, כמו אלה שהתפרסמו באחרונה, בדרך כלל מתרחשים בגלים.

נתונים שנמסרו בכנס על ילדים בסיכון שנערך במכללת לוינסקי. (2.3.04)

כשהורים מזהירים את ילדיהם לא לדבר עם זרים, הם לא מגינים עליהם מהסכנה הגדולה ביותר שאורבת להם. זאת, משום שכמעט 70% מההתעללות בילדים עד גיל 14 מתבצעת על ידי מכרים, חברים ובני משפחה.

בחמש השנים האחרונות מספר הדיווחים על התעללות בילדים מתחת לגיל 14 יותר מהוכפל. בשנת 2002 – הפנתה המשטרה למשרד הרווחה 8,202 ילדים לחקירת חשדות כי היו מעורבים בהתעללות פיסית או מינית, לעומת 3,930 הפניות בשנת 1998 כ 90%  מהילדים היו קורבנות להתעללות – השאר היו עדים או נחשדו כפוגעים. על פי החוק, ילדים מתחת לגיל 14 הקשורים בהתעללות מינית או בהתעללות אחרת על ידי אדם האחראי עליהם נחקרים על ידי עובדים סוציאליים, ולא על ידי חוקרי משטרה.

17% מהפוגעים בילדים הם בני משפחה וצ50% נוספים הם חברים ומכרים, סביר להניח שתופעת ההתעללות אף נרחבת יותר, אלא שבמקרים רבים דיווחים לא מגיעים למשטרה כי ילדים מתקשים לחשוף את הסוד.

מאז שנכנס לתוקף בדנת1990 החוק שמחייב דיווח על התעללות בילדים ע"י האחראים עליהם (הורים, מורים, מדריכים), נרשם זינוק במספר הדיווחים. 70%-60% מהדיווחים מגיעים ממערכת החינוך. מרבית הקורבנות הן בנות, אם כי 30% הם בנים.

נתונים שנחשפו ביום עיון על התעללות בילדים (29.1.04),

מס' הילדים שנחקרו על ידי חוקרת ילדים:

בשנת 1,247 – 1986 ילדים
בשנת 1,647 – 1990 ילדים
בשנת 4,218 – 1995 ילדים
בשנת 3,808 – 1996 ילדים
בשנת 4,146 – 1997 ילדים
בשנת 3,930 – 1998 ילדים
בשנת 5,029 – 1999 ילדים
בשנת 6,013 – 2000 ילדים
בשנת 7,386 – 2001 ילדים
בשנת 8,202 – 2002 ילדים

מקור: משרד העבודה והרווחה, שירות מבחן לנוער.

בשנת 2002 הופנו לחקירה במשרד הרווחה 8,202 ילדים מתחת לגיל 14, בחשד כי נפגעו מינית, או כי הם סובלים מהתעללות פיזית. זאת לעומת 3,991 ילדים שהופנו לחקירה בשנת 98'. מרבית הילדים היו בני 9 עד 11.

ב 67% מהמקרים המתעלל הוא בן משפחה, חבר או מכר, המנצל את אמון הילד כלפיו. רק 33% מהפוגעים הנם זרים לילד. 30% מהנפגעים הם בנים.

כמו כן, יותר ממחצית מהילדים שהופנו לחקירה בשנת 2002 היו מאזור תל אביב והמרכז. נתון נוסף:20% מבין הנחקרים על עבירות התעללות מינית ופיזית הנם ילדי עולים, בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 12% בלבד.

למרות העלייה הגבוהה במספר הילדים המגיעים לחקירה בחשד שעברו התעללות, 30% מהילדים שנחקרו לא חשפו את פרטי ההתעללות.

ד"ר דבורה הורוביץ, מנהלת יחידת חקירות הילדים במשרד הרווחה, אמרה כי על-פי מחקרים שנעשו בעולם, אחד מכל ארבעה ילדים נפגע מינית בילדותו, ולכן "ברור כי הנתונים הקיימים הנם רק קצה הקרחון שנחשף".

מתוך נתונים שפורסמו בכנס העוסק בהתעללות ילדים. (28.1.04)

מדי שנה בורחים בין 500 ל 600  נערים ונערות ממעונות חסות ומעונות טיפוליים, בהם מצויים כ 5,600 נערים ונערות לפי צווי בתי משפט. במעון הסגור לנערות במצוקה מסילה בורחת כל נערה בממוצע שלוש פעמים, גם אם היא באגף הסגור באותו מעון. רוב הבריחות נעשות בעת החופשות מהמעונות.

משרד הרווחה לא מנחה את המשטרה לחפש בדחיפות נערות שבורחות ממוסדות וממעונות סגורים, גם אם יש חשש שהן מנוצלות מינית או נמצאות בחברת נרקומנים.

ההנחיה למשטרה היא לחפש נערים ונערות בורחים בדחיפות רק במקרה של חשש מיידי לחייהם. למשל, כשיש רקע של ניסיונות התאבדות בעבר. בשאר המקרים לוקחים "סיכון מחושב".

מתוך נתונים שמסרו הממונה על המעונות במשרד הרווחה, ראובן יעקב, ומפקדת מחלק נוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן-ברוך, לוועדה לזכויות הילד בכנסת. (3.12.03)

מספר התיקים על תקיפה מינית מחוץ למשפחה ירד מ 1,970  ל 1,950 ומספר עבירות המין במשפחה ירד מ 409 ל 382.

מתוך נתונים שהציגה ראש מדור נוער במשטרת ישראל, סנ"צ סוזי בן ברוך לוועדה לזכויות הילד בכנסת. (24.6.03)

בשנת 2002 נפתחו 3,035 תיקים בעברות נגד קטינים בתוך המשפחה, מהם 2,271 תיקים בתקיפת קטינים ו 382 עבירת מין נגד קטינים.

בעבירות נגד קטינים שלא במשפחה נפתחו 6,029 עבירות נגד קטינים מהם 1,950 עבירות מין נגד קטינים ו 3,851 תיקים בתקיפת קטינים.

מתוך: נתונים שנחשפו בוועדה לזכויות הילד בכנסת. (23.6.03)

בשנת 2001 נפתחו 7,754 תיקים בגין עבירות נגד קטינים, מתוכם 30.2% הסתיימו ללא תביעה. כשליש מהתיקים היו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה.

למעלה מ 32,000 דיווחים על ילדים בסיכון ובסכנה הועברו לפקידי הסעד בגין התעללות פיזית, מינית, נפשית או הזנחה. מרבית הילדים (34%) היו בני 6 עד 11.

בכמה ישובים חל בתוך שנה זינוק דרמטי במספר הדיווחים על ילדים במצבי סיכון וסכנה: בראשון לציון מ 1,626 בשנת 2000 ל 2,340  בשנת 2001 , בקרית גת מ 425 ל 594 ובאום אל פאחם מ 99 ל 300.

מתוך דו"ח של המועצה לשלום הילד, הכולל שורה של נתונים אודות מצבם של הילדים בישראל בשנת 2001. (22.12.02)

יותר מ 2,400 – ילדים ונערים נפלו בשנה האחרונה קורבן להתעללות מינית, פיזית או נפשית מצד הוריהם. המספר האמיתי עלול להיות גדול בהרבה, מאחר שהמקרים המצוינים הם רק אלה שנחשפו.

קטגוריות
בית דין רבני

בית הדין הרבני פטר אב ממזונות עקב סרבנות קשר

שני ילדים (בני 12, 14) אשר נקבע הן ע"י בית הדין והן ע"י מומחית מטעם בית הדין שנמצאים במצב של סרבנות קשר עם אביהם, הוכרזו כילדים מרדנים אשר אינם זכאים למזונות.

בית הדין קבע שהאחריות ההורית המוטלת על האם הינה "ליצור רצון אצל הילדים להיות בקשר עם אביהם" והיא לא מקיימת את החובה הזו, מחבלת בקשר של הילדים עם האב וגורמת לריחוק וניתוק. "בית הדין רואה באם אחראית למצב שנוצר" ונקט בפעולה זו על מנת שזו תשנה את דרכה.

דמי המזונות שבוטלו יהיו מבוטלים עד לחידוש הקשר בינם לבין אביהם.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

מה נעדיף עו"ד או מגשר?

רונן לגזיאל – יו"ר עמותת מ.ל.ה – מלוכדים למען הילדים

רבים מהזוגות המתגרשים, סבורים כי אין הבדל רב בין ניהול ההליך באמצעות מגשר או באמצעות עורכי דין המתמחים בדיני משפחה וגירושים.

ובכן יש הבדל וההבדל הוא גדול.

תלוי למי, תלוי ביחסים בין הצדדים ותלוי לאן רוצים הצדדים להגיע (האם פניכם לשלום או למלחמה).

אם נאלצנו להגיע למצב של גירושים חשוב שנדע אילו אפשרויות עומדות בפנינו ומה בדיוק צריך לעשות.
ישנם שני סוגים של הליכי גירושים: הליכי גירושים בהסכמה ושלא בהסכמה. ברגע שיש הסכמה, עומדות בפני בני הזוג המתגרש כמה אופציות – הם יכולים לפנות לעו"ד לענייני משפחה וגירושים, לגורם חיצוני כמו מגשר או לבצע את ההליך בכוחות עצמם.

הפנייה לעריכת הסכם היא רק במקרים בהם הצדדים רוצים להתגרש בהסכמה.

מה הכוונה בהסכמה?

שרוב המחלוקות ביניכם כבר מוסכמות על שני הצדדים ועכשיו נשאר רק לגשר על פערים קטנים ביניכם.
מגשר תפקידו להביא את הצדדים להסכמות גם כשאחד מהם נתלה על "אילנות גבוהים".

בניגוד למגשר, עורך הדין עובד רק אצל הלקוח שמשלם לו שכ"ט ונאמן רק לו. אם כל צד ייקח לעצמו עו"ד צפויות לכם מהמורות ואי הסכמות רבות בדרך.
מגשר אינו כזה בהכרח, מגשר עובד אצל שני הצדדים ותפקידו ששני הצדדים יהיו מרוצים.
בנוסף, עורך הדין מוסמך לתת ללקוחות יעוץ משפטי ומגשר לא.

זוגות רבים נוטים לחשוב שמדובר באותו תפקיד אך תפיסה זו אינה נכונה, עם זאת ישנה גם האפשרות ששני הצדדים ישכרו עורך דין אחד, שיכין עבורם הסכם והוא יהיה נאמן לשניהם באותה מידה.

הסכם אם ונערך בין הצדדים אסור שייחתם תחת לחץ מכיוון שצד שירגיש מקופח יהיה לו מאוד קשה לשנות את ההסכם בהמשך הדרך שכן הסכמי גירושין נחתמים ומקבלים תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, והפסיקה קבעה שמשקלו של פסק דין על הסכם גבוה מתוקף של פסק דין רגיל. וכל שינוי שירצה לעשות צד להסכם יהיה עליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי שמצדיק התערבות ושינוי בהסכם, לכן חשוב מאוד שההסכם יכלול סעיפים כוללניים, מפורטים ורלוונטיים לטווח ארוך.

כל האמור לעיל איננו מהווה יעוץ משפטי לכל דבר ועניין.

קטגוריות
משמורת ילדים

משמורת משותפת: האם היא משפיעה על סכום המזונות?

מערכת גירושים – ישראל  

בשנים האחרונות ניתן לראות מקרים רבים בהם נקבעת להורים משמורת משותפת על ילדיהם בגירושין. מהי המשמעות של ההגדרה ההורית השווה על זכויות ההורים ועל טובת הילדים?

 

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת הוא הסדר משפטי במסגרתו לאחר הגירושים. לשני ההורים הגדרה הורית שווה באופן דומה להגדרתם כאשר היו נשואים זה לזו.  טובת הילד מחייבת שלא יתקיים מדרג שונה בין ההורים לאחר פרידתם וכי שניהם יקבלו מעמד הורי שווה, גם במצבים בהם חלוקת זמני השהות עם הילד אינה שווה.

מחקרים רבים קבעו שילדים ללא תלות בגילם, מפיקים תועלת מבילוי זמן הכולל לינה אצל כל אחד מהוריהם בביתו.

פרופסור וויליאם פבריציוס: "לא רק שזמן הורות עם האב במהלך הינקות והילדות לא גרם לכל נזק למערכת היחסים בין האם לילד, נראה כי למעשה היא אף היטיבה עם מערכות היחסים של הילד עם שני הוריו"

במקרים שבהם חלוקת זמני השהות בין ההורים היא שווה או קרובה לשווה לא תהיה באופן אוטומטי הגדרה של משמורת משותפת ולכן חשוב לבקש הגדרה הורית שווה במסגרת תביעה המוגשת לבית המשפט.

הורים החולקים משמורת משותפת על ילדיהם לרוב יחלקו זמני שהות שווים עם הילד. הגדרה הורית כאשר מדובר בחלוקת זמני שהות שאינם שווים נקראת "אחריות הורית משותפת" במקום משמורת משותפת.

כיצד המשמורת המשותפת משפיעה על סכום המזונות?

בשנת 2017 נקבעה הלכת בע"מ 919/15 בבית המשפט העליון אשר חוללה מהפכה באופן חלוקת הנטל הכלכלי בין ההורים.

בפסק הדין נקבע כי בגין ילדים שמעל גיל 6 צריך שופט המשפחה הדן בתיק לתת משקל לזמני השהות אשר שוהה הילד עם כל אחד מהוריו בבואו לקבוע את סכום המזונות. זאת בנוסף לפרמטר של היכולות הכלכליות של כל צד.

כדאי לדעת שבתי הדין הרבניים לא ממהרים לאמץ הלכה זו, ועל כן לרוב לא יפחיתו את סכומי המזונות לפי ההגדרה ההורית. ורק לעיתים יתחשבו ויפחיתו את סכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות.

אם כן ניתן לומר שמשמורת משותפת במקרים רבים כן משפיעה על סכום המזונות אך כל מקרה ייבחן לגופו.

כל האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי לכל דבר ועניין.