קטגוריות
אלימות במשפחה בית משפט לענייני משפחה תלונות שווא

איך קרה שאישה דקרה את בעלה עם סכין והודתה במעשה לא הורשעה?

מערכת גירושים ישראל

כנראה שסיפור עם סוף כזה יכול להתרחש רק במדינת ישראל.

א', מורה בשנות הארבעים לחייה המתגוררת ביישוב בשרון, דקרה לפני שלוש שנים את בעלה בבטנו בגלל שהסיע בחורה צעירה במכוניתו שהייתה בלבוש לא צנוע.

אירוע הדקירה התרחש לאחר שהבעל סיפר לאשתו בשעת לילה מאוחרת שהסיע במכוניתו אישה בלבוש לא צנוע. א', שהייתה עסוקה בהכנת סלט, זעמה על בעלה, הפסיקה לחתוך את הירקות, התקרבה לעבר בעלה המופתע ודקרה אותו בבטנו. הבעל  נזקק לטיפול רפואי.

א' עוכבה לחקירה, היא נחקרה באזהרה, הודתה במעשה וטענה שלא התכוונה לדקור את בעלה.

להגנתה טענה א': "הוא גרם לי לקנא שהסיע אישה שהייתה לבוש מינימלי במכוניתו. לא התכוונתי לדקור אותו. אני מצטערת על מה שקרה. זה לא היה בכוונה".

נגד א' הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנתניה. א'  קיבלה עונש תמוהה בלשון המעטה נוכח הראיות בתיק והעובדה המשמעותית שא' הודתה במעשה באופן מלא.

בית המשפט החליט להתעלם מחומרת המעשה וכן להתעלם מהעובדה שעבירות אלימות בתוך המשפחה מהוות עילה לכפל ענישה לפי חוק העונשין וקבע שלא להרשיע אותה וגזר עליה עונש של 150 שעות שירות לתועלת הציבור בלבד.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שאם סדר הדברים היה הפוך – קרי הבעל היה דוקר את אישתו בגלל פרץ קנאה התוצאה בוודאי הייתה שונה ב 180 מעלות.

קטגוריות
בית דין רבני מזונות משמורת ילדים

משרד המשפטים פרסם תזכיר חוק שיחולל מהפכה בתחום המזונות בישראל

מערכת גירושים ישראל

מהפכה בתחום המזונות בישראל –
שר המשפטים גדעון סער פרסם תזכיר חוק מהפכני בעניין מזונות ילדים

סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער מפרסם תזכיר חוק המסדיר לראשונה בישראל את האחריות הכלכלית של הורים (מזונות) בהליכי פרידה וגירושין כלפי ילדיהם. החוק החדש קובע עקרונות וקריטריונים סדורים לפיהם יחולקו דמי המזונות, כך שיחול על כלל המתדיינים וכלל הערכאות. באופן זה, תתבצע חלוקה הוגנת ואחידה של דמי המזונות, באופן אשר יעלה את המוטיבציה לסיים את ההליך מחוץ לערכאות משפטיות, ויצמצם משמעותית את טווח המחלוקת.

היעדר האחידות בחלוקת המזונות נגזרת מהמצב הנהוג כיום בו לא קיימת אינדיקציה ברורה באשר לעלות גידול ילד. כפועל יוצא, ניכרים הבדלים משמעותיים בגובה המזונות הנפסקים ע"י השופטים בערכאות השונות המובילים להעצמת המתיחויות בין בני הזוג, המצויים במצב רגיש ממילא.

בנוסף, ישנו חוסר אחידות בשאלה כיצד נכון לחלק את סוגי ההוצאות בין ההורים וכיצד יש לקזז את ההוצאות אשר מוציא בפועל כל אחד מההורים על ילדו בזמן שהותו עמו.

כמו כן, המצב החוקי כיום בישראל הוא שמזונות הילדים לא תמיד מחולקים בדרך המשקפת את חלוקת הנטל בין ההורים בפועל, ומבלי להתחשב בפערי השתכרות בין בני הזוג.

סיבות אלה מובילות לכך שמזונות הילדים מהווים אחד המכשולים העיקריים בפני האפשרות של בני המשפחה לצאת לדרכם החדשה והנפרדת בדרכי נועם.

המצב המתואר הוביל את שר המשפטים להכיר בצורך בחשיבה מחודשת ולביצוע מהפכה בהסדר המשפטי הנהוג במזונות ילדים בישראל באמצעות הצעת חוק חדשה לקביעת חלוקת מזונות, *חוק אחריות כלכלית של הורים לילדיהם, התשפ"ב-2022

בהמשך לכך הסמיך השר את מנכ"ל משרדו, עו"ד ערן דוידי, לרכז את עבודת המטה לקראת ניסוח החוק. מנכ"ל המשרד מינה את פרופ' שחר ליפשיץ, מבכירי החוקרים בתחום דיני המשפחה בישראל ובעל שם בינלאומי, כיועץ מלווה לתהליך הכנת הצעת החוק ובחינת הסוגיות המורכבות הכרוכות בה. תרומתו של פרופ' ליפשיץ סייעה רבות לגיבושו של תזכיר חוק זה.

בהמשך נעשה תהליך שיתוף ציבור מוקדם לתזכיר החוק, באמצעות קול קורא אשר קרא לציבור הרחב לקחת חלק ולהשפיע על בחינת העקרונות המנחים שגובשו ביחס למזונות ילדים. לקול הקורא נענו ארגונים שונים, גורמי מחקר ואקדמיה, עורכי דין העוסקים בתחום וכן אבות ואמהות, אזרחים ישראלים, שביקשו ללמד מתוך חוויותיהם האישיות.

בנוסף, נערכה בחינה כלכלית בשאלה מהי עלות גידולו של ילד בישראל, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתייעצות עם כלכלנים העוסקים בתחום.

מתוך אלו נקבעו סט של עקרונות מנחים קבועים, אשר על בסיסם תיקבע חלוקת דמי המזונות בין בני זוג בהליכי פרידה וגירושין, באופן מאוזן והוגן בעבור שני הצדדים.

הצעת החוק מתבססת על הכנסות כל אחד מההורים לצד התחשבות באופן ביצוע ההוצאות השונות הנוגעות לילד ומידת המעורבות הכלכלית על ידי כל אחד מההורים.

הצעת החוק נכתבה מנקודת מבט של טובת הילד ועיגון זכותו לתמיכה כלכלית מכל אחד מהוריו, והיא תחול ותחייב את כלל הערכאות בישראל.

החוק נועד ליצור אחידות, שקיפות וודאות בדיני מזונות הילדים בישראל בין כלל המתדיינים וכלל הערכאות. הוא מציע מגוון פתרונות לסוגיות ליבה העולות במסגרת חלוקת מזונות והוא מיועד לתמרץ את הצדדים להגיע להסכמות נוכח ההשלכות השליליות הברורות על הילדים ועל כל אחד מן ההורים, הן במישור המשפחתי והאישי והן במישור הכלכלי.