קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה משמורת ילדים

הילדים מסרבים לקיים קשר עם האבא? מתי ביטול דמי המזונות יבוא בחשבון?

מאת: רונן לגזיאל
אבות גרושים רבים מבקשים להקטין או לבטל את המזונות, בשל יחסים לא טובים עם הילדים. באילו מקרים הבקשות יתקבלו?

אבות גרושים רבים מבקשים להקטין ואפילו לבטל את תשלום מזונות ילדיהם הקטינים.

בטרם מתרעמים על תופעה זו, יש לבחון את הסיבות לבקשת הביטול או ההפחתה ולהבין את המניעים לבקשה.
ראשית נאמר כי ביטול מזונות ילדים הוא עניין נדיר ביותר ורובן המכריע של הבקשות לביטול לא יאושרו על ידי בתי המשפט.


טרם בית המשפט בכלל ידון בבקשה לביטול המזונות יצטרך המבקש להראות לבית המשפט נכונות ומאמצים לחידוש הקשר.
על המבקש ביטול מזונות להגיש בקשה לחידוש קשר או בקשה לאכיפת קיום זמני השהות עם הילדים טרם פנייה להליך של ביטול המזונות.
בית המשפט קודם לדיון על ביטול המזונות יפנה את הצדדים לאבחונים שונים או טיפולים משפחתיים במסגרת פרטית או ציבורית על מנת לבחון מהו הגורם לסרבנות הקשר בין ההורה לילדיו, אם בסיום האבחונים והטיפולים תתקבל תמונת מצב בה האב עשה את כל הנדרש ממנו והוכיח כי רצונו הוא להיות הורה אך זאת נבצר ממנו ושלא באשמתו אזי יתקיים דיון בשאלה האם ניתן להכריז על ילדיו כילדים מורדים.
המושג "בן מורד" (או "בן מרדן"), המתייחס לילד שמסרב לשמור על קשר עם ההורה שאינו המשמורן. כאשר ילד אינו שומר על קשר עם אותו הורה, לא מכבד אותו, ממרה את פיו ואינו מסכים לקיים את זמני השהות שנקבעו – ניתן להגדירו על-פי הדין העברי כ"בן מורד".
סטטוס בן מורד איננו סטטוס קבוע. אם התנהגותו של בן משתנה לטובה, יכול בית המשפט להחזיר את תשלומי מזונות הילדים לשיגרה.


הפחתת דמי מזונות הילדים יכולה להיות זמנית, או במקרים מאד קיצוניים אף קבועה, גם אם יאושר ביטול המזונות, לעולם יהיה הביטול זמני והמזונות יושבו על כנם ברגע שיחסו של הילד כלפי האב ישתנה לטובה.

חלק מהאבות מספרים על סיפורים על מערכות יחסים קשות ובעייתיות עם הילדים, ויש אבות שילדיהם מסרבים לשוחח עימם ואף מנתקים עימם כל קשר.

הסיבה היחידה לאישור בקשה לביטול דמי מזונות היא התנהגות מרדנית קיצונית וחמורה של ילד כלפי אביו, הכוללת סירוב מוחלט להיפגש עמו, אלימות מילולית מצד הילד, זלזול באב וחוסר כבוד מופגן כלפיו. בפסקי הדין מכונים ילדים כאלה כ"סרבן קשר" או "בן מורד" אך הדין חל, כמובן, גם על בנות.

לבתי המשפט הגיעו בקשות רבות לביטול מזונות לילדים "מורדים", ורובם המכריע נדחה באופן חד משמעי, משום שמדובר בסנקציה בעלת משמעויות כלכליות ורגשיות קשות לכל הנוגעים בדבר. בפעמים הבודדות בהם אושר ביטול המזונות הצליח האב להוכיח שלושה דברים: האחד, כי מתקיימת כלפיו מרדנות חריפה שביטויה בולטים, גסים ועולבים ומקורה בילד עצמו ולא בהסתה של האם או הזנחה של האב; השני, שכל הניסיונות לשקם את היחסים עם הילד עלו בתוהו שלא באשמת האב; והשלישי, שהילד לא יסבול מחסור וצרכיו הבסיסיים לא ייפגעו עקב ביטול המזונות.

* אין באמור לעיל בכדי להוות משום יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית.

קטגוריות
אלימות במשפחה בית משפט לענייני משפחה

קרב דקירות או נסיון לרצח ונסיון בהתאבדות?

מערכת גירושים ישראל

במשטרת חדרה התקבל דיווח על צעקות העולות מתוך דירה בחדרה.

צוותי הצלה ומשטרה שהגיעו למקום איתרו בדירה זוג גבר כבן 34 ואישה כבת 27 כשהם דקורים בכל חלקי גופם ופינו אותם לבית החולים הלל יפה בעיר.

מחקירה ראשונית עלה כי בין השניים – הגבר (34) שרשום כתושב וחדרה והאישה (27) שרשומה בתור תושבת מעלות – התפתח הבוקר ויכוח שהרקע לו עדיין לא ברור. החוקרים בודקים אם במסגרת הוויכוח הגבר דקר את בת זוגו וניסה להתאבד, או שמא הם דקרו אחד את השנייה.

במשטרה ממתינים לממצאי החקירה הראשוניים, וצפויים להחליט בהמשך אם לעצור את שניהם או לעצור רק אחד מהם בחשד לדקירה ופציעת השני.

קטגוריות
אלימות במשפחה

כתב אישום – שפכה על בעלה הקשיש קערת שתן

מערכת גירושים ישראל

אישה כבת 60 אשר נשואה לאדם קשיש בן 88 תקפה אותו ע"פ החשד בצורה חמורה ביותר מה שהוביל למעצרה ולבקשת המשטרה להגיש כנגדה בקשה למעצר עד תום ההליכים.

בתום חקירה ארוכה הגישה היום התביעה המשטרתית כתב אישום חמור נגד אישה שתקפה והשפילה את בעלה שורד השואה בן ה88.

המשטרה פתחה בחקירה בגין אלימות במשפחה וניסיון לרצח.

עם קבלת דיווח במוקד 100 בדבר רעש חריג של זעקות ושבר העולים מדירתם בת"א של בני זוג קשישים.

שוטרי תחנת שרת שהגיעו למקום מיד עם קבלת הדיווח הבחינו בקשיש בן 88 שורד שואה נכה בכיסא גלגלים ובאשתו בשנות ה-60 לחייה כאשר הוא חבול ומותש.

עפ"י החשד, אשתו שפכה על פניו את קערת השתן אשר מוצמדת לגופו, דחפה אותו בכח בכיסא הגלגלים וגרמה לו לחבלות בידיו, כמו כן נטלה ממנו את מכשירו הנייד כדי שלא יוכל להזעיק עזרה ואטמה בחוזקה את פיו כדי שלא יישמעו את זעקותיו ולבסוף אף איימה עליו באומרה "היום אני הורגת אותך".

השוטרים עצרו את החשודה לחקירה בתחנת משטרת שרת בסיומה נכלאה ומעצרה הוארך מעת לעת בבית המשפט .

היום בתום פעולות החקירה הגישה יחידת התביעות של משטרת ישראל במחוז ת"א כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד האישה בגין המעשים האמורים.

קטגוריות
אלימות במשפחה

נסיון סחיטה בהפצת סרטונים אינטימים הסתיים בכלא

מערכת גירושים ישראל

היחידה המרכזית במחוז מרכז סיימה את חקירת פרשת סחיטה באיומים של בעל עסק מהשפלה, שנסחט על ידי תושב הצפון שהשיג סרטון אינטימי שלו ובאמצעותו ניסה לסחוט ממנו כספים.

תושב השפלה שמצא עצמו נסחט על ידי אלמוני שאיים עליו שייפרסם סרטון אינטימי בו הוא מופיע, החליט להגיש תלונה במשטרת ישראל שהובילה לחקירה של היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז מרכז.

חקירה מהירה של הימ"ר תוך שימוש ביכולות טכנולוגיות הובילו למעצרו של אכרם מחאמיד בן 26 תושב בסמ"ה–מועוויה בחשד לביצוע הסחיטה.

מממצאי החקירה עולה כי בחודש שעבר הגיעו לידי החשוד בדרך שאינה ידועה, סרטונים איניטמיים של הקורבן, בעל עסק תושב השפלה. החשוד יצר קשר בוואטסאפ עם הקורבן באמצעות מנוי טלפון פיקטיבי וכתב לו "כמה בחורות אתה **ביום?"… "אנחנו יודעים עליך הכל".

הקורבן ניסה לחסום את המספר אולם החשוד המשיך לאיים עליו, שלח לו חלק מהסרטונים וכתב "תראה גם תמונות וגם סרטונים באתרי פורנו ובוואטסאפ אצל כל אנשי הקשר שלך..מה אתה אומר?".

החשוד דרש מהקורבן 270 אלף ₪ בתמורה לאי הפצת הסרטים, וכאשר סירב החשוד הציע חלופה לפיה ישלח לו 10,000 ₪ באופן מיידי ועוד 100 אלף ₪ כעבור שבוע.

המתלונן שחשש מפרסום הסרטים העביר לחשוד באמצעות אפליקציה 3600 ₪ ועוד -30 אלף ₪ במזומן בתוך קופסת קרטון ששלח לתיבת דואר באום אל-פחם.

כעבור שלושה ימים מקבלת הכסף פנה שוב החשוד למתלונן ודרש עוד 70 אלף ₪ וכאשר נתקל בסירוב איים שיפיץ את הסרטונים גם לנשים שהופיעו בהם. הקורבן בחר שלא להיענות עוד לדרישות החשוד והגיש תלונה במשטרת ישראל.

חקירה של ימ"ר מרכז הובילה לחשוד והוא נעצר לחקירה בחשד לסחיטה באיומים. היום, בסיום החקירה הגישה הפרליטות כתב אישום נגד החשוד ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

קטגוריות
משמורת ילדים

האם קראה לאב "אנס ורוצח" השופט ארז שני קבע שהיא לא תראה את בנותיה

מערכת גירושים ישראל

כפי הידוע כבוד השופט ארז שני הינו שופט הממונה במסגרת פיילוט ייחודי במחוז תל אביב על נושא הניכור ההורי.

במסגרת זו פנתה אישה אשר הליך הגירושים שלה מתנהל אצל כבוד השופט ליאור ברינגר בבקשה לסעד דחוף של הבטחת קשר עם הקטינות אשר מהן היא מנותקת כ 13 חודשים.

האישה ביקשה מהשופט ארז שני כי יקבע שהיא מנוכרת מבנותיה באשמת אביהן וכן דרכים לחידוש הקשר.

השופט ארז שני בבואו לבחון את מקרה זימן את הצדדים לדיון דחוף על אף פגרת הקיץ בבתי המשפט שכן על דעתו היא כי הבטחת קשר בין קטינים להוריהם הוא עניין שאינו סובל דיחוי.

אך כאשר הגיעו הצדדים אל מפתנו של השופט הסתבר לו שיש סיבות בעלות משקל לא קטן בגינן המשמורת של הבנות אצל האב ולא כל בקשה לחידוש קשר תקבל מיד מענה בדמות הטלת חיוב ואשמה על ההורה המשמורן:  "צריך לזכור שהדיון המהיר אין משמעו בבחינת "אוטומט" חיוב בחידוש הקשר לאלתר".

השופט קבע כי המשמורת לאב ניתנה בעיקר בגלל חוסר רצונה של האם לשתף פעולה עם הליכים אחרים המתנהלים בין הצדדים.

וכן חוסר רצונן של הקטינות לפגוש באימן הוא בגלל התנהגותה אשר לא עומדת במבחן האדם הסביר.

ע"פ דבריה של האם היא הודתה בפני השופט כי שלחה הודעות טקסט  לחברה של הקטינה בה כתבה כי האב הוא אדם אלים ביותר ואף אנס!

גם בפגישה של טיפול משפחתי הסתבר לשופט שהאם חזרה על האשמות חמורות אלו כי האב הוא אנס, אלים ורוצח.

בסופו של דבר קבע השופט כי: "התנהלותה של האם לעניין המכתב היא בבחינת דבר שלא ניתן לעבור עליו לסדר היום".

ועל כן הוא אינו רואה צורך לחייב את האב בהליך דחוף לחידש קשר בטרם תוכיח האם לשופט שדן בעניינם כי היא לא מהווה סיכון לקטינות.

בנוסף פסק השופט כי על האם לשלם לאב הוצאות משפט בסך של 4,000 ש"ח.

 

קטגוריות
בית דין רבני פסקי דין

בית הדין הרבני הגדול קבע – אב לשמונה יאלץ לשלם מזונות מתוך קצבאות הנכות של ילדיו מאשתו הראשונה שנפטרה

מערכת גירושים ישראל  

כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן

בהחלטה שניתנה ע"י כבוד הרב אליעזר איגרא בהרכב של שלושה רבנים בבית הדין הרבני הגדול בירושלים נקבע בנוגע לערעורו של אב לשמונה ילדים כי ערעורו על גובה המזונות יידחה.

המדובר בגבר אלמן ואב לחמישה ילדים ששלשה מהם מצויים על הרצף האוטיסטי והוא מגדל אותם לבדו.

הגבר נישא בשנית והביא לעולם עוד שלושה ילדים שהם מצויים במרכזו של סכסוך הגירושים הנ"ל. בית הדין האזורי בתל אביב קבע כי על האב לשלם לגרושתו סך של 4800 ש"ח דמי מזונות ומדור בעבור שלושת ילדיו.

האב ערער לבית הדין הגדול בטענה כי הסכום שנקבע לו הוא גבוה מסך יכולותיו שעה שבית הדין האזורי לא נתן משקל למצבו הייחודי בו הוא מטפל 24/7 בחמישה ילדיו מנישואיו הקודמים ובעוד שלושה ילדים מספר ימים בשבוע.

עוד טען האב כי בשל הצורך להיות המטפל של שמונה ילדים ששלושה מהם על הרצף האוטיסטי הוא אינו יכול להשתכר בשכר גבוה ושכרו נע בין 3000 ש"ח ל 5000 ש"ח לחודש.

האב טען כי רוב כלכלת הבית נתמכת מקצבאותיהם של שלושת ילדיו המוגדרים כנכים בביטוח לאומי וכל פסיקה שתהה גבוהה מסך משכורתו משמעה כי הוא יאלץ להעביר את תשלומי המזונות מתוך הקצבאות של ילדיו הנכים.

מה גם שדבר שכזה הוא בניגוד לחוק הביטוח  הלאומי תשנ"ה-1995 שכן קצבת ילד נכה אמורה לשמש את צרכיו האישיים בלבד ואין להעבירה לשום אדם אחר בכל דרך או אופן.

בהחלטה קצרה של 2 עמודים בלבד וללא מתן נימוקים קבעו הדיינים כי הם מסכימים עם פסיקתו של בית הדין האזורי ושסך סכום המזונות יישאר על כנו.

האב מספר כי בדיון טיעוניו לא רצו להישמע כלל שכן שלושת הילדים נשוא הסיכסוך הינם קטני קטינים מתחת לגיל 6 והרבנים הבהירו לו שהחובה לזון אותם מוטלת עליו בלבד ללא שום קשר למצבו המשפחתי או למצבה הכלכלי של האישה – שלפי טענת האב הינה אמידה ואף נישאה בשנית.

בצעד חריג הגיש האב בקשה למתן נימוקים מבית הדין הגדול בעקבות ההחלטה האמורה שכאמור לא החילה נימוקים כלל וזאת בניגוד לתקנה קט"ו לתקנות לחוק בתי הדין הרבניים התשנ"ה 1995:

 "כל פסק דין צריך להכיל, מלבד ההחלטה בנושא המשפט, גם (א) סיכום תמציתי של טענות הצדדים; (ב) קביעת העובדות החשובות; (ג) נימוקי ההחלטה"

באופן תמוה גם בקשתו זו נדחתה על הסף.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה משמורת ילדים

כיצד נדע לזהות ניכור הורי?

ניכור הורי, בהגדרתו הקלאסית, מתאפיין בין היתר ואולי במיוחד בסרבנות קשר בין הילד לבין ההורה המנוכר ואולם המונח מתייחס למצבים בהם סרבנות הילד לקשר עם מי מהוריו, הינה תוצר של התנהגות מסיתה של ההורה האחר, ומהווה – על פי הספרות המקצועית – מאפיין אחד מבין מאפיינים רבים מאפיינים שתוצאתם, בדרגתה החמורה, מגיעה לכדי נתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר.

במצבי קיצון של ניכור הורי נמחקת זהותו וקיומו של אותו הורה  בתודעתו של הילד.

הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעה זו אף ראה בה משום הפרעה היה פרופ'  ריצ'ארד גרדנר, עליו יש הרבה מאד ביקורת מקצועית כיום, ואולם הוא זה אשר טבע את המונח "תסמונת הניכור ההורית".

מונח זה, שמשמש כיום להגדרתה של התופעה, מתאר ברית שטנית ופתולוגית בין הורה מנכר לילד, מערכת יחסים המבוססת על התנגדות של הילד כלפי ההורה האחר, שאותו נכנה ההורה המנוכר, התנגדות וסרוב לכל קשר שאינו מושתת על סיבה ממשית ומוצדקת אלא על בסיס תהליכי הסתה אינטנסיביים  מתמשכים של ההורה המנכר, אשר שם לו למטרה, בצורה מכוונת וזדונית – להפריד בין הילד לבין ההורה האחר.

המניעים של רצון לנכר את הילד מההורה האחר הם רבים, חלקם נובעים משיקולים כלכליים וחלקם האחר מרצון לנקמה או מתוך אמונה שאינה מבוססת על המציאות, לפיה ההורה האחר פוגע בילד.

ההורה המנכר מעודד, באופן פאסיבי או אקטיבי, הזדהות של הילד עם מחשבותיו ורגשותיו שלו כלפי ההורה המנוכר ועל כן בנסיבות כאלה מי שנושא באחריות לקיומה של  התופעה הוא ההורה המנכר, שהינו בדרך כלל ההורה המשמורן, אשר 'שוטף את מוחו של הילד' ומביא להדחקת כל רגש חיובי שיש לו כלפי ההורה המנוכר.

גרדנר חילק את תסמונת הניכור ההורי לשלוש רמות: קלה, מתונה וחמורה.

ככל שהניכור נמשך זמן רב יותר ברור שקשה יותר לטפל בו וישנם מקרים – ביחוד בעבר בטרם היתה מודעות כה גבוהה למצב זה – בהם הנתק הינו בלתי הפיך בין ההורה לילד המנוכר.

איך נוכל לזהות ניכור הורי עוד לפני שהילד אינו מוכן להיפגש עמך ובטרם נוצר נתק מוחלט בקשר בינך לבין הילד?

ככל שהזיהוי של פוטנציאל הניכור מוקדם יותר כך אפשר להתמודד עם המצב טוב יותר.

אם ההורה מדבר בצורה שלילית על ההורה האחר קיים סיכוי שהילד יפנים את ההכפשות אודות ההורה השני ויזדהה עם ההורה אשר מנסה לנכר. אמנם לא כל אימת שהורה מדבר רעות אודות ההורה השני נוצר ניכור הורי ואולם אם מדובר במינון גבוה של מידע שלילי אודות ההורה האחר ובצורה אינטנסיבית קיים סיכוי שתיווצר פגיעה בקשר בין הילד להורה השני, ותתקיים סרבנות קשר.

כאשר ההורה מונע כל קשר עם ההורה השני מחוץ להסדרים הקבועים. כך למשל יכול הורה לנסות ליצור קשר עם הילד ולהיפגש עמו בנוסף להסדרים המוסכמים או ההסדרים שנקבעו על ידי בית המשפט. סרוב גורף ומיידי עשוי ליצור חשש לניכור הורי עתידי. כל הורה יכול לדבר עם ילדיו ואמור לעשות כן מידי יום, וגם בימים בהם אין הוא פוגש בהם.

כאשר אחד ההורים מנסה להגביל את השיחות ולא מאפשר לקיים אותן יש חשש לנסיון לניכור הורי

כאשר ההורה המנכר מתעקש להיות נוכח בשיחות הטלפון של הילדים עם ההורה האחר – יתכן ויש כאן אלמנט של שליטה ויתכן שהדברים יכולים להתפתח למשהו גרוע יותר בדמות ניכור הורי

כאשר ההורה שואל את הילד את מי מההורים הוא מעדיף יש בכך פוטנציאל שלילי לניכור הורי.

כאשר ההורה מפעיל לחצים נפשיים על הילד ואומר לו שהיה בודד בהיעדרו ועצוב עד מאד וכי קשה לו כאשר הוא נפגש עם ההורה השני, יכול להיווצר ניכור הורי. הנסיון לסוג של חטיפה פסיכולוגית יכול להיות ניכר מדברי הילד אודות ההורה האחר.

כאשר ההורה מתאר בפני הילד מקרי אלימות או התעללות של ההורה האחר בלא שיש לכך בסיס במציאות יכול להיווצר ניכור הורי.  כאשר הורה מעצים סיטואציות שהיו בעבר יכול להיווצר מצב של סרבנות קשר עד כדי ניכור הורי.

כאשר ההליכים המשפטיים נמשכים וההורה המנכר משתף את הילד, מספר לו פרטים אודות ההליך המשפטי, ואף מאפשר לו לקרוא כתבי טענות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני – יכול להיווצר ניכור הורי.

כאשר ההורה משתמש בעובדה שההורה האחר שיקם את חייו ובנה זוגיות אחרת ולזוגיות הזו הובאו ילדים נוספים – יכול ההורה המנכר לספר לילד שההורה האחר מעדיף את הילדים האחרים על פניו. לאמירות כאלה יש תוצאה הרסנית.

מקרה חמור יותר הוא כאשר ההורה משכנע את הילד (בדרך כלל ילדה) שהאב עשה בה מעשים שלא ייעשו – יווצר ניכור הורי בוודאות.

כאשר הורה מנכר שוטף את מוחו של הקטין ומשכנע אותו כי ההורה האחר הוא אדם אלים ומציג בפניו – במנותק מההקשר – הקלטות של צעקות וכיוצ"ב

כאשר ההורה המנכר מציג את ההורה השני כמי שנוהג בקמצנות כלפי הילד שלו ובנדיבות כלפי אחרים יכול להיווצר ניכור, אם לא כעס רב.

ניכור יכול להיווצר כאשר האם תאמר לילד שבן הזוג החדש שלה, כלומר של האם הוא בפועל אבא שלו וכי הוא מתבקש להפסיק לקרוא לאבא כ"אבא" ולהתעקש שהוא יקרא לו בשמו ואילו לבן הזוג החדש חייב הוא לקרוא "אבא". יש אפשרות גם ליצירת מצב הפוך.

כאשר ההורה מקבל החלטות על דעת עצמו ואינו משתף את ההורה השני בעניינים רפואיים או חינוכיים או נושאים חשובים אחרים הקשורים בילד והוא ממדר את ההורה השני מכל מידע הגם שבניגוד לחוק.

כאשר ההורה המנכר אומר לילד שההורה האחר או בני משפחתו אינם אוהבים אותו ולא מעוניינים בו.  ילד עשוי לאבד בטחון עצמי כתוצאה מאמירות כאלה ואין לדעת מה תהיה התוצאה והאם הדבר יגיע כדי סרבנות קשר וניכור.

כאשר ההורה המנכר מבטל פעם אחר פעם את הסדרי המפגש בין הילד להורה האחר, וההורה האחר משלים עם המצב ולא נאבק על שלו יכול להיווצר אט אט ניכור.  נתק של חודש ומעלה בשל תרוצים שונים יכול לקבע מצב, הגם שקודם לכן מערכת היחסים בין הילדים להורה האחר היתה תקינה וטובה.

מצד שני לא בכל מקרה שבו הילד מסרב להגיע אליכם אפשר לקבוע בוודאות שזהו ניכור הורי. לא בהכרח זוהי הסתה של ההורה האחר, ולעיתים הדבר מבטא את רצונו של הילד לבלות יותר עם חבריו או להישאר בבית בו יש לו יותר מרחב או פרטיות.

חשוב לאבחן את הסימנים לניכור הורי ולטפל בהם מוקדם, לפעמים הורה מנכר אינו מודע לכך שהוא מוביל את עצמו להתמודד עם השלכות תסמונת הניכור ההורי. לעיתים הורה מנכר באמת מאמין בסיפורים שהוא מספר לעצמו, לילד המנוכר ולסביבה.  אבחון של המצב בשלבים מוקדמים מעניק יותר סיכוי לטיפול בניכור.

כן חשוב לדעת כי כיום יש יותר ויותר מודעות לתופעת הניכור ההורי בקרב השופטים בבתי המשפט ויעוץ והכוונה נכונה יכולים למנוע ניכור הורי וכן להחזיר קשר שאבד בין הורה לילדיו.

משרדנו עוסק ומטפל גם בנושאים אלו.

לקביעת פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר בטל: 03-6369916 או באתר האינטרנט שלנו: gerushin.co.il

קטגוריות
אלימות במשפחה

כתב אישום נגד מורה שביצע עבירת מין בתלמידה בת 12

מערכת גירושים ישראל

בתום חקירת משטרה מאומצת, הבוקר תוגש הצהרת תובע נגד מורה מת"א בחשד לביצוע עבירות מין בתלמידה שלו

המשטרה פתחה בחקירה לפני מס' שבועות, עם קבלת דיווח בגין חשד לעבירות מין שביצע מורה בתלמידה שלו, בת 12, באחד מבתי הספר באזור גוש דן.

בתוך כך, שוטרי תחנת ת"א צפון עצרו לפני כשבוע את המורה, בשנות ה-30 לחייו מת"א ובהתאם לצורכי החקירה האריכו את מעצרו מעת לעת בבימ"ש השלום בת"א.

כאמור, הבוקר בהתאם לממצאי החקירה המשטרתית, תוגש הצהרת תובע נגד החשוד בבימ"ש השלום ת"א, ובימים הקרובים צפויה הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה טיפים מעורכי דין

מתגרשים? מאיפה מתחילים?

אז אחד מבני הזוג החליט שהוא רוצה לפרק את החבילה.

מה עושים?

לאן פונים?

כיצד מתנהלים השלבים בהליך הגירושים?

על פי החוק ליישוב סכסוך במשפחה בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך, חייבים להגיש בקשה לישוב סכסוך ליחידות הסיוע בטרם יגישו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

המטרה של הליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית.

על פי החוק ישנה חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעה בענייני משפחה.

אפילו סביו של הקטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין ואף ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך לקביעת זמני שהות עם סבא וסבתא

לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מוזמנים בני הזוג למפגש מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) הנערך ללא תשלום ביחידת הסיוע, ובמסגרתו מוצעות לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. עד לסיום ההליך חלה תקופה של עיכוב הליכים שבמהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש בקשות או תביעות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי, למעט במקרים דחופים.

אם ההליך ביחידת הסיוע לא הסתיים בהצלחה, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, ולבחור אם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

אם לאחר קיום הפגישות עם יחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי, אז הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום למעט האגרה בסך 100 ש"ח שתשולם במעמד הגשת הבקשה במזכירות בית המשפט.

באילו מקרים בהם תוגש בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין?

  • כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, צריך לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
  • מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
  • יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג.
  • כל סכסוך שבענייני נישואין וגירושין.
  • כל עניין הנוגע לילדים חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף.

אז למי ואיך פונים?

המבקש או עורך הדין המייצג אותו ימלא טופס בקשה ליישוב סכסוך.

את הבקשה יש להגיש במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.

חשוב לדעת שהיות ויש חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעניין זה.

שלבי ההליך של פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית:

  1. לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לארבע פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
  2. ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה (ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישה, ולמחוק בקשה שהגיש).
  3. הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים, צורכיהם ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. (לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין).
  4. בסיום הפגישה הראשונה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך, אך במקרים בהם יתרשמו ביחידת הסיוע שאין היתכנות להביא את הצדדים להסכמות ולפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, ימסר דיווח לבית המשפט כי היישוב סכסוך הסתיים ללא תוצאות.
  5. הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע תתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה

בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, או במגזר הפרטי.

בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.

הערכאה השיפוטית מוסמכת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהי.

בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע:

בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (טופס 3 בתוספת לתקנות) האם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.

אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם צריכים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכמות בינהם. יש לזכור שגם את ההסכם יש לנהל בשום שכל ומומלץ שעורך דין מקצועי יערוך אותו עבורכם.

במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.

ישנן בקשות ותובענות במקרים דחופים, בהם אין עיכוב הליכים וניתן לפנות ישירות לבית המשפט בהגשת סעד דחוף ללא צורך בניהול הליך של יישוב סכסוך:

  1. אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת.
  2. צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.
  3. בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים).
  4. בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית.
  5. בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.

הארכת תקופת עיכוב ההליכים

הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים במקרים שלהלן:

  1. הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
  2. נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
  3. מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

חשוב לדעת

הזמנה לפגישת מהו"ת היא כמו הזמנה לבית משפט וחובה על הצדדים להתייצב לפגישה.

מי שמגיש את הבקשה לישוב סכסוך מקבל על פי החוק תקופת זמן של 15 ימים בה יוכל לבחור ראשון את הערכאה בה יתברר הסכסוך (במקרה בו הצדדים לא יצליחו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בהסכמה).

החוק ליישוב סכסוכים לא פתר את נושא מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה ועל כן נדרש ייעוץ משמעותי על ידי עורך דין לענייני גירושין טרם תפתחו הליך של יישוב סכסוך או טרם תגיעו ליישוב סכסוך שפתח/ה בן הזוג.

לקביעת פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר בטל: 052-3930404 או באתר האינטרנט שלנו.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה טיפים מעורכי דין

גבר שעבר תאונה, הפך לחסר בית שמתגורר בהוסטל. ביקש להפחית מזונות, מה פסק בית המשפט?

מערכת גירושים ישראל

בבית המשפט בפתח תקווה ניתן פסק דין ע"י כבוד השופטת אפרת ונקרט בתיק בו הגיש אב תביעה להפחתת מזונות בגין שינוי נסיבות בגלל מצבו הבריאותי והכלכלי.

הצדדים הינם בני זוג לשעבר אשר להם קטינה כבת 4 הנמצאת במשמורת אימה.

הגבר טען בפני בית המשפט שחל שינוי נסיבות משמעותי הן במצבו הכלכלי, הן במצבו הבריאותי והן במצבו האישי. שינוי שלטענתו מצדיק הפחתת סכום המזונות שנקבע בהסכם.

 לטענתו מצבו הלך והתדרדר. לנוכח המשבר ביחסי הצדדים והיותו של התובע חסר משפחה בארץ שאינו דובר את השפה, החל התובע בשימוש בסמים, נעצר והוטלו עליו עבודות שירות. 
התובע אף פוטר מעבודתו בעקבות מעצרו בנוסף לכך, בעקבות תאונה שעבר התובע, הוא אינו יכול לעבוד כיום בעבודות פיזיות.

התובע מתגורר כיום בהוסטל באופן זמני ומתקיים מהבטחת הכנסה בשיעור של 1,791 ₪ לחודש וכן מקבל סך של כ – 1,000 ₪ ממשרד השיכון לסיוע בדיור אשר משולמים 
ישירות לידי ההוסטל.

לאחר שבחנה השופטת את מצבו הכלכלי והבריאותי של התובע, קבעה השופטת כי אכן חל שינוי נסיבות מהותי בעניינו של התובע: 

"חרף טענות הנתבעת, דומה כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר שינוי הנסיבות הכלכלי 
המהותי שהתרחש ממועד חתימת הסכם הגירושין ועד למועד הגשת תביעתו של התובע. 
בעת החתימה על ההסכם עבד התובע בעבודה מסודרת והשתכר סך של כ 4,200 ₪ וכעולה מפרוטוקול הדיון בעת אישור ההסכם אף ציפה להשתכר יותר בעתיד, שכן אמר בדיון שככל 
שיתאפשר ישלם אף יותר מדמי המזונות עליהם הוחלט. בעוד כיום התובע אינו עובד 
ומתקיים מקצבת אבטחת הכנסה וסיוע בדיור ממשרד השיכון

הנה כי כן, מחד חלה ירידה משמעותית במצבו של התובע ובהכנסותיו ומנגד חלה עליה 
דרמטית במצבה הכלכלי של האם, שינויים מהותיים המצדיקים בחינת שיעור החיוב 
במזונות, גם ככל שקביעת המזונות הייתה בדרך של הסכם. על כך אוסיף, כי לא התרשמתי 
כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, ומצאתי את דברי התובע כי אכן קיווה להשתכר יותר 
בעתיד אמינים".

באופן מאוד מוזר החליטה השופטת לאמוד את צורכי הקטינה באופן שרירותי על ע"ס של 2,500 ש"ח זאת על אף שהדברים לא נבדקות ולא הוכחו, ואף בהסכם שחתמו הצדדים, צורכי הקטינה הוסכמו על סך של 2,200 ש"ח.

 

לבסוף פסקה השופטת כי המזונות יופחתו לסך של 1,200 שח לשנה הראשונה, 1,400 ש"ח עד לשנת 2025, והחל משנת 2025 ועד לגיל 18 יעמדו דמי המזונות על סך של 1,600 ש"ח.