אז אחד מבני הזוג החליט שהוא רוצה לפרק את החבילה.
מה עושים?
לאן פונים?
כיצד מתנהלים השלבים בהליך הגירושים?
על פי החוק ליישוב סכסוך במשפחה בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך, חייבים להגיש בקשה לישוב סכסוך ליחידות הסיוע בטרם יגישו תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
המטרה של הליך זה היא לסייע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית.
על פי החוק ישנה חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעה בענייני משפחה.
אפילו סביו של הקטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין ואף ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך לקביעת זמני שהות עם סבא וסבתא
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך מוזמנים בני הזוג למפגש מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) הנערך ללא תשלום ביחידת הסיוע, ובמסגרתו מוצעות לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום. עד לסיום ההליך חלה תקופה של עיכוב הליכים שבמהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש בקשות או תביעות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי, למעט במקרים דחופים.
אם ההליך ביחידת הסיוע לא הסתיים בהצלחה, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, ולבחור אם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
אם לאחר קיום הפגישות עם יחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי, אז הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך רשאי לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום למעט האגרה בסך 100 ש"ח שתשולם במעמד הגשת הבקשה במזכירות בית המשפט.
באילו מקרים בהם תוגש בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין?
- כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, צריך לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
- מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
- יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג.
- כל סכסוך שבענייני נישואין וגירושין.
- כל עניין הנוגע לילדים חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף.
אז למי ואיך פונים?
המבקש או עורך הדין המייצג אותו ימלא טופס בקשה ליישוב סכסוך.
את הבקשה יש להגיש במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או למזכירות בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
חשוב לדעת שהיות ויש חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעניין זה.
שלבי ההליך של פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית:
- לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לארבע פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
- ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה (ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישה, ולמחוק בקשה שהגיש).
- הפגישה הראשונה נועדה על מנת להכיר את הצדדים, צורכיהם ולהבין את אופי הסכסוך על מנת לבחון דרכים לישוב הסכסוך בהסכמה. (לפגישה זו מתייצבים הצדדים לבדם ללא ליווי עורך דין).
- בסיום הפגישה הראשונה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות, לפי הצורך, אך במקרים בהם יתרשמו ביחידת הסיוע שאין היתכנות להביא את הצדדים להסכמות ולפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, ימסר דיווח לבית המשפט כי היישוב סכסוך הסתיים ללא תוצאות.
- הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע תתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה
בפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, והכלכליות של גירושין, מידע על הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושים בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע, או במגזר הפרטי.
בפגישות יעשה ניסיון לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים והסדרי קשר לתקופה בה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעה בשל ההליכים ביחידת הסיוע.
הערכאה השיפוטית מוסמכת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.
יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהי.
בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.
סיום ההליך ביחידת הסיוע:
בתוך 10 ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיעו הצדדים ליחידת הסיוע באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה (טופס 3 בתוספת לתקנות) האם הם מעוניינים להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינם רוצים להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם צריכים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכמות בינהם. יש לזכור שגם את ההסכם יש לנהל בשום שכל ומומלץ שעורך דין מקצועי יערוך אותו עבורכם.
במקרה שההליך הסתיים ללא הסכמה והצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין ולבחור האם התובענה תדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך, אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לבית המשפט או לבית הדין שלו סמכות לדון בעניינים אלה.
ישנן בקשות ותובענות במקרים דחופים, בהם אין עיכוב הליכים וניתן לפנות ישירות לבית המשפט בהגשת סעד דחוף ללא צורך בניהול הליך של יישוב סכסוך:
- אם הוגשה בקשה לישוב סכסוך והצדדים לא קבעו הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם רשאים להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת.
- צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש לערכאה השיפוטית המוסמכת בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.
- בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים).
- בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית.
- בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם.
הארכת תקופת עיכוב ההליכים
הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים במקרים שלהלן:
- הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
- נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
- מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.
חשוב לדעת
הזמנה לפגישת מהו"ת היא כמו הזמנה לבית משפט וחובה על הצדדים להתייצב לפגישה.
מי שמגיש את הבקשה לישוב סכסוך מקבל על פי החוק תקופת זמן של 15 ימים בה יוכל לבחור ראשון את הערכאה בה יתברר הסכסוך (במקרה בו הצדדים לא יצליחו ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בהסכמה).
החוק ליישוב סכסוכים לא פתר את נושא מירוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה ועל כן נדרש ייעוץ משמעותי על ידי עורך דין לענייני גירושין טרם תפתחו הליך של יישוב סכסוך או טרם תגיעו ליישוב סכסוך שפתח/ה בן הזוג.
לקביעת פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר בטל: 052-3930404 או באתר האינטרנט שלנו.
