קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

מדוע פייסבוק החליטה להשבית קבוצת פייסבוק של אבות גרושים?

מערכת גירושים ישראל

חברת פייסבוק העולמית החליטה בצעד לא שגרתי להשבית כליל קבוצת פייסבוק וותיקה של הורים גרושים (מרביתם אבות) שמנתה קרוב ל 11 אלף איש ואישה.

קבוצת הפייסבוק שנקראה "מלוכדים" הייתה ידועה מאוד בקרב קהילת ההורים הגרושים ואמש ללא כל הודעה מוקדמת הקבוצה נעלמה מהרשת ולמנהליה נמסר שהיא הושבתה באופן מיידי וללא כל הודעה מוקדמת.

בפעם האחרונה שהושבתה קבוצת פייסבוק משמעותית ע"י חברת פייסבוק היה מדובר בקבוצת מתנגדי חיסונים ששם הופץ מידע שגוי ומטעה (פייק ניוז) לגבי אמינות ובטיחות חיסוני הקורונה.

במקרה הנוכחי מדובר בקבוצת פייסבוק השייכת לעמותת מ.ל.ה – מלוכדים למען הילדים שעוסקת בהורים גרושים וכאלו שהם בהליכי גירושים, כך שסיבת ההשבתה איננה ברורה.

אחד ממנהלי קבוצת הפייסבוק שהושבתה דורון ביטון מסר כי הם לא מבינים מדוע הקבוצה הושבתה, הם לא קיבלו שום אזהרה לגבי סגירת הקבוצה וכל שנמסר להם מפייסבוק הוא שהקבוצה אינה עומדת בכללי הקהילה שלהם.

עוד הוסיף ביטון: "זו תעודת עניות לרשת של פייסבוק, אנחנו מנהלים עמותה שכל כולה התנדבות ועזרה לאנשים שנכנסו למצוקה בגלל הליכי גירושים, בקבוצה שלנו אנשים קיבלו עצות מצילות חיים ותקווה שעולמם לא יחרב ובשנייה אחת פייסבוק החריבו הכל. אנחנו לא נשתוק להם על זה, ולא ניתן להם לסתום לאנשים את הפה, נפעל הן באפיק משפטי מולם והן במחאה גדולה שאנחנו מארגנים בימים אלו"

עד שיתבהרו הדברים החליטו המנהלים לנסות ולשחזר את הפעילות והקימו קבוצה חדשה של "מלוכדים" בתקווה שיצליחו להגיע אל כל אלפי החברים.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה פסקי דין

דיין בית הדין הרבני אוריאל אליהו – "האבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני"

מערכת גירושים ישראל
נמשכות ההתכתשויות בגין המחלוקות על ההבדלים בפסיקות המזונות בבתי הדין בין הדיין הרב אוריאל אליהו לבין דייני בית הדין הגדול בירושלים.

כפי הזכור הרב אליהו פרסם מחקר בו הוא בחן לפרטי פרטים את העלויות של גידול ילדים ובהתאם לממצאי מחקרו אף פסק פסקי דין חדשניים אשר גררו ערעורים לבית הדין הגדול שבירושלים.

דייני בית הדין הגדול סרבו לקבל את עמדתו ותוצאות מחקרו של הרב אליהו ועל כן ביטלו את פסיקותיו בערעור שהגיע אל מפתנם (הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס בתיק  1241751/2 ).

כעת הרב אליהו משיב בדרכו היחודית לטענות שהשמיעו כנגדו דייני בית הדין הגדול בפסיקתם במאמר חדש פרי עטו שכותרתו "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך" (קישור למאמר המלא בתחתית הכתבה).

במאמרו החדש סוקר הרב אליהו את הפסיקה הנהוגה בבתי הדין לעומת הפסיקה הנהוגה בבתי המשפט למשפחה והוא אף מתריע מהאפליה הברורה הקיימת עתה בבתי הדין לרעת גברים אל מול הנשים המתדיינות:

 "לצערנו הרב, יתכן שהדיון הרחב שאנו עוסקים בו, יפסיק להיות רלוונטי, בזמן הקרוב, והינו בבחינת 'הלכה ולא למעשה', זאת, לנוכח פסיקת בג"ץ בבע"מ 7628/17 המחייבת את הסכמת הצדדים לסמכות ביה"ד, ולנוכח ההבנה של אבות רבים כי כדאי להם להדיין בבתי המשפט האזרחיים, וכי מדיניות הפסיקה של בתי הדין בכלל וביה"ד הרבני הגדול בהרכביו הנוכחיים בפרט, יוצרת הטייה משמעותית לטובת האישה, הטייה הפוגעת גם באב וגם בקטינים, וממילא, אך מתבקש הוא שהאבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני, וחבל".

הרב אליהו לא חוסך בביקורתו כאשר הוא מציין שעוד מספר לא מבוטל של דיינים חשובים חשים כמותו ואף סייעו לו בהכנת המאמרים ואיסוף הנתונים אך אלו בחרו להישאר בצללים ובעילום שם ככל הנראה מחשש שיבולע להם: "שמטעמים מובנים מעדיפים, לצערי, להישאר בעילום שם, ודי למבין".

ממקרים שהגיעו לידיעתנו נודע לנו כי מתדיינים אשר מבקשים להסתמך על מאמריו של הרב אליהו בערעורם בבית הדין הגדול נתקלים בסירוב מוחלט של דייני בית הדין הגדול שמסרבים אפילו לשמוע טיעונים המסתמכים עליו ואף מזהירים את המתדניים כי אם יעשו כן יפסקו כנגדם הוצאות.

 כעת אנו נמצאים בצומת דרכים בה כל הצדדים צמאים למוצא פיו של המחוקק שאולי יחליט לשים סוף למחלוקות ולפסיקות השונות והלא אחידות בין בתי הדין הרבניים בעצמם ובין בתי המשפט למשפחה.

נזכיר בנושא זה את הבטחת הבחירות של בצלאל סמוטריץ אשר הבטיח במסגרת המצע שפרסם ליצור מנגנון אחיד לחישוב דמי מזונות.

קטגוריות
אלימות במשפחה

סערה ברשת סביב ההחלטה לתת לשירה איסקוב להשיא משואה בערב יום העצמאות.

צילום: מתוך הרשת קרדיט לא ידוע (לפי ס' 27א לחוק)

מערכת גירושים ישראל

בימים האחרונים מתחוללת סערה ברשת סביב עניין שהיה נראה טריוואלי ולגיטמי. הדלקת המשואה בידי שירה איסקוב שזוכה לתשומת לב ואהדה רבה בכלי התקשורת בזכות הישרדותה מנסיון הרצח של בעלה לשעבר אביעד משה.

הדלקת המשואה בידי איסקוב מעוררת כך נראה מחלוקות רבות בקרב הציבור שנדרש לשאלה האם איסקוב היא גיבורה של כלל הנשים או שמא היא חלק ממאבק משפחתי עצוב ועקוב מדם שבו ע"פ עדותו של אביעד משה היה לה חלק לא מבוטל (בעדותו שנחשפה במשפט טען משה כי איסקוב נהגה בו באלימות מילולית ופיסית טרם נסיון הרצח)

לאחרונה נשמעים עוד ועוד קולות שמתרעמים על כך ששירה איסקוב נבחרה להדליק משואה רק בגלל היותה אישה נפגעת אלימות במשפחה ואילו יניב אמנילוב שגם הוא שרד תופת כאשר הוצת וכמעט נשרף כליל בעודו בחיים כלל לא הוזכר כמועמד ו/או שותף להדלקת המשואה.

פורום הארגונים למען המשפחה הודיעו שהם מתכוונים לפנות בעניין זה לשרה מירי רגב שאמונה על וועדת הטקסים בדרישה לצרף גם את יניב אמנילוב לטקס הדלקת המשואה במסגרת השוויון למאבק באלימות במשפחה בכלל ולא רק במיגור האלימות כנגד נשים.

בפורום טוענים כי בעיית האלימות במשפחה אינה נחלתן של נשים בלבד וכי גם גברים רבים סובלים מאלימות ויש מקום לתת חשיפה ותהודה ציבורית גם להם.

גם אושיית הרשת והידוענית ג'וני ניר מוזס הביעה סלידה מהבחירה בשירה איסקוב וכך כתבה: "פעם בעבר הלא רחוק רק אנשים שממש תרמו משהו לחברה הדליקו משואות. היום ממש לא כבוד מיוחד להיות ברשימה הזאת, בואו נבחן את תרומתם של מדליקי המשואות לחברה ולמדינה שלנו… הכי חשוב שיהיו מפורסמים, תרומתם לחברה? גם המעוז הזה רמוס".

גם העיתונאי והמגיש ינון מגל צייץ בנושא סקר כאשר שאל את עוקביו את דעתם למהלך. על הסקר השיבו מעל 5000 עוקבים ונראה כי גם שם הדעות חלוקות: 

קטגוריות
אלימות במשפחה בית משפט לענייני משפחה

אב במצוקה פנה לרווחה ומצא עצמו במאסר ל 8 חודשים

מערכת גירושים ישראל

ק' שם בדוי מספר כי לפני כשנתיים פרץ סכסוך בינו לבין אם בנו היחיד שהיה אז תינוק בן יומו. במסגרת הסכסוך האם החליטה שהוא ייצא מהבית ולא יראה את בנו התינוק. היא ביקשה (ונענתה) להוציא לק' צו הגנה אשר מנע ממנו לחזור לביתם ולפגוש את בנו שהיה אז רק כבן שבועיים ימים.

ק' שבור ומתוסכל ניגש בתמימותו למחלקת הרווחה בעיריית ראשון לציון בתקווה לקבל מענה וסיוע שיעזרו לו לחדש את הקשר עם בנו התינוק.

ק' הוכנס לפגישה עם פק"ס שאמרה לו שאין ביכולתה לסייע לו ושעליו לפנות לבית המשפט כדי לקבל סעד משפטי שבמסגרתו ימנו אותה לבחון את מצב הדברים.

ק' המתוסכל מספר שבכה והתחנן בפני פק"ס שתעזור לו מפני שהוא מרגיש אבוד, ופנייה לבית המשפט תארך חודשים רבים והוא יתקשה לעמוד בנתק כל כך ארוך מבנו התינוק.

תחינותיו לא עזרו לו והוא התבקש לעזוב את משרדי הרווחה, ק' באקט של ייאוש אמר לפק"ס שלצערו עכשיו הוא מבין מדוע גברים מגיעים למצב נפשי שהם רוצחים את הנשים שלהם ואז מתאבדים, כי אין להם מענה ברשות שאמורה לדאוג לכלל האזרחים.

פק"ס התרעמה על התנהגותו של ק' וחשה כי דבריו נאמרו כאיום ברצח והתאבדות ולכן היא הגישה תלונה במשטרה כנגד ק'.

 

דקות לאחר שהגיע אל ביתו, הגיעה ניידת משטרה לביתו של ק' ועצרה אותו בגין איומים על רצח והתאבדות.

ק' ניסה להסביר לחוקרים שמעולם לא התכוון לאיים לשום רצח ובטח שלא התכוון להתאבד, הסבריו של ק' לא הועילו לו והוא נעצר ל24 ש' ולאחרן הוא נשלח למעצר בית של חמישה ימים.

חודשים לאחר הארוע התברר לק' שמתנהל כנגדו משפט פלילי בגין האיומים שלכאורה אמר. ק' טוען שמעולם לא קיבל זימון או כתב אישום וממש במקרה נודע לו על כך במהלך ביקורת רשיונות שנערכה לו בכביש. השוטרים אמרו לו שיש כנגדו צו הבאה מכיוון שלא התייצב לדיון.

ק' התייצב לדיון שאליו הגיעה גם אם בנו שהעידה בפני כבוד השופט עמית מיכלס שק' מעולם לא איים עליה ויחסיהם השתפרו מאז הארוע וק' חזר להיות בקשר טוב ורציף עם בנו. היא אף ציינה בפני השופט כי ק' משלם לה מזונות וללא התשלום הזה היא תתקשה לשרוד מכיוון שיש לה עוד ילדים מנישואים קודמים שעליה לפרנס.

בסיום המשפט טענותיו של ק' לא התקבלו והוא הורשע בגין איומים ונידון ל 8 חודשי מאסר.

ק' מתכוון לערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

שיירת מחאה של הורים גרושים עיכבה את התנועה בכביש 1

מערכת גירושים ישראל

הבוקר שיירת מחאה של הורים גרושים המוחים על אוזלת היד של המערכת הפוליטית בטיפול בחוסר השוויון הקיים בהליכי גירושים החליטו ליצור מפגן מחאה דווקא ביום הבחירות כדי לעורר ולהעלות את המודעות של חברי הכנסת שיכנסו למשכן בקרוב .

שיירת המחאה נסעה בנסיעה איטית בליווי משטרתי מהרצליה עד לירושלים בדרכה לסיים את המחאה ברחבת משכן הכנסת.

המפגינים קישטו את רכבם בשלטים הקוראים לשוויון בהורות שלאחר הגירושין "אבא=אמא" , "תבוטל חזקת הגיל הרך" , "אבא תיזהר אתה הבא בתור" ועוד.

אפרת פרנס מיוזמי המחאה חברת עמותת מלוכדים למען הילדים אמרה:

"עשינו את שיירת המחאה הזו כדי להעלות את המודעות של הציבור הרחב שאינו יודע על העוולות הרבות הקיימות בעולם הגירושים ובעיקר בפנייה אל חברי הכנסת שרוצים להיבחר כי עליהם מוטלת המשימה לפעול למען קידום חקיקה חדשה שתסדיר את חוסר השוויון בין אבות לאימהות.

אנחנו גם נשים וגם גברים שאומרים די לאפליה בין ההורים. ילדים זקוקים לשני הורים שותפים מלאים בחייהם."

את ההפגנה סיימו המוחים ברחבת הכנסת כשהם נושאים שלטי תמיכה של מפלגת הציונות הדתית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ אשר הצהיר לא מכבר שהוא מתכוון ליישם בכנסת הקרובה רפורמה מקיפה בדיני המשפחה .

קטגוריות
אלימות במשפחה בית משפט לענייני משפחה תלונות שווא

תלונות שווא – מהם הנתונים בישראל? ומי לא רוצה שתדעו אותם?

מאת: רונן לגזיאל יו"ר עמותת מ.ל.ה – מלוכדים למען הילדים  

במשך שנים רבות מתנהל הוויכוח על היקף התופעה של "תלונות שווא" בישראל.

הכיצד ייתכן שאין תשובות ברורות?

ועל כתפי מי האחריות למצב הנוכחי?

אז הגיע הזמן שנעשה סדר.

ראשית נבהיר כי אין סעיף בחוק בגין "תלונת שווא"

תלונת שווא זהו ביטוי כוללני בשפה העברית לעבירה של "ידיעות כוזבות לפי סעיף 243 לחוק העונשין תשל"ז-1977".

"המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו."

אז בואו נצלול לנתון המסקרן והמדובר ביותר – מהו אחוז תלונות השווא מתוך סך התלונות המוגשות למשטרה?

רובכם וודאי מכירים את התאוריה שמופצת לשווא ע"י האינטרסנטים שמנסים להקטין את היקף התופעה, הנוקבת בנתון של – 2% מסך התלונות.

 המקור לטענה זו הוא ספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר משנת 1975 שבו היא טוענת כי אלו נתונים שהציג בשנת  1974 השופט לורנס קוק בהרצאה שנתן. בספרה של בראונמילר נכתב כי השופט סיפר על מחקר של משטרת ניו יורק לפיו היקף תלונות השווא בגין אונס הוא 2%. יחד עם זאת, להרצאה זו אין כל תיעוד! ניסיונות לברר אם השופט קוק אכן אמר את הדברים, ובכלל זה אצל עוזריו של השופט, לא העלו דבר; ניסיון לאתר את המקור שעליו התבסס לכאורה השופט קוק, ובכלל זה במשטרת ניו יורק ובאמצעות מקורות נוספים, לא העלה זכר למחקר התומך בנתון זה. מעבר לעדות זו של בראונמילר לא נמצא כל בסיס למיתוס על 2% תלונות שווא.  וכך למעשה כותבים רבים ובעלי אינטרסים בתחום ממשיכים במשך יותר מ-40 שנה  לטפח את המיתוס בדבר 2% של תלונות שווא תוך הסתמכות על בראונמילר או על אחרים שהסתמכו עליה.

אז מהו הנתון הנכון?

 

התשובה לכך היא שאין שום נתון רשמי!

בשנת 2017 בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי אמר המשנה לפרקליט המדינה עו"ד מומי למברגר, ביחס לתוצאות הניסוח מחדש של הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה כי: "להתרשמותי, אין תופעה של תלונות שווא של נשים או של גברים, אבל ברור שכאשר צפים מקרים של תלונות שווא, יש לטפל בהם במלוא החומרה".

כלומר המשנה לפרקליט המדינה מגיע לוועדה בכנסת ישראל הדנה בנושא של תלונות שווא והוא איננו מצויד בשום נתון רשמי אך מספק להם את "התרשמותו" מהיקף התופעה…

אז מדוע אין לנו נתונים על היקף התופעה?

הסיבה העיקרית הינה –  אי קיטלוג התופעה:

בפנייה רשמית מתוקף חוק חופש המידע, פנתה עמותת מ.ל.ה מלוכדים למען הילדים למשטרת ישראל על מנת שזו תספק הבהרה לנתונים הקיימים / לא קיימים לגבי היקף התופעה של תלונות שווא.

מתשובת המשטרה עולה כי גם אם הייתה רוצה המשטרה לפרסם נתונים, אין בידיה לספק את המידע המבוקש מכיוון  שקיטלוג סגירת התיקים איננו מכיל עילת סגירת תיק בגין "תלונת שווא".

 

עילת סגירות התיקים במשטרת ישראל

כאשר אדם מגיש תלונה במשטרת ישראל, תלונתו נבחנת ע"י קצין שמחליט האם יש להמשיך בפעולות חקירה על מנת לבסס תשתית לכתב אישום להגשת החומר לפרקליטות / תביעה משטרתית או לסגור את התיק.

כאשר מוחלט לסגור את התיק, המשטרה מנמקת/מקטלגת את סגירת התיק ע"י בחירה מאחת הסיבות הבאות:

  • חוסר ראיות מספיקות
  • חוסר אשמה
  • הנסיבות אינן מתאימות לחקירה
  • העברה לרשות אחרת
  • אי איתור נילון (האדם שכנגדו הוגשה התלונה)/ חשוד/ נאשם
  • נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין
  • נסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה
  • סגירה בהסדר
  • עבריין לא נודע

כפי שעיניכם רואות המשטרה איננה קובעת בשום שלב של סגירת התלונה האם מדובר בתלונת שווא או לא.

המשטרה לא רוצה לנקוט עמדה

כאשר הנילון (האדם שכנגדו הוגשה התלונה) מתרעם על כך שהוגשה כנגדו "תלונת שווא" יהה עליו להגיש תלונה נגדית בגין "מסירת מידע כוזב", או תביעה אזרחית. אך כדי שתלונתו תחזיק מים רצוי שהיא תהיה מבוססת על בסיס הנחה שגורמי המקצוע תומכים בעמדתו.

לכן באם הנילון רוצה "להוציא את הצדק לאור" עליו לצאת קודם כל נקי וללא רבב מהתלונה שהוגשה כנגדו – כלומר התלונה נגדו צריכה להסגר מהסיבה של – 'חוסר אשמה'

סגירת תיק מסיבה של חוסר אשמה היא מאוד נדירה ולרוב היא ניתנת רק לאחר ערעור של הנילון על עילת הסגירה.

הסיבה שמשטרת ישראל ממעטת לסגור תיקים בעילה של חוסר אשמה היא מכיוון שהמשטרה איננה מעוניינת לנקוט עמדה ולהיות הטריגר להגשת תביעות משפטיות נגד מתלוננים

כלומר – אדם תובע את המתלונן בתביעה אזרחית על כך שהלין עליו עלילת כזב, ואחד מטיעוניו יהיה – אפילו משטרת ישראל שהיא הגוף החוקר הרשמי של המדינה קבע שאני לא אשם, אזי יש להסיק מכך שהתלונה הינה תלונת כזב, ועל בסיס קביעתם הוא מבקש פיצוי מהמתלונן. ולכאן המשטרה לא רוצה להיכנס.

אז מתי אפשר לקבוע שמדובר בתלונת שווא?

 כדי לקבוע שמדובר בתלונת שווא,  אדם צריך להיות מורשע ע"י שופט בעבירה של מסירת מידע כוזב לפי סעיף 243 לחוק העונשין או בקביעה בפסק דין בהליך אזרחי.

 

אז נשאל מהו אחוז התלונות "הנחשדות" כתלונת שווא

על פניו אפשר לטעון שכל תלונה שנסגרת ולא מבשילה לכדי כתב אישום היא בגדר חשודה כתלונת שווא, אך זה לא יהיה הוגן לטעון כך, שכן אכן ישנן הרבה סיבות כפי שנכתב לעיל שנסיבות התלונה אינן יכולות להוביל לכתב אישום פלילי.

אז כדי להגיע למצב שאנחנו רק חושדים שתלונה מסוימת הינה תלונת שווא צריך לקרות אחד משני תרחישים:

  1. הנילון (האדם שכנגדו הוגשה התלונה) יגיש תלונה נגדית נגד מגיש התלונה בהאשמה כי המתלונן/ת עבר על עבירה של 'מסירת מידע כוזב' לפי סעיף 243 לחוק העונשין.
  2. המשטרה תפתח באופן ייזום בחקירת המתלונן/ת בחשד לביצוע עבירה של מסירת מידע כוזב לפי ס' 243 לחוק העונשין.

בשנת 2019 לדוגמא נפתחו במשטרת ישראל 301,013 תיקים במשטרה (על כלל העבירות הקיימות) סך הפתיחות חקירה היזומות (המשטרה בעצמה פתחה בחקירה בגלל שהיא חשדה שמדובר בתלונת שווא) בגין חשד למסירת מידע כוזב הינו 391 בלבד! כלומר רק ב  0.1%  (עשירית מאחוז אחד מכלל התיקים) המשטרה יזמה פתיחה בחקירה בחשד לתלונת שווא.

ומתוך הנתון של 391 חקירות (יזומות) בגין חשד למסירת מידע כוזב הוגשו 39 כתבי אישום.

כלומר 10% מתוך התיקים "שנחשדים" כתלונות שווא מוגש בעניינם כתב אישום.

כדאי לזכור

  • אין לנו את הנתון של כמות התלונות שהוגשו ע"י הנילונים על המתלוננים בגין מסירת מידע כוזב.
  • רוב הציבור איננו יודע שקיימת לו הזכות להגיש תלונה נגדית שכזו.
  • המשטרה לרוב איננה חוקרת תלונות מסוג זה, מכיוון שישנו קושי ראייתי רב בהוכחת היסוד הנפשי של המלונן להגיש תלונת שווא. (נוסף על העומס הרגיל של המשטרה ושידוע שידה קלה על ההדק של סגירת התלונות ללא שום חקירה).
  • רוב הציבור גם איננו תובע בהליכים אזרחיים את מתלונני השווא.

מסקנה

כדי שמדינת ישראל תוכל להתמודד עם תופעת תלונות השווא עליה קודם כל לדעת אם וישנה תופעה שכזו. ראינו בנתונים  שלעיל שמתוך הנתון הקטן של פתיחות חקירה יזומות, 10% מהחקירות מובילות לכדי כתב אישום.

לכן הפתרון המיידי והראשוני לאיסוף נתונים ולטיפול בתופעה היא הכנסת עילה של "חשד למסירת מידע כוזב" לעילות הסגירה של משטרת ישראל.

 כך הנילון יוכל לממש את הזכות שלו  לבחור אם להגיש נגד המתלונן תלונה נגדית או להגיש תביעה אזרחית.

וכך גם נוכל לדעת כמה תלונות נחשדות לתלונת שווא מתוך סך התלונות וכמה כתבי אישום מוגשים בגין חשדות אלו מתוך סך כל החשדות.

ונסכם בארבע מילים הגיע הזמן לעשות סדר!

קטגוריות
אלימות במשפחה

אסון בקרית גת – אב רצח את בנו בן ה 14

מערכת גירושים ישראל

אמש סמוך לחצות התקבל במוקד במשטרת ישראל  דיווח מאישה, לפיו בעלה תקף באמצעות סכין את בנם כבן ה 14 בעיר קרית גת, ונמלט מהמקום.

כוחות משטרה גדולים של מרחב לכיש שהוזעקו לזירה, פתחו בסריקות נרחבות, ולאחר זמן קצר איתרו את החשוד (37) בחורשה סמוכה ועצרו אותו.

אמו של הנער הנרצח הייתה זו שהזעיקה את המשטרה, היא דיווחה שהאב נכנס ככל הנראה לסוג של התקף פסיכותי, לקח סכין והתחיל לדקור את הבן ללא שום סיבה.

מיד לאחר המעשה הנורא, האב נמלט מהמקום ולאחר מצוד משטרתי הוא נלכד בחורשה סמוכה לבית ונלקח למעצר.

עובדים סוציאלים של עיריית קרית גת הגיעו לבית המשפחה על מנת לטפל בשאר הילדים אשר היו נוכחים בבית בשעת המעשה.

ממגן דוד אדום נמסר כי הפרמדיקים שהגיעו למקום מצאו נער במיטתו מחוסר הכרה בלי דופק ובלי נשימה, כשהוא מלא בפציעות דקירה מדממות בכל חלקי גופו.

הנער הובהל לבית החולים תוך כדי ביצוע פעולות החייאה שלצערנו לא הועילו, ובבית החולים ברזילי שבאשקלון נקבע מותו של הנער. 

השכנים של המשפחה מסרו כי מדובר במשפחה נורמטיבית וללא רקע פלילי או תלונות מוכרות.

קטגוריות
אלימות במשפחה פסקי דין

האשימה לשווא את האב בפגיעות מיניות ובאלימות כלפי הבת – בית המשפט נקט ביד קשה

מערכת גירושים ישראל

החלטת ביניים מטלטלת התקבלה בבית המשפט בראשון לציון ע"י כבוד השופטת מירית פולוס.

במהלך ניהול הליך של תביעת האב כנגד האם בטענה לניכור הורי של ביתו ממנו החליטה כבוד השופטת על מהלך דרמטי של הוצאת הקטינה מידי אמה והעברתה אל משמורתו הבלעדית של האב.

האב בתביעתו טען כנגד האם כי היא מונעת ממנו לפגוש בבתו הקטינה (כבת 3.5) והיא אף הפסיקה לשלוח אותה לגן ובכך מנעה ממנו כל אפשרות לראותה.

האם טענה בתגובה כי החליטה למנוע את המפגשים משום שגילתה שהאב משתמש בסמים, נהג כלפי הילדה באלימות וישנו אף חשד שפגע בה מינית.

בית המשפט שקיבל תסקיר הן משרותי הרווחה והן מאפוטרופוס לדין שמונה לקטינה התרשם אין ממש בטענות האם ולא רק זאת היא בעצמה מונעת ממשטרת ישראל לבצע חקירת ילדים כדי לבחון את טענותיה.

עוד צוין בתסקיר כי טענות האם נבדקו גם מול הצוות החינוכי של הקטינה ולא נמצא בהן דבר. על פי דיווח הצוות החינוכי, ניכר קשר מצוין בין הקטינה לאביה, היא מדברת על אביה, מקבלת אותו יפה ומגיעה מסודרת ונקיה לגן עם הציוד הנדרש.

בדיון שהתקיים במעמד הצדדים הורה בית המשפט לאם לחזור ולקיים לאלתר את הסדרי השהות של הקטינה עם האב ואף קבע לאם סנקציות כספיות אם לא תעשה כן.

האם כאמור לא סרה מדרכה וסירבה לקיים את הוראות בית המשפט.

ועל כן בהחלטת ביניים דרמטית הורתה השופטת למשטרה ולרווחה להוציא באופן מיידי את הקטינה מידיה של האם ולהעבירה למשמורתו הבלעדית של האב.

מעתה ועד להחלטה אחרת האם תפגוש את הבת במרכז קשר ותחת פיקוח של גורמי הרווחה.

עו"ד המייצג את האב עו"ד שי שמחיוב מסר: "אני שמח לבשר שמשרדנו הצליח להביא החלטה כה תקדימית של בית המשפט בה השופטת נעתרה לבקשתנו והורתה על העברת המשמורת באופן מיידי ואף הגדילה לעשות כאשר הורתה לבצע את המעבר ללא פרסום ההחלטה ברשומות בתי המשפט כדי למנוע מהאם לפעול כפי שפעלה גלית צרפתי אשר סרבה להישמע להוראת בית המשפט"

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

סמוטריץ מטלטל את עולם הגירושים – מציע רפורמה מהפכנית בדיני המשפחה

מערכת גירושים ישראל

האם בכנסת הקרובה לאחר יותר משישים שנה סוף סוף נראה רפורמה בדיני המשפחה עם חוקים שתואמים לישראל של 2021?

בצלאל סמוטריץ מפרסם תוכנית מקיפה לרפורמה בדיני המשפחה, בה הוא מבטיח מהפך בכל נושאי הגירושים. החל ממשמורת הילדים, מזונות ועד אפילו טיפול מעמיק בנושא תלונות השווא.

לאחר התדיינות רבה בין קברניטי המאבק למען שיוויון בהורות לבין בצאלאל סמוטריץ יו"ר מפלגת הציונות הדתית החליט סמוטריץ כי הוא לוקח על עצמו להכניס לתוכנית 100 הימים של מפלגת הציונות הדתית את כל הנושא על עולם הגירושים.

לרוב אנו שומעים בקול רפה חברי כנסת מימין או משמאל את עמדתם בנוגע לחזקת הגיל הרך בלבד. אך סמוטריץ אשר ידוע במקצועיותו והחדירה שלו לפרטים החליט כי הוא שואף לרפורמה  מקיפה בכל הנושאים שעד היום היו "תפוח אדמה לוהט" שאף פוליטקאי לא העז לעסוק בהם.

כאשר סמוטריץ מציג רפורמה שכזו ברור שהוא מנסה לפנות לקהל רחב ביותר של קהילת ההורים הגרושים המונה עשרות ואולי מאות אלפי אנשים.

סמוטריץ מבקש לחולל מהפכה שאם תתממש תשפיע באופן חסר תקדים על כל עולם הגירושים, החל מאלו שעתידים להתגרש ועד אלו שכבר גרושים בפועל.

ממפלגת הציונות הדתית נמסר כי הם מקווים שאם אכן יצליחו לממש את יישום התוכנית הדבר יביא להפחתה דרמטית בסכסוכי הגירושים שבעצימות גבוהה ואולי אף לצמצום בסך מקרי הגירושים שכן התמריץ הכלכלי והמלחמות על הילדים יתייתרו כאשר החוקים יהיו ברורים ומפורשים.

מה מבטיח סמוטריץ לשנות בדיני המשפחה?

  • משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווה כברירת מחדל
  • ביטול "הדלתיים הסגורות" בפרסום פסקי דין
  • ביטול סעיף 8ב לחוק הגנת השכר – דמי מחייה מינימאליים שמוגנים מעיקול
  • מנגנון חישוב אחיד לדמי מזונות
  • מנגנון לחישוב קביעה מחודשת למזונות שכבר נפסקו
  • הכשרה מקצועית לשופטים שיתמחו בתופעת הניכור ההורי
  • טיפול מעמיק בתלונות שווא – ביטול הנחייה 2.5 של פרקליט המדינה וכן פיצויים לנפגעים.

 

מצ"ב התוכנית המלאה של הציונות הדתית:

קטגוריות
אלימות במשפחה בית משפט לענייני משפחה

הכל ימין או שמאל? או שמישהו גם חושב לדאוג לילדים

טור דעה

מערכת בחירות רביעית רוויה ביצרים. ימין נגד שמאל, תומכי ביבי נגד מתנגדי ביבי.

כולם רבים עם כולם, מנסים לשכנע את הבוחרים למה "הוא לא ואנחנו כן"

אך מה עם החיים עצמם?

נפתלי בנט ממפלגת ימינה ניסה להכניס את החיים עצמם ואמר "לא פרנסה לא מעניין" – לא ממש עבד לו, גם הכניסה של "נציג" מהעצמאים לא ממש הוסיף לו מנדט בסקרים.

אז על מה הפוליטיקאים לא חושבים? על הדבר הכי חשוב בעולם. על הדבר שכולם מסכימים שבשבילו אנחנו חיים – על הילדים!

ועל איזה ילדים הם הכי לא חושבים? על ילדי ההורים הגרושים. עליהם אף אחד לא חושב. ולמצוא להם פתרונות לא נמצא בשום מצע של אף מפלגה.

מדוע זה כך? אין להם כוח אלקטוראלי? אף אחד לא שומע את הכאב שלהם?

בכל שנה כמעט 15 אלף זוגות מפרקים את התא המשפחתי שזה אומר שכל שנה מתווספים כמעט 45 אלף ילדים להורים גרושים שביתם נהרס, שהבסיס שעליו הם נשענו התערער, שהם חווים קונפליקט נאמנות בין אבא לאמא.

להם לא מגיעה הבטחת בחירות?

חוקי דיני המשפחה אשר חוקקו בשנת 1959 אינם מתאימים עוד לישראל של שנת 2021. 

חזקת הגיל הרך? מדוע ילד צריך לגדול רק עם אמא? אין דבר כזה בשום מקום כמעט בעולם. אמא לא צריכה לצאת ולפתח קריירה? אבא לא יכול לגדל את ילדיו אם התגרש?

אבא להט"ב כן יכול לגדל ילדים ואבא סטרייט גרוש לא יכול?

מזונות שחלים רק על הגבר?

היום נשים הן חלק בלתי נפרד מכוח העבודה במשק, הן מפרנסות את עצמן בכבוד וכבר לא תלויות בגבר שיפרנס אותן, אז מדוע שלא יפרנסו גם את ילדיהן ויהיו שותפות בתשלומי המזונות?

העולם התקדם אבל חוקי דיני המשפחה נותרו בשנות החמישים.

ביטוי לצורך של הסדרת החקיקה בנושא אף צויין בפס"ד של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ע"י כבוד השופט סולדברג:

"הסדרתן של סוגיות אלו מחייבת אף חשיבה מערכתית, כוללת. הנה כי כן ועל אף פסק דין זה, דומני כי אין מנוס מגיבושו של הסדר חקיקתי – מקיף, סדור ומפורט- ויפה שעה אחת קודם."

דברים אלו נכתבו בשנת 2017 "ושעה אחת קודם" כפי שכתב השופט לא הגיעה..

מדוע אף אחד איננו מבטיח לשנות את חוקי דיני המשפחה? את מי זה משרת שעשרות אלפי הורים מתכתשים שנים בבתי המשפט ובבתי הדין הרבניים? שהם מוציאים מאות אלפי שקלים על עורכי דין, טיפולים משפחתיים, מכוני אבחון ועוד.

מדוע זה לא מעניין אף פוליטיקאי?

"אדם קרוב אצל עצמו" אומרים. כשסכסוך גירושים בעצימות גבוהה ידפוק לאחד מהם בדלת הם יבינו עד כמה העניין של שינוי דחוף – ויפה שעה אחת קודם