קטגוריות
אלימות במשפחה

רצתה להיפרד מבן זוגה אך לא תיארה לעצמה שכך זה יגמר

מערכת גירושים ישראל  

שוטרי משטרת ישראל עצרו גבר בן 33 שהצית רכבה של בחורה מאחר ונפרדה ממנו– בתום חקירה אינטנסיבית הוגש כנגדו בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים

לפני כחודש לפנות בוקר התקבלה הודעה במוקד 100 של המשטרה אודות רכב העולה באש בכפר דיר אל אסד.

שוטרי משטרת ישראל הוזעקו למקום, הרחיקו את הסקרנים, חוקרים אספו ממצאים במקום, גבו עדויות ופתחו בחקירה לאיתור זהותו של החשוד ולהתחקות אחר מסלול בריחתו.

חקירה מיומנת, תוך שימוש באמצעי חקירה טכנולוגיים מתקדמים ופעולות חקירה מתוחכמות, הביאו תוך זמן קצר לאיתור זהותו של הנאשם (33, חיפה) ולמעצרו.

הנאשם הובא לתחנת המשטרה לחקירה שממנה עלה, כי קודם לאירוע ההצתה בין הנאשם לבעלת הרכב התקיים קשר רומנטי אשר היא החליטה לסיימו. הנאשם לא היה שבע רצון מסיום הקשר ואיים על הקורבן על בסיס יומיומי באמצעות שליחת הודעות לטלפון הנייד שלה באומרו בין היתר, כי הוא יודע איפה היא מסתובבת כל יום, הוא ישרוף את רכבה וכי הוא אפילו לקח את הבושם שלה מהרכב שלה על מנת שיוכל להריח אותה. בהמשך גם שלח לה הודעות, כי הוא לא מעוניין ברכב שלה אלא בראשה.

ביום האירוע, החליט הנאשם להצית את רכבה, יצא ממקום עבודתו בחיפה לכיוון ביתה בכפר, הצית את הרכב וחזר למקום עבודתו. בהמשך אף ביקש מחברו לעבודה לקחת את הקטנוע שלו ולהסתירו.

בהתאם להתפתחויות בחקירה, מעצרו של הנאשם הוארך לבקשת המשטרה, על ידי בית המשפט ובתום חקירה אינטנסיבית של שוטרי משטרת ישראל הועבר חומר החקירה לפרקליטות מחוז חיפה, אשר הגישה כנגד הנאשם בבית משפט המחוזי בחיפה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים בעבירות של הצתה שלצידה עונש מאסר לתקופה של חמש עשרה שנים איומים ושיבוש מהלכי משפט.

קרדיט תמונות: דוברות משטרת ישראל.

קטגוריות
אלימות במשפחה

חשדו שהאיש סוחט את בת ה 13 וניסו "לסגור איתו חשבון" בעצמם

מערכת גירושים ישראל  

"זה הסוף שלך"- כך איימו 3 אחים ואב על צעיר לאחר שחטפו והכו אותו בשל חשדם שהפיץ חומרים הפוגעים בפרטיותה של בת משפחתם- 4 החשודים נעצרו וחטיבת התביעות של משטרת ישראל הגישה כנגדם כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים

ראשיתה של החקירה לפני כחודש עם הגשת התלונה בתחנת המשטרה על ידי שני אחים שטענו, כי ישנו בחור שהפיץ חומרים הפוגעים בפרטיותה של קרובת משפחתם הקטינה.

עם קבלת התלונה פתחו החוקרים בחקירה. החוקרים פנו לאתר את החשוד במעשה ואיתרו אותו במרכז הרפואי "זיו" בצפת, כאשר הוא פצוע באורח בינוני.

החוקרים החלו לגבות עדויות, אספו ממצאים באמצעות שיטות חקירה שונות, מגוונות וטכנולוגיות ועצרו את שני האחים המתלוננים, אח נוסף ואביהם ( 21, 49 27, 24 בוקעאתא). הנאשמים נחקרו ובית המשפט נעתר לבקשת המשטרה והאריך את מעצרם של כל הארבעה עד להגשת כתב האישום כנגדם.

החקירה העלתה, כי ארבעת הנאשמים חשדו במתלונן, כי הוא סוחט ברשת את קרובת משפחתם בת ה-13 והחליטו לקחת את החוק לידיהם. שניים מהאחים תיאמו מפגש עם המתלונן והכניסו אותו לרכבם. בתוך הרכב החלו להכות אותו נמרצות תוך שהם מאיימים עליו, כי "זה הסוף שלך". האב של הנאשמים התעדכן כל העת טלפונית ואף ציין בשיחה טלפונית בזמן שמכים את המתלונן, כי הוא יעקור את ליבו.

המתלונן נלקח לשטח פתוח ושם הוכה על ידי ארבעת הנאשמים והטלפון הנייד שלו נופץ. המתלונן באורח פלא הצליח להימלט מהמקום תוך שהוא מטפס מעל גדר תיל ומתפנה על ידי עובר אורח במצב בינוני (עפ"י גורמי רפואה) למרכז הרפואי זיו בצפת.

עוד מהחקירה עלה, כי לאחר התקיפה החלו ארבעת הנאשמים לשוחח בינהם לגבי הגירסא שימסרו וטענות האליבי שיטענו במטרה לשבש את החקירה.

בתום חקירה אינטנסיבית הועבר חומר החקירה לחטיבת התביעות של משטרת ישראל, אשר הגישה כנגד ארבעת הנאשמים בבית משפט השלום בקרית שמונה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים בגין עבירות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, כליאת שוא, איומים, היזק לרכוש במזיד ואיומים.

ממשטרת ישראל נמסר:

משטרת ישראל רואה בחומרה את עבירות האלימות מכל סוג שהיא ותעשה שימוש בכל האמצעים הקיימים ברשותה במטרה לעצור ולהביא לדין את אותם עבריינים הלוקחים את הדין לידיהם, למען ביטחון ושלום הציבור.

קטגוריות
אלימות במשפחה

חשד לעוד נסיון רצח בתוך המשפחה מהמגזר הערבי

מערכת גירושים ישראל  

תושבת אבו סנאן פונתה למרכז הרפואי לגליל במצב קשה לאחר שנדקרה בפלג גופה העליון. 

המשטרה עצרה תושב אבו סנאן בחשד שדקר את אשתו באורח קשה

המשטרה פתחה בחקירה לפני זמן קצר, עם קבלת דיווח בדבר תושבת אבו סנאן שפונתה עפ"י גורמי רפואה אל המרכז הרפואי גליל מערבי בנהריה, באורח קשה לאחר שנדקרה.

לאחר ביצוע תחקור ראשוני בשטח וסריקות נרחבות אותר החשוד- תושב המקום בן 54 והוא נעצר לחקירה בתחנת המשטרה גליל מערבי בחשד למעורבות באירוע.

האישה פונתה כשהיא מורדמת ומונשמת למרכז הרפואי לגליל בנהריה באמבולנס פרטי כשהיא סובלת מחבלות בפלג גופה העליון.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

כיצד משפיע ניכור הורי על הילדים?

מערכת גירושים ישראל  

מבוסס על הידע מקצועי וכתביהם של ד"ר קרייג צ'ילדרס וד"ר איימי ג'יי.ל.בייקר

מהי תסמונת ניכור הורי?

תסמונת ניכור הורי הינה פגיעה רגשית שנזרעת ומושרשת בילדים בגיל הרך. היא "מושרשת" ומטופחת לאורך שנים, ע"י הורה פתולוגי בעל/ת הפרעת אישיות או נרקיסיסטית או גבולית – כפועל יוצא של אישיות ההורה הפתוגני (ובלי כל קשר לפרידה או גירושין).

היא נשארת במצב "רדום" עד למצב של לחץ רגשי משמעותי על הילד/ה. לחץ זה יכול להיות פרידה או גירושין, אך גם יכול להיות כל מצב אחר של לחץ (שריפה, שיטפון, אבדן ועוד).

ללא טיפול ניכור הורי מרסק את רוחם ואת מהותם של נפגעי התסמונת לכל חייהם (גם כבוגרים), מעכב ומונע מהם כל אפשרות לחיים נורמטיביים, תחושות של הצלחה, תחושות סיפוק, קשרים חברתיים ומשפחתיים אותנטיים, קשרים זוגיים ראויים… וכמובן מונע מהם לתת ולקבל אהבת אמת מההורה האותנטי.

במקביל לה, מפתחים מתפתחים בילדים תופעות של   PTSD  (לחץ פוסט טראומטי) וסינדרום שטוקהולם כלפי ההורה הפתוגני, ה"מלוות" אותם למשך כל חייהם ומתבטאות ביחסיהם אל ועם דמויות סמכות, ערך עצמי מעורער ופגום, תהליכי קבלת החלטות לא מספקים, נטייה להלקאה עצמית ועוד.

השיטה "המועדפת" על הורים פתוגנים היא שיטת העמעום  GASLIGHTING  וסגנון יישומה תלוי בסוג הפרעת האישיות הספציפית.

 

לפי רייאן תומס, מי שהיה ילד מנוכר לאביו 20 שנה בקירוב (!), קיימים 3 הבטי-מפתח שילדים מנוכרים חווים:

  1. יש מי ש"מפקח", בודק ומנתב את חייהם והחלטותיהם (ולכן מבקשים מ"הם" רשות, חיזוקים ואישורים).
  2. חשים מחוייבות כלפי מי ש"מנתבים" (ההורה הפתולוגי וכל מי שתומכים ומחזקים את עמדותיו בתוך המשפחה). לכן הילדים מבקשים ומקבלים ייעוץ רק מ"המנתבים".
  3. חשים איום ופחד כרוני של אבדן כל המוכר להם 24/7 (לנוכח אמירות ושידורים של מי "שתמיד לצידם", כגון: "עשה/י מה שאת/ה רוצה", "לא מעניין אותי", "את/ה מאכזב/ת אותי/אותנו…).

המידע המתועד והמקצועי בתחום הוא ענף: ילדים שנפגעו מתסמונת ניכור הורי ונמנע מהם לתת ולקבל אהבה מהורה, הם בעלי ערך עצמי ירוד, עם נטייה לשנאה עצמית, העדר אמון, דכדוך ודכאונות ואפילו נטייה להתמכרות.

תחושת השנאה העצמית נובעת מתחושת האשם הכבדות שהם נושאים בתת-מודע בשל בגידתם בהורה שנוכר/ה. הדכדוך ותחושת הדיכאון נעוצים בתחושת העדר ואבדן האהבה של אחד מהוריהם ואף חוסר אפשרות להתאבל על כך, או אף לדבר על ההורה שאבד.

פחדים, חששות ואפילו שנאה כלפי הורה אינם רגשות או תגובות טבעיים של ילדים, אלא נרכשים/"נלמדים". כל הטורה, שמלמד את ילדיו לחשוש, לסלוד, ואף לשנוא את ההורה השני, מסכן את בריאותם הרגשית והנפשית (לא פעם, כולל השלכות של פגיעה בבריאותם הגופנית).

לפי ד"ר אדוארד קרוק, ילדים הסובלים מתסמונת ניכור הורי, פגועים ברמה זהה לזו של ילדים שגדלו באזור מלחמה ואולצו לירות ולהרוג. או ילדים שנחטפו והחלו להזדהות עם חוטפיהם, כתגובת הישרדות (סינדרום שטוקהולם), חרף רמת ההתעללות שהם חווים בקשר.

בכל מצב של התעללות רגשית סמויה, "למידת" ורכישת רגשות שליליים כלפי הורה, מתבצעת על רקע טפטוף איטי לאורך זמן (שטיפת מוח) של שקרים ומניפולציות רגשיות. ואם בני אדם משכילים, נבונים, מבוגרים ובוגרים מתקשים לזהות את העובדה שהם נמצאים בקשר של התעללות רגשית סמויה (כולל אנשי מקצוע שלא מצויים בתחום), אז מה הסיכוי שילדים, שגדלו באווירה שהסיתה אותם מילדות, אי פעם יוכלו לזהות זאת ולפנות לטיפול? כי במקרה של ניכור הורי, שטיפת המוח מתחילה בגיל הרך, בו ילדים חסרים את הכלים לאימות ולעימות. כל ערך ואמיתות שהיו להם משתבשים: הם לומדים שהם "טעו" בלחשוב שאמא או אבא באמת אוהבים אותם… הם חדלים להאמין בעצמם וביכולותיהם המולדות והטבעיות להבחין בין מה רצוי להם ומה לא. מי לטובתם ומי נגדם. קשריהם החברתיים ואיכותם מדלדלים עם השנים וכנ"ל כל קשר משפחתי או אחר שאינו "תומך" בעמדות ההורה המסית/ה.

שיטת הטיפול המועדפת בניכור הורי הינה שיטת הטיפול האינטגרטיבית של הורים וילדים. הווה אומר, ליווי וטיפול משולב של ילדים והורים. מעין "גישור", כאשר המטפל/ת מהווים מגשר/ת. לצורך כך, ומעבר לעובדה המצערת שמספר המגשרים המקצועיים, המטפלים בתחום, הוא זעום, קיימת חובה על כולם לחתום על וויתור סודיות.

 

לפי ד"ר בייקר להלן סימנים לקיום ניכור הורי בילדים:

  1. דעות שליליות קיצוניות כלפי הורה "המטרה", כולל הכחשת ו/או שיכחה של חוויות חיוביות משותפות וחוסר עניין ו/או נכונות להשקעה בשיפור הקשר.
  2. סיבות אבסורדיות ו/או גחמתיות לכעס על הורה "המטרה".
  3. ראיית הורה אחד כטלית שכולה תכלת ואת השני/ה כמקור כל רע.
  4. צידוד מוחלט בהורה המועדף/ת, לא משנה מה הם אמרו או עשו.
  5. העדר תחושת חרטה על פגיעה בהורה הדחוי/ה.
  6. התעקשות על כך שלדחיית הורה "המטרה" אין קשר לעידוד מצד ההורה המועדף/ת, למרות שההשפעה שלו/ה ניכרת.
  7. חזרה על המילים של ההורה המועדף/ת, גם מבלי להבין את משמעותן.
  8. הופכים לקרים ומנוכרים כלפי חברים ובני משפחה של ההורה הדחוי/ה.

 

עם הזמן כל יכולת הפרשנות של נפגעי תסמונת ניכור הורי משתבשת, הן כלפי הורה המטרה והן כלפי עצמם. שיבוש זה "מלווה" אותם לאורך כל חייהם ומונע מהם לממש את הפוטנציאל שלהם, את חלומותיהם, את רצונותיהם הטבעיים.

בבוא היום הסיכוי שהם ייבחרו בבן/ת זוג מתעללים רגשית (כי זו צורת התקשורת אליה "התרגלו" וזו הדרך של התת-מודע שלהם לנסות לפתור בבגרות את הכאב הבלתי פתור מילדותם).

ילדים אלה לעולם לא יהיו בטוחים בטיב ובאיכות החלטותיהם ובוודאי שלא שלמים איתן.

בהנחה שאתם ההורה האותנטי, אין מצב שאתם מאחלים לילדיכם חיים שח חוסר שביעות רצון והעדר תמיכות חברתיות ומשפחתיות אמתיות ואותנטיות. אין מצב שתמנעו תחושות אושר אמתיות מילדכם, או שאתם מאחלים להם להקים משפחה עם בן/ת זוג שמיומנים בהתעללות רגשית ברמה זהה לזו של ההורה המסית/ה.

לכן, חשיבותו של טיפול כה קריטית. אין המדובר בתופעה חולפת אלא בתופעה שמשפיעה על כל הבט של המשך חיי ילדכם, עד בכלל, כולל בשיבתם.

 

 

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

הליכוד וימינה בקואליציה משותפת נגד החוק 'אלימות כלכלית' של קרן ברק וניסנקורן

מערכת גירושים ישראל  

דיון סוער היום בוועדת חוקה שם התאחדו חברי הליכוד וימינה נגד חבריהם מתוך הממשלה – קרן ברק (הליכוד), אבי ניסנקורן (כחול לבן) ומירב כהן (כחול לבן).

 

בדיון בוועדת חוקה דנו בחוק 'אלימות כלכלית' שעבר בקריאה ראשונה בכנסת לקראת העברתו לקריאות שנייה ושלישית, אך הצעת החוק ספגה ביקורות רבות מכל קצוות הקשת הפוליטית, עיתונאים, כלכלנים ומשפטנים.

הדיון גלש לפסים סוערים כאשר כמה מחברי הכנסת ממפלגות הימין התבטאו כנגד החוק. ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) אמר: "אולי הוא הטיל עליה אימה כלכלית כשלא נתן לה לקנות ב-10 אלף שקל בגדים? או אולי היא הטילה עליו אימה כשהיא הלכה וקנתה בעשרת אלפים שקל ורוששה אותו? והוא לא יכול היה ללכת לכדורגל? אם הכל משפטי, אנה אנו באים?".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) תקף את הצעות החוק: "מהר מאוד זה יהפוך כלי לשופטים השמאלנים הנאורים שיבואו לחנך את 'החשוכים הפטריארכליים' כמוני – זה יפרק משפחות".

ח"כ קרעי: "אל תתנו לשופטים לנהל לנו את המשפחה", השר ניסנקורן והשרה מירב כהן מנסים לקדם הצעת חוק מסוכנת ומנותקת, זו כריכה של דבר בדבר באופן דמגוגי. השתגענו לגמרי. יש משמעת קואליציונית וזה ייקבר כאן קבורת חמור."

רוב חברי הכנסת התרעמו על חברתם למפלגה קרן ברק שהיא אחת מיוזמי החוק על כך שהיא חוברת לשמאל בהצעת חוק המעודדת משפטיזציה ופגיעה בתא המשפחתי.

לטענת ח"כ קרעי מדובר ב"טרלול משפטי שישגע ויהרוס משפחות" והוא לא מתכוון לתת לחוק הזה לעבור בקריאה שנייה ושלישית.

קטגוריות
פסקי דין

משטרת ישראל עצרה חשוד מנתניה שתקף, איים והציע הצעות מגונות לנשים ברחבי העיר. השבוע הוגשו נגדו כתב אישום ובקשת מעצר

מערכת גירושים ישראל  

במשטרת ישראל התקבלו מספר תלונות מנשים שהותקפו והוטרדו ע"י גבר בשפה בוטה על רקע מיני. אחת הנשים סיפרה במשטרה כי ביום 4.10.20 בשעת צהרים, צעדה למרכז פיאנו ברח' אריק לביא בעיר. האישה, שאינה דוברת עברית, סיפרה כי גבר נוהג בקטנוע הגיח לעברה ודיבר אליה בשפה שלא הבינה. כאשר הבין החשוד כי המתלוננת אינה דוברת עברית, צעק לעברה באנגלית משפט בוטה שיש בו הצעה מינית. המתלוננת החישה צעדיה אך החשוד המשיך בעקבותיה וצעק לעברה מס' פעמים "תעצרי…תסתכלי עליי". המתלוננת צילמה את החשוד בנייד שלה והתקשרה למוקד 100 של המשטרה.

משטרת ישראל פתחה בחקירה ובמהלכה התקבלה כעבור
יומיים תלונה נוספת של אישה. המתלוננת סיפרה שהייתה בפעילות ספורטיבית בצומת הרחובות דגניה-בני רייך בעיר. החשוד הגיע לעברה רכוב בקטנוע ואמר לה מספר משפטים בוטים ביותר שכללו הצעות מיניות בשפה המונית.
המתלוננת החישה צעדיה ובחלוף מס' דקות הבחינה שוב בחשוד ברח' שלום אפרגן בעיר וצילמה אותו כשידיה רועדות. החשוד גידף את המתלוננת, ירד מהקטנוע והתרה במתלוננת שתמסור לו את הנייד שלה. החשוד גם ניסה לגנוב לה את הנייד ומשלא צלח בידו, אחז בצווארה וחנק אותה. שוטר שעבר במקום, כשהוא אינו בתפקיד, הבחין במתרחש ובזעקותיה של המתלוננת, הזדהה בפניו כשוטר והדף את החשוד מהמתלוננת. לאחרונה נגרמה חבלה בצוואר.

במהלך החקירות, חוקרי המשטרה הצליחו לקשור את החשוד לאירוע נוסף מיום 23.8.20. שוטרת חנתה את רכבה הפרטי בסמוך לתחנת המשטרה בעיר. החשוד ניגש לרכב, ירק על השמשה ודרש מהמתלוננת לפתוח את החלון. משלא עשתה כן, החשוד היכה בידיו על שמשת החלון עד שהתנפצה וכתוצאה משברי הזכוכית, השוטרת נפצעה בידיה וניגר מהן דם רב. השוטרת נזקקה לטיפול רפואי שכלל הוצאת גוף זר וחבישה.

חקירה מאומצת של חוקרי המשטרה ובסיום של מלאכת איסוף הראיות, הצליחו חוקרי המשטרה לקשור את החשוד למיוחס לו והוא אותר ונעצר ביום 6.10.20 והובא לחקירה בתחנת המשטרה. מעצרו של החשוד הוארך מעת לעת בבימ"ש השלום בפ"ת ואתמול (ד') הוגש נגדו כתב אישום המכיל 3 אישומים בעבירות של פציעה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, פגיעה בפרטיות וחבלה במזיד ברכב. יחד עם כתב האישום הוגשה נגד החשוד גם בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

קטגוריות
בית דין רבני

מערכת המחשוב של בתי הדין הרבניים קרסה – צפי לחודשיים השבתה

תקלה שהתגלתה במערכת שיר"ה שהיא מערכת המחשוב וניהול התיקים של בתי הדין הרבניים עלולה להשבית את כלל הפעילות למשך חודשיים ימים.

מדובר ב"נפילת שרתים וקושי בהתחברות למערכת ותיתכן אפשרות של השבתה כללית של פעילות בתי הדין עד לתיקון התקלה שכפי האמור יכול לקחת עד חודשיים.

הנהלת בתי הדין סוברים כי הגורם לתקלה הוא עומס יתר על המערכת שככל הנראה קרסה בגלל חוסר בתקציב לתחזוק ושידרוג המערכת.

מערכת הניהול של בתי הדין הרבניים קרסה, והדיינים מזהירים: "יביא למקרי עגינות"

יקי אדמקר
קטגוריות
אלימות במשפחה

התעללות רגשית – כיצד מגדירים אותה ואיך ניתן להתעלל באחר דרך הרגשות?

מערכת גירושים ישראל

מה נחשב להתעללות רגשית? ואיך בכלל ניתן להתעלל ברגשות? כיצד ניתן לכמת את הנזק, כאשר הפגיעה נוצרת כתוצאה מיחס מחפיר ו/או מהתנהגות פוגענית, שאינם מותירים עדויות גופניות?

העובדה שקשה יותר לזהות התעללות רגשית סמויה, היא זו שהופכת את פגיעותיה והשפעותיה על הקרבנות לחמורות יותר. חרף היותה קרובת משפחה מדרגה ראשונה להתעללות רגשית "ישירה", המאפיינים המקשים על זיהויה הם דווקא יכולתם של המתעללים לשמור על קור רוח, לשדר שלווה וחוסר עניין ומעורבות רגשית, דיבור בקול שקט ורגוע, ללא עליות וירידות חדות. האינטונציה נותרת אותה אינטונציה אכזרית, האמירות הן יותר דו-משמעיות, לא מתחייבות ולא מחוייבות. הסרקזם (לעג מר) יותר עוקצני, הלגלוג יותר מתוחכם, שאט הנפש מרומזת. הנטייה של המתעללים הסמויים היא להשתמש במינימום אוצר המילים הדרוש כדי לתקשר, כאשר הענישה האולטימטיבית היא שתיקה והימנעות מכוונת תקשורת כלשהי עם הקרבן.

כלומר שבעוד הקרבנות של התעללות רגשית גלויה מסוגלים לזהות, ו"להנות" מיחס כלשהו (אפילו שמדובר ביחס שלילי), קרבנות של התעללות רגשית סמויה חשים "זנוחים", בלתי ראויים ליחס או התייחסות אנושיים כלשהם (אפילו אם שליליים), מבודדים ובודדים בקשר ואחראים בלעדיים לכל מה שעובר עליהם, ל"איכות" הקשר עם המתעלל/ת ולכל דבר שלילי שקורה למתעלל/ת.

האם הורים מתעללים רגשית בילדיהם?

לפי ד"ר גרגורי ל. יאנץ (Gregory L. Jantz Ph.D) כשהורה רותח מזעם מכה את ילדו המתמרד, בהשתמשו בכוח, באנרגיה ובזעם של אדם בוגר, במטרה לגרום נזק – אנו ממהרים להוקיע התנהגות  שכזו ומתייגים אותה כהתעללות גופנית. אך מה אם ההורה המשתמש בסרקסטיות (לעג מר) של אדם  בוגר ובסמכות שלו כדי להשפיל, להקטין וללגלג על ילדו המתמרד? אמנם, יד לא הונפה, אין חבורות,  אין חתכים, אך הילד הזה נפגע רגשית וחברתית.

 

מול מתעלמים סמויים אין כל "נקודת אחיזה": שום הוכחה וודאית בשטח, אפילו לא של מבט. האמירות הן דו-משמעיות  כך שגם אם "בטעות" נאמר משהו שנשמע כחד- משמעי ובו במקום מנסים לברר זאת עם המתעלל/ת, הם בד"כ יסבירו את דבריהם כ"הלצה", כ"הומור", כ"הקטנה מחיבה" והקרבן יואשם בחוסר חוש הומור או בהעדר יכולת להבין חיבה מהי… ואם מסבים את תשומת ליבם לכך שהביקורת והביקורתיות הכרונית שלהם פוגעת, תוקפנית או מעליבה, מואשמים בחוסר יכולת להבחין בין ביקורת בונה להורסת, או בכפיות תודה כלפי ניסיונם ה"כן" לנסות ולשפר אתכם ואת ביצועיכם.

בהתעללות רגשית סמויה המתעללים נינוחים, רגועים ומשדרים "שפיות ושיקול דעת" זחוחים, בעוד הקרבנות בד"כ משדרים בלבול, חוסר ריכוז, היפר-אקטיביות, חרדה, חששות, עצבנות… כלומר, שבהשוואה למתעלל/ת כל קרבן "מתוייג" ע"י אחרים ואף מתייג את עצמו כ "מעורער" ברמה כזו אחרת, כ"שונה" או "מפגר" מאשר כל מי שהיו לו אתו אי-פעם קשרים חברתיים… איך ניתן להסביר למישהו מה חווים ו/או עם מה מתמודדים בקשר, אם אין שום הוכחות או עדויות חד משמעיות? כיצד ניתן לשכנע אדם אחר, אם הקרבנות עצמם נמצאים בפקפוק כרוני וחוסר וודאות? (הבנתי נכון? שמעתי נכון? אני זוכר/ת נכון?)???

 הרי "לא יעלה על הדעת" שמישהו, שכה אוהבים הוא מתעלל מסוכן ו/או בעל הפרעת אישיות מוגדרת ומאוד אמיתית. כל מוח אנושי, מתקשה להפנים זאת,

עצם הרעיון הוא בלתי נסבל על הדעת!

חומרת הפגיעה של התעללות רגשית סמויה מושתתת לא רק על ההתנגשות המחשבתית רגשית של הקרבנות (הדיסוננס הקוגניטיבי), אלא גם על מצב כרוני של חוסר וודאות!

"לפחות" בהתעללות רגשית גלויה וישירה יש וודאות!

וכשמדובר בחוויות של התעללות רגשית סמויה בילדות, בהעדר חוויות רגשיות בריאות בקשרים עם ההורה השני, או עם דמות סמכות משמעותית קרובה ואוהבת אחרת, ספק אם ניתן למחות את חותמה ממאפייני האישיות שהתהוו אז. ולא פחות חמור, ספק אם איזשהו אדם בוגר/מבוגר יצא להגנתכם.

כדי להחלים את הדעת (בלועזית "קוגניציה"), יש לנקוט צעדים מגמתיים ומכוונים. מאחר שכל העיוותים שחלו בתהליך ההפנמה הם תוצאה ישירה של התעללות רגשית בילדות, יש "ליישר קו" עם המציאות בצורה מודעת ומכוונת. לנוכח העובדה שקוגניציה/דעת בנויה משילוב רב של גורמים. הרי די אם אחד מהם נפגע מהתעללות בילדות, כדי "להצדיק" סידור ו"עימוד" מחדש של כולם מול המציאות. מקור הדעת נובע מהמחשבות ולכן לכל מחשבה שעולה בדעתכם, חשיבות חיונית.

התנגשות מחשבתית-רגשית (דיסוננס קוגניטיבי), היא מצב חרדתי, בה האדם מחזיק בשתי מחשבות סותרות בו זמנית. מחשבה אחת יכולה להיות מושתתת על רגש בעוד השנייה על "היגיון".

לדוגמא, אם מישהו חווה בילדות התעללות רגשית, הוא/היא עשויים לגדול עם האמונה, שלא ניתן לסמוך על אף אדם. ומה שקורה כשאדם כזה נמצא בחברת אנשים אמינים באמת, המציאות בשטח מתנגשת עם האמונה שלו. ההתנגשות המחשבתית הזו גורמת לתחושת אי נוחות פנימית. ואז, במקום להיפטר מהאמונה המוטעית שכל בני האדם אינם אמינים, הוא עשוי להתרחק מחברת אנשים אמינים, ולהעדיף את חברתם של אנשים בלתי אמינים, התואמים את אמונתו. אחד האתגרים בהחלמה מהתעללות רגשית בילדות טמון בהתנגשות המחשבתית הזו בין האמונה שנוצרה בילדות לבין המציאות בעולם הרחב שמסביבנו. החלמת הדעת מתרחשת כאשר מתקיים "עדכון" של הנתונים הלא בריאים מהילדות ומחוויות ההתעללות שבעבר, לנוכח הנתונים בשטח, המאפשרים לחוות חוויות טובות בהווה ול"עדכן" אמונות שנבעו מסביבה "עויינת".

"אתם לא טיפשים!", טוען ד"ר יאנץ, "לאורך כל השנים הופתעתי לגלות שהרבה מאוד אנשים מצליחים, אינטליגנטיים, בעלי יכולות אינטלקטואליות גבוהות, נושאים בקרבם את זרע הפקפוק ביכולותיהם. רק בגלל שבילדותם אמרו להם שהם טיפשים/מטומטמים או התייחסו אליהם כאל טיפשים. וגם אם הם נלחמו בלהט כנגד האמירות הללו, וההתייחסות הזו, הם עדיין מבועתים מהאפשרות שהשקר הזה הוא בעצם אמת.

"אתם לא בסכנה! כל מי שעבר התעללות רגשית בילדות "מתוכנת" לצפות לסכנה. מי שעבר התעללות רגשית בילדות עבר התניות להגיב אינסטינקטיבית כדי להימנע, לנסות להימנע מכאב, או לשרוד אותו. למצבי סכנה כללים משלהם-ובעצם למצבי סכנה אין כללים, למעט למצוא כל דרך לברוח ולשרוד".

אם אתם באמת מאמינים שאתם חפץ חסר או פחות ערך, לא תטרחו להשקיע כל כך בעצמכם ובעתידכם. אף אחד מעולם לא התאמץ למענכם? מעולם לא התאמצתם או השתדלתם לקידום עצמכם?". כנראה שאתם קורבנות להתעללות רגשית.

"לא נגזר עליכם להישאר קרבן! – התעללות רגשית בילדות מקבעת תחושה פנימית של חוסר ישע. קיים סיכוי שהתחלתם לראות את עצמכם כנלחמים בכוחות חזקים מכם, שנחושים לראות במפלתכם, ללמד אתכם לקח, 'להעמיד אתכם במקומכם'. אולי כבר התחלתם להאמין שכל העולם נגדכם… אפילו הקב"ה… והחיים עצמם…"

כדי לגרום לשינוי ולהחלמה עליכם לבדוק, לברר ולדעת לנטרל/לדחות כל מחשבה ואמונה בה אתם דוגלים, אפילו אלו שלדעתכם הצילו אתכם בילדותכם, או לפחות הגנו על שלמותכם ושגם כיום ניתן להשתמש בהן. כל מחשבה ואמונה בריאה אמורה לתמוך בעצמה, מתוך הלך רוח מחשבתי ונקודת מבט בריאים וחיוביים על העולם.

בשל הקשר בין החוויות והרגשות שלנו, מי שעברו התעללות רגשית בילדותם צריכים להיות ערים לאפשרות של בעיות בריאות (גופניות), שניתן לשייך לרמות המתח, הלחץ והחרדות שהם עדיין נושאים איתם מהילדות.

בהליכי גירושים ילדים רבים נתונים לקונפליקטים בין שני הוריהם ויש לשים לב שהתעללות רגשית לא הופכת לכלי התנגחות הדדי.

 

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

השופטת חיות הכריעה – נוהל ברור ושווה למניעת ניכור הורי בכל הארץ!

מערכת גירושים ישראל

בהודעה לעיתונות שפורסמה הערב ע"י דוברות הנהלת בתי המשפט הודיעה נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות כי יוחל נוהל אחיד להבטחת קשר בין הורים לילדיהם.

הנוהל הנוכחי קובע סדרי עבודה אחידים לכלל בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ
בכל הנוגע לטיפול בהליכים שעניינם חשש לפגיעה במוגנות ילדים או הבטחת קשר בין
הורים לילדיהם. מטרת הנוהל היא להתוות מסגרת זמנים שתבטיח מתן מענה ראשוני,
מהיר ויעיל לבקשות לסעד דחוף או לסעד זמני במקרים מתאימים, על פי שיקול דעת
השופט/ת. זאת, משום שלממד הזמן השפעה מכרעת על היכולת לקיים התערבות יעילה
בבעיות הנוגעות למוגנות ילדים ולקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים ובשל החשש
הגדול לשלומו ולהתפתחותו הרגשית התקינה של הילד.

בהחלטתה זו של הנשיאה חיות היא בעצם נענית לעתירה שהגיש בנושא עורך הדין דוד טובול.

לפני כמספר חודשים עתר לבגצ עו"ד טובול בטענה כי רק במחוז ת"א קיים מודל להתמודדות עם הניכור ההורי דבר שמפלה וגורם עוול לשאר ההורים והילדים אשר סובלים מתופעת הניכור ההורי.

ע"פ הנוהל שגיבשה הנשיאה כל הורה שחושש כי הקשר שלו עם ילדיו עלול להיפגע רשאי להגיש בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר ועל השופט הממונה לקבוע דיון במעמד הצדדים עד שבועיים מיום הגשת הבקשה.

עוד קבעה הנשיאה כי גם אם הצדדים ממתינים לפגישת מהו"ת (יישוב סכסוך) יכול אחד הצדדים להגיש את הבקשה להבטחת קשר כדי למנוע ניתוק ו/או פגיעה בקשר עם הילדים.

לאחרונה הודיע יו"ר עמותת מ.ל.ה מלוכדים למען הילדים רונן לגזיאל כי עו"ד טובול עתיד לייצג את העמותה בעתירה נוספת לבגצ בנושא ההורים הגרושים.

קטגוריות
פסקי דין

מי בעצם מחליט פה? – השופט או פקידת הסעד?

מערכת גירושים ישראל  

בפס"ד שפורסם לאחרונה   (עמ"ש 20-05-25108 צ' נ' נ')  דנו בבית המשפט המחוזי בעניינו של זוג אשר האישה ברחה מבעלה לבית משפחתה בדרום הארץ במרחק של כ 130 ק"מ מביתם המשותף.

השופטים סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי ואספרנצה אלון החליטו לקבל את עירעורה של האישה על פסק דינו של בית המשפט למשפחה שקבע כי עליה לחזור ולגור בקרבת מקום מגוריהם הקודם (חיפה) עד למרחק של כ 30 ק"מ מביתו של האב.

בערעור שהגישה האם היא טענה כי בית המשפט סטה מהמלצות התסקיר ללא סיבה מוצדקת תוך התעלמות מכך שהרקע שהוביל למעבר הוא האלימות שסבלה מצד האב, עוד היא טענה כי הילדים גרים בדרום כבר מספר שנים, והמעבר יעקור אותם מהסביבה המוכרת להם, וכי הסדרי השהות עם האב מתקיימים כסדרם.

 האב לעומת זאת ביקש מבית המשפט שלא להתערב בהחלטה שהתבססה על טובת הילדים לקשר הדוק עם שני ההורים תוך שציין בית משפט הוא לא  "חותמת גומי" לתסקיר. האב טען כי האם קרעה את בתו מעולמו על לא עוול בכפו, וכי הוא נדרש לנסיעות של יותר מ-260 ק"מ כדי לראות את ילדיו.

השופט סארי ג'יוסי  מצא שבית המשפט למשפחה טעה כשסטה מהמלצות התסקיר אף שלא נפל בהן פגם או טעות:

"בית משפט קמא מצא להתעלם מהמלצות העו"ס בתסקיר האחרון ולא לקבלן. אומנם  באפשרות הערכאה השיפוטית לסטות מהמלצות התסקיר, אולם לדידי לא הוצגו טעמים נכבדים בעלי משקל  ממשי אשר יצדיקו זאת, ואף נדגיש כי העו"ס לא נחקרה על תסקירה. "

 "בית משפט קמא לא מצא כי נפל פגם באופן קבלת ההחלטות של העו"ס, כי הנייטרליות שלה נפגמה או כי קיים פגם של ממש בהליך הסקת המסקנות, אלא שלשיטתו עצם הקביעה שאינה מורה למערערת  לעבור ולגור בעיר חיפה או בסביבתה היא הפגומה מאחר והיא אינה לוקחת בחשבון את ההנחה כי טובת  הקטינים הינה לגור לצד שני הוריהם. במילים אחרות, לעמדת בית משפט קמא, המלצות העו"ס מתמקדות  אך בטובת המערערת – האם, ובהליך השיקום שנערך באשדוד, ולא באינטרסים של הקטינים שטובתם הינה  בקיום קשר עם שני הוריהם."

כלומר באופן מדהים בית המשפט המחוזי קובע כי יש לבטל את פסק הדין של בית המשפט למשפחה מכיוון שלא קיבל את עמדת המומחה שמינה ולא נימק את סטייתו מההמלצות.

אז האם בית המשפט המחוזי מבקש מהשופטים בבתי המשפט למשפחה אכן להיות "חותמת גומי"?