קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

האם מרכז קשר הפך גם ככלי עונשי כנגד אבות? השופט ארז שני קבע שאב שלא נשמע להוראותיו יפגוש את בנותיו במרכז קשר

מערכת גירושים ישראל

פסק שנתן כבוד השופט ארז שני התייחס לתובענה שהגישה אם לשתי בנות אשר התרעמה בפני השופט כי האב עושה דין לעצמו, אינו משיב את הקטינות בזמן, לא נשמע להוראות המשטרה או פק"ס.

 

האב אשר כלל לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון טען בדיון אחר כפי שציין כבוד השופט שהוא מציל את הבנות מבית הכלא שבבית האם והוא איננו מחויב להשמע להוראות פק"ס או ביהמ"ש וגם סנקציות כלכליות לא הועילו.

 

קבע כבוד השופט כי מעתה והלאה ולמשך 6 חודשים יפגוש האב את בנותיו במרכז קשר בלבד.

 

נשאלת השאלה האם מרכז קשר שתפקידו לדאוג לרווחה ולהגנה על ילדים מועיל במקרה שכזה?

לא ברור, אך השופט נימק זאת באומרו כי: הוא למעשה בוחן מציאות לקוי אשר יכול להתפשט גם על טיפולו בבנות, שלא לדבר על הנזק הנגרם להן בשל התנהלותו ומדובר בילדות צעירות לימים.

 

השופט פסק לחובת האב הוצאות לטובת הסיוע המשפטי בסך 4,000 ש"ח

ונתן הוראה מפורשת למשטרת ישראל כי אם האב לא ימלא אחר הוראות פסק הדין יש למצות איתו את הדין בפן הפלילי של הפרת הוראה חוקית.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה משמורת ילדים

האם תרבות הפייק ניוז חדרה לעולם המחקר המגדרי של מכון רקמן? השופט מצא שכן!

מערכת גירושים ישראל
במאמר שפרסמו דר' ענבל קיבנסון בר-און, החוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה ופיליפ מרכוס, שופט בדימוס מבית משפט לענייני משפחה, ירושלים נמצא כי מכון רקמן מפרסם מאמרים בהם הוא מסתמך על מחקרים שגויים ומוטים

במאמרם השניים  מפרסמים את ממצאי המחקר העדכניים באשר לניכור הורי ומערכת המשפט.

כב' השופט והדר' מציינים כי מכון רקמן נהג להסתמך במחקריו ואף להציג לציבור עמדות אשר בוססו על מחקרה של הגב' ג'ואן מאייר.

ג'ואן מאייר פרסמה את ממצאי מחקרה שבהם טענה כי הממצאים תומכים בקביעה לפיה ילד אינו זקוק לקשר עם אב או אם שהוא מגלה דחייה כלפיהם, כי הורים אלה בוודאי עשו לילד משהו כה חמור שהנם ראויים לדחייה טוטאלית. העמדה המוצגת על פי מאייר הייתה כי המאבק של הורה דחוי/מנוכר להיות בקשר עם ילדו ראוי לגינוי, שכן ילדים מסרבים להיות בקשר עם הוריהם עקב סיבות מוצדקות;

עוד טענה מאייר כי 'תאוריית הניכור ההורי' מוטת מגדר, ונטענת על ידי אבות כדי להכחיש האשמות כלפיהם בדבר התעללות שלהם בילדיהם הקטינים. מאייר טענה שממצאיה מראים באופן מובהק כי בתי המשפט פחות נוטים לתת אמון כלפי טענות

של אימהות בדבר התעללות בילדים, ויותר קשובים לטענות של אבות לניכור הורי מצד אימהות, וכי בחצי מהמקרים לפחות של מאבקי משמורת, טענות של אבות על ניכור מציבות אימהות בסיכון להפסד של משמורת עיקרית.

 

ע"פ השניים מכון רקמן נתן הד ציבורי רחב לממצאים אלו על אף שלא התיישבו קוהרנטית עם התנסותם של אנשי המקצוע מול מערכת המשפט, באשר להחלטות באשר לילדים בסיכון באנגליה, ארה"ב וקנדה. כך למשל, מתוך הניסיון של העוסקים בתחום, טענות של אבות, כמו של אימהות, על ניכור הורי מצד אימהות הצריכו מהם להדגים ביסוס משמעותי בבימ"ש על מנת להוכיח טענות אלו והן לא התקבלו כלאחר יד.

 

עתה הם מצאו כי המחקר החדש והעדכני שנערך על ידי הרמן ולורנדוס מאתגר את המחקר של מאייר והמסקנות של ברנט, וקורא על ממצאיו תגר רציני הן בהיבט המתדולוגי והאתי והן בהיבט של תוכן הממצאים ומהותם.

המחקר בדק 967 פסקי דין מארה"ב, אנגליה וקנדה שבהם נקבע שקיים ניכור הורי. פסקי הדין נבדקו על ידי 19 בוחנים מהימנים, שהנחות המחקר אינן ידועות להם. נעשה ניתוח של 6 היפותזות על פני מודלים סטטיסטיים הכוללים ניתוח רגרסיות מרובות ופקטורים.

לא נמצא כל אישוש או תמיכה לטענות או לממצאים של מאייר משנת 2019.

הממצא של מאייר, לפיו בתי המשפט אינם מתייחסים ברצינות לטענות על התעללות בילדים כאשר אבות טוענים לניכור הורי נמצאו מופרכות באופן מובהק.

יתרה מכך, החוקרים נתקלו בהתייחסות לא אתית, שהנה חריגה בקרב חוקרים, כאשר מאייר סירבה לספק את הנספחים והפלטים הסטטיסטיים שהובילו אותה למסקנותיה, או לספק מידע אודות המשתתפים במחקרה; והיא אף לא הנגישה את חומרי המחקר.

קטגוריות
אלימות במשפחה

מה הנתונים של הלמ"ס חושפים על "אלימות נגד נשים"?

מערכת גירושים ישראל
סקר ביטחון אישי שפרסם הלמ"ס חושף כי בקרב כלל נפגעי האלימות גברים נפגעים בשיעור גבוה יותר מנשים (למעט עבירות מין)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה סקר ביטחון אישי לרגל יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים, הסקר חושף את נתוני הפגיעות של כלל אזרחי ישראל בפגיעות אלימות שונות.

הסקר כידוע מתרכז בכמות הפגיעות של נשים אך מקריאת הנתונים עולה כי "שיעור ההיפגעות באוכלוסייה גבוה יותר בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים."  110 אלף גברים אל מול כ-82 אלף נשים

עבירות מין

כפי הצפוי שיעור ההיפגעות של נשים בעניין עבירות מין הוא גבוה משיעור הגברים אך נמוך מהמספרים עליהם מדווחים ארגוני הנשים, כך לדוגמא ארגון ויצ"ו מפרסם כי יש בישראל כ 200 אלף נשים מוכות (מספר שאין לו ביסוס בנתונים) וגם "ממצאי סקר ויצו, חושפים כי 46% מכלל הנשים בישראל חוו סוג אחד או יותר של ביטוי אלימות טכנולוגית". (דווח ב ynet  ב 25.11.19) ואילו בנתוני הלמ"ס נכתב כי רק 3.6% דיווחו כי חוו עבירה מקוונת.

ממצאי הסקר עולה כי  4.2% מכלל הנשים העידו כי הן חוו עבירה של הטרדה מינית (ע"פ מספרן באוכלוסייה מדובר על כ 122 אלף נשים)

0.3% מכלל הנשים העידו כי נפגעו מעבירת מין כגון מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס ( ע"פ מספרן באוכלוסייה מדובר על כ 7,000 נשים)

שיעור הגברים שנפגע מעבירות מין אינו ניתן לפרסום עקב טעות דגימה הגבוהה מ-30%

 

    צילום: (מתוך אתר ויצ"ו)

פגיעה פיסית בלבד  –  הפגיעה הפיסית בשנת 2019 כ-22 אלף נשים נפגעו מאלימות אל מול  כ-33 אלף גברים

תחושת ביטחון

נשים מרגישות פחות בטוחות ללכת לבד באזור מגוריהן בשעות החשכה לעומת גברים- 79.6% לעומת 91.7%, בהתאמה.

עבירה מקוונת

3.6% מהנשים חוו עבירה מקוונת אל מול 4.4% מהגברים שחוו עבירה מקוונת ברשת.

אלימות בכביש

גם בעבירות אלימות בכביש ( קללות, איומים, חסימת מעבר או נהיגה מסוכנת) אחוז הגברים שנפגע בעבירות אלו גבוה מאחוז הפגיעה בנשים:

53.1% מהגברים דיווחו כי חוו אלימות בכביש לעומת 48.9% מהנשים.

אחוז הדיווח

אחוז הדיווח על הפגיעה דומה בין גברים לנשים: 44.8% מדווחות ואילו 46.7% מהגברים מדווחים על פגיעה שחוו.

סה"כ כלל הנפגעים

נשים נפגעות פחות מגברים מעבירת אלימות או איום באלימות:  כ-110 אלף גברים 4.0% מכלל הגברים וכ-82 אלף נשים 2.8%  מכלל הנשים נפגעו בשנת 2019"

* נדגיש כי מדובר בסקר המהווה מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה ולא נתונים רשמיים.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה פסקי דין

האישה ביקשה שהאב יראה את ילדיו במרכז קשר תחת פיקוח – בית המשפט קבע שהילדים יעברו לאב והיא תשלם על כך 30,000 ש"ח

מערכת גירושים ישראל

בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע  בפני כב' השופטת רותם קודלר עיאש נפסק בעניינם של זוג הורים אשר גרושים כבר משנת 2014 אך במשך השנים התגלעו ביניהם סכסוכים רבים

התובעת האם היא עורכת דין, הנתבע עובד במשטרת ישראל.

 האישה עתרה לביטול זמני שהות הקטינים עם אביהם והעברתם למרכז קשר בפיקוח וכן הפסקת הקשר הטלפוני של הילדים עם האב.

האישה טענה כנגד האב טענות רבות וביניהם הסתה וניכור הורי, תביעתה הסתמכה על חוות דעת של מטפלת הורית שנתנה לה חוות דעת חד צדדית שאותה בית המשפט מצא כלא אמינה ולא מקצועית ואף פסק להפסיק את טיפולה במשפחה.

האישה אף ביקשה להתיר לה להעתיק את מקום מגורי הקטינים יחד עמה ליישוב המרוחק כ 200ק"מ ממקום מגוריהם.

בתסקיר שנמסר מהרווחה דווח כי לשני ההורים מסוגלות הורית טובה, יכולת דאגה טובה לילדים ואין הורה שעדיף על משנהו. לכל אחד מההורים מעלות וחסרונות, אך בסך הכול מדובר בהורים מסורים, שאוהבים מאוד את הילדים, רוצים בטובתם ופועלים כל אחד בדרכו שלו כדי לקדם את הילדים ולהעשיר את עולמם.

השופטת כתבה שזכותה של האם לפתוח בדרך חדשה ולנסות לשפר את מצבה הכלכלי, תעסוקתי או המשפחתי. אך אל מול זכות זו, עומדת זכותו של האב, ההורה שאינו משמורן, לקשר רציף עם הקטינים ונראה שטובת הילדים לא היוותה שיקול ברשימת השיקולים של האם לבקש לעבור מקום מגורים.

אשר על כן דחתה השופטת את תביעותיה של האם, קבעה כי מקום מגוריהם הקבוע של הילדים יועבר לאב בתוך 7 ימים והאם תקבל זמני שהות למספר שעות באמצע השבוע בלבד.

עוד פסקה השופטת 30,000 ש"ח לחובת האם בגין הוצאות משפט שיועברו לאב.

קטגוריות
אלימות במשפחה פסקי דין

ההורים הגישו תלונות שווא הדדיות ביניהם. השופט קבע – צו הגנה לילדות מפני הוריהם

מערכת גירושים ישראל
כבוד השופט אסף זגורי החליט כי כדי לשמור ולהגן על הבנות מפני הוריהן עליו ליצור עבורן מרחב מוגן מהסכסוך

בבית המשפט בנצרת פסק כבוד השופט אסף זגורי בעניינם של זוג הורים אשר ביניהם סכסוך קשה השואב את בנותיהם ומתקיים בנוכחותן תוך שימוש בהן והן רק בנות 8 ו-5 ושמונה חודשים, סכסוך שעל פי קביעות המומחים שהקטינות חוות אותו כטראומה מתמשכת.

 שני ההורים עשו שימוש בהליכים  משפטיים ועתרו לקבלת צווים פוגעניים האחד כנגד משנהו במסגרת המאבק ביניהם ללא  שקילת הנזקים וחומרת הצעדים שנקטו לבנותיהן הקטינות.

  "אותם הליכים שנקטו ההורים הם אך ביטוי נוסף להרסנות הקונפליקט ההורי עבור  הקטינות והמשפחה כולה"

הצדדים עשו שימוש באופן ציני  בדיבור "טובת הבנות" בכתבי הטענות ובטענות בעל פה, אך למעשה העדיפו את האינטרסים האישיים, תוך שבחרו "להוריד את הכפפות" ולהיאבק באופן הכי מכוער שיכול להיות, תוך עירוב הקטינות, העברתן מאחד לאחר, ניסיון לנכס אותן, חשיפתן  לקונפליקט נאמנויות בלתי אפשרי, חשיפתן לחקירות משטרתיות, הקלטתן, צילומן ושימוש בהן לצרכי מאבק הגירושין. השיא של הדברים התבטא בשני מהלכים קיצוניים:

הראשון, בהגשת תלונה במשטרה על ידי האב בגין פגיעה בקטינות מצד האם מצד אחד והשני שהוא לא פחות חמור, הגשת תלונה במשטרה על ידי האם כנגד האב מאוחר יותר בגין אירועי אלימות שלטענתה ננקטו על ידי האב התוצאה של המהלכים שננקטו על ידי ההורים הייתה קשה מנשוא : בעקבות הבקשה הורחקה האם מדירתה ומהקטינות ונמנע ממנה קשר עמהן. ובעקבות התלונה במשטרה, נפתחה חקירה, הוגשה בקשת מעצר ימים כנגד האב שנעצר ושוחרר למעצר בית בתנאים מוגבלים בבית בא כוחו תוך שהוא מורחק מבנותיו.

העו"ס שמונה לצדדים הסביר כי עולה כי רמת הקונפליקט במשפחה  היא גבוהה ביותר ומשפיעה לרעה על הקטינות. עד כדי כך רב הנזק שנגרם להם שהוא לחוק הנוער שוקל להכריז על הקטינות נזקקות,

לבסוף קבע השופט זגורי כי עליו למצוא את הדרך ולהגן על הקטינות מפני המעשים של הוריהן:

"נחוץ בנסיבות צו הגנה מהסכסוך ומהקונפליקט"

השופט קבע כי נאסר איסור מוחלט וגמור על ההורים ועל משפחות המוצא לערב את הקטינות, להקליט אותן, לחשוף אותן לסכסוך, להעביר להם מסרים מסיתים כנגד ההורה האחר והורה אשר יפר את הוראותיו יקנס בסך של 2,000 שח עבור כל הפרה שקבע

קטגוריות
אלימות במשפחה

חשד – גבר מעראבה רצח את גרושתו לאחר שהתנגש ברכבה במרכז העיר

מערכת גירושים ישראל
ע"פ עדויות של התושבים באזור השניים התווכחו בצעקות על חלוקת השהות של ילדיהם המשותפים טרם הרצח

 היום בשעות הצהריים התקבלה הודעה במוקד 100 של המשטרה לפיה התרחשה תאונת דרכים בכניסה לעיר עראבה וכי גבר דקר אישה למוות.

כוחות משטרה בליווי מעבדה ניידת הוזנקו למקום ופתחו בחקירה ואיסוף ממצאים, כאשר החשוד המרכזי הינו הגרוש של האישה, תושב עראבה בן 40. סריקות נרחבות עדיין מבוצעות לאיתורו ולמעצרו.

לפני שרצח אותה לעיני עוברים ושבים, התווכחו השניים אצל מי יהיו הילדים. ואז שלף החשוד סכין ודקר אותה.

צוות מד"א פינה את האישה לבית החולים פוריה בטבריה תוך פעולות החייאה, אך בהמשך נקבע מותה.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

הקרב על המזונות – בית הדין או בית המשפט מי קובע?

המרוץ הידוע בכינויו "מרוץ הסמכויות" הפך בשנה האחרונה גם למרוץ בין המתגרשים אחר קביעת הערכאה שתדון בפסיקת מזונות הילדים

בחודש ספטמבר 2019 התחוללה מהפכה שקטה בה קבע בית המשפט העליון את צמצום האפשרות של בית הדין הרבני להכריח את המתדיינים אצלו להתדיין בענייני מזונות.

פסק הדין עסק בבקשת ערעור של אב על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א לפני כשנתיים, שיש לדון בתביעת המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה ולא לכרוך אותה בהליך הגירושין שמתנהל בבית הדין הרבני.

פסק הדין מאשרר את 'הלכת שרגאי' ומצמצם את סמכויות בית הדין הרבני- 'הלכת שרגאי' שניתנה בסוף שנות השישים קובעת שאין לכרוך את עניין מזונות הילדים בתביעת גירושין בבתי הדין הרבני, ושלילדים של ההורים המתגרשים יש זכות להגיש תביעה עצמאית למזונות שתידון בבית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט העליון קבע כי גם אם אחד ההורים הגיש תביעת מזונות ילדים לביה"ד הרבני יחד עם תביעת גירושים, להורה האחר ולילדים יש זכות להעביר את הדיון במזונותיהם לביהמ"ש לענייני משפחה, וזו תגבור על התביעה שהוגשה לביה"ד

משמעות הדבר היא שגם אם בן זוג אחד רץ והגיש ראשון את תביעת הגירושים לבית הדין הרבני, וכרך לתביעה גם את תשלום המזונות הילדים – בן הזוג השני יכול להתנגד לסמכות ולעמוד על כך שסוגיה זו תידון רק בבית המשפט לענייני משפחה.

עד לפני מספר שנים דבר ידוע היה כי בית הדין הרבני הוא פרו הגבר והחלטותיו היו מצמצמות את זכויותיהן של נשים אך בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי בהחלטות של בתי הדין שהפכו את המשוואה האמורה על פיה. (רבים נוטים לייחס את השינוי ללחץ של התקשורת וארגוני הנשים על מוסד הרבנות הראשית).

עכשיו מתברר כי אותה החלטה של בית המשפט העליון "מצילה" אבות רבים החוששים כי לא יקבלו דין צדק ו/או תיושם הלכת בית המשפט העליון 919/15 ופותחת בפניהם את האפשרות לעצור את גזירת הדין של התדיינות בפני ערכאה שלא מתאימה להם ולבקש כי ענייני קביעת תשלומי המזונות יקבעו בבית המשפט לענייני משפחה.

אך עם זאת יש להדגיש כי חלון הזמן של מתדיין לעצור את התהליך ולהעבירו לבית משפט לענייני משפחה הוא קצר ביותר ועליו לעשות כן מיד עם קבלת כתב התביעה שבו כרוכה תביעת מזונות עם תביעת הגירושים, במידה והוגש כתב הגנה המתייחס לתביעת המזונות יראה זאת בית הדין כאילו קיבל הנתבע את סמכותו של בית הדין.

* הלכת  919/15  הינה פסיקת בית משפט העליון משנת 2017 הקובעת כי חובת תשלום המזונות תוטל על שני ההורים בהתאם לזמני השהות והיכולות הכלכליות של כל אחד מהם בניגוד לנהוג בבתי הדין הרבניים המטילים את כל חובת הזנת הילדים על הגבר.

* כל האמור לעיל איננו מהווה ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין. 

קטגוריות
אלימות במשפחה

רב עם אשתו ואיים להצית את עצמו וילדיו

מערכת גירושים ישראל
כתב אישום הוגש נגד תושב אשקלון אשר לפני מספר ימים התבצר בביתו עם שלושת ילדיו ואיים כי יצית את עצמו ושלושת ילדיו

משטרת ישראל הגישה היום כתב אישום נגד החשוד שהתבצר לפני כמה ימים בדירה באשקלון עם שלושת הילדיו הקטנים ואיים להצית אותם ולפגוע בהם

בתאריך 7/11 בשעות הערב התקבל דיווח במוקד משטרת ישראל
אודות גבר שמתבצר בדירתו יחד עם שלושת הילדיו הקטנים (3,2,1) ומאיים לפגוע בהם.
שוטרי משטרת אשקלון הוקפצו למקום והחלו בתחקור זירה ובמקביל בהידברות עם החשוד, אשר סירב לפתוח לשוטרים את הדלת והמשיך לאיים על הילדים כי יפגע בהם.

בשלב מסוים הורה מפקד משטרת אשקלון לשוטריו לפרוץ לדירה ולהיכנס במידי ולאחר הכניסה המהירה הצליחו השוטרים לנטרל את הסכנה לילדים ולעצור את האב החשוד.

הילדים לא נפגעו והועברו למשפחה הקרובה.

החשוד, תושב אשקלון, בשנות ה-30 לחייו, הועבר לחקירה במשטרת אשקלון.

במהלך החקירה אספו החוקרים ראיות כנגד החשוד בגין עבירות המיוחסות לו ובמקביל פעלו למעורבות המידית של גורמי הרווחה להמשך הטיפול במשפחה.

כאמור,היום הוגש נגד החשוד כתב אישום בגין איומים,
תקיפה הגורמת חבלה של ממש,
הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת סם לצריכה עצמית.

על פי כתב האישום,
שהוגש לבית משפט השלום באשקלון על ידי לשכת תביעות לכיש של חטיבת התביעות במשטרה, תקף החשוד את אשתו וגרם לה לחבלות בגוף,הוציא אותה מהבית ונשאר עם שלושת הילדים הקטנים בתוך הבית.
שוטרי משטרת אשקלון הגיעו למקום במידי וביקשו מהחשוד לפתוח את הדלת,אך זה סירב ואמר לשוטרים כי יצית את הילדים ואת עצמו ושהוא מחזיק בידיו סכין.
שוטרים פרצו לבית,עצרו את החשוד ושחררו את הילדים ללא פגע.
ברשותו של החשוד נתפסו סמים לשימוש עצמי.

קטגוריות
אלימות במשפחה בית משפט לענייני משפחה

מדוע הפחית בית המשפט העליון את עונשו של מתעלל מינית בקטינה?

מערכת גירושים ישראל
שופטי בית המשפט העליון כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין הפחיתו חמישה חודשים מעונשו של גבר שהתעלל מינית באחייניתו של הגרושה שלו בטענה שהמעשים בוצעו לאחר הגירושים והוא כבר איננו נחשב "דוד"

היום 9.11.2020 פורסם פסק דין בעניינו של גבר אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של מעשים מגונים בקטינה.

השופטים החליטו להפחית  5 חודשים מעונשו של אדם שביצע עבירות מין באחיינית של גרושתו. בית המשפט קבע את עונשו על 27 חודשי מאסר בלבד משום שהתגרש מאשתו לפני שפגע בילדה בת ה-9.

הילדה עדיין ראתה בו דוד אף שכבר התגרש. ובית המשפט העליון אומר כי אי אפשר לראות בעבירות המין שביצע עבירות בבן משפחה. מבחינת השופטים דוד פונקציונלי הוא לא דוד מקשר דם.

 

לבסוף החליטו לבטל את הרשעת המערער בעבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה בת-משפחה שטרם מלאו לה 16 שנים,  ולהרשיעו – במעשים מגונים בנסיבות אינוס בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים (ושאינה בת משפחתו).

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

האם הסיתה ושיבשה את זמני השהות של האב עם בתו – מה פסק בית המשפט?

מערכת גירושים ישראל

בבית המשפט בירושלים ניתן פסק דין ע"י כבוד השופטת מיכל דבירי – רוזנבלט בעיניינם של זוג הורים לקטינה כבת 10.

האב הגיש תביעה להעברת המשמורת של הקטינה אליו בטענה כי מאז הגירושים בשנת 2013 ועד לימי הגשת התביעה האם מסכלת את המפגשים בינו לבין בתו ואף מסיתה אותה כנגדו ומנסה ליצור ניכור הורי.

אל טענותיו הצטרפו העו"ס מטעם הרווחה שדיווח כי קו ההתנהגות של ניכור הורי ממשיך, ונשמעות מפי הקטינה אמירות כנגד האב, אלימותו ומסוכנותו – אמירות היוצאות פיזית מפיה של הקטינה אך למעשה זהו דיבורה של האם היוצא מפי הקטינה, ועל פי הלך רוחה של האם.

וגם הפסיכיאטר שמונה קבע כי קווי האישיות המאפיינים אותו אינם משפיעים על התייחסותו לבתו, ומצא כי התייחסותו לבתו הינה נורמטיבית. לעומת זאת, באשר לאם קבע המומחה, והדברים מדברים בעד עצמם: "אלמונית – הנבדקת סובלת מהפרעה סכיזוטיפלית. ההפרעה הזאת מתאפיינת דפוס בהתנהגות לא שגרתי ובסטיות בחשיבה וברגש. הטיפול המומלץ להפרעה הוא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפי. מצב הנפשי של גב' אלמונית משליך על תפקודה ומקשה על קיום משמורת יחידנית על ידה."

לדברי העו"ס על פי כל הבדיקות שביצע מסקנתו היא שהקטינה עצובה, דיכאונית ומצויה במצוקה רגשית. כן דיווח שבניגוד להחלטת בית המשפט, האם לא פתחה תיק ברווחה. לבסוף חזר על המלצתו להעביר את המשמורת על הקטינה לידי האב.

לבסוף קבע בית המשפט כי המשמורת על הקטינה תועבר לאב והאם תפגוש את הקטינה במרכז קשר אחת לשבוע לתקופת ביניים.

ביהמ"ש: "העברת הקטינה לידי האב לא נעשית רק כ"ברירת מחדל" רק משום העדר התפקוד ההורי של האם, אלא גם מתוך ראיית האב כהורה מתפקד, אשר מסוגל, ראוי, ויכול להעניק לקטינה את כל צרכיה החומריים וחשוב מכך – הרגשיים, ותוך שמירת מקומה של האם בחייה של הקטינה"