קטגוריות
פסקי דין

משטרת ישראל עצרה חשוד מנתניה שתקף, איים והציע הצעות מגונות לנשים ברחבי העיר. השבוע הוגשו נגדו כתב אישום ובקשת מעצר

מערכת גירושים ישראל  

במשטרת ישראל התקבלו מספר תלונות מנשים שהותקפו והוטרדו ע"י גבר בשפה בוטה על רקע מיני. אחת הנשים סיפרה במשטרה כי ביום 4.10.20 בשעת צהרים, צעדה למרכז פיאנו ברח' אריק לביא בעיר. האישה, שאינה דוברת עברית, סיפרה כי גבר נוהג בקטנוע הגיח לעברה ודיבר אליה בשפה שלא הבינה. כאשר הבין החשוד כי המתלוננת אינה דוברת עברית, צעק לעברה באנגלית משפט בוטה שיש בו הצעה מינית. המתלוננת החישה צעדיה אך החשוד המשיך בעקבותיה וצעק לעברה מס' פעמים "תעצרי…תסתכלי עליי". המתלוננת צילמה את החשוד בנייד שלה והתקשרה למוקד 100 של המשטרה.

משטרת ישראל פתחה בחקירה ובמהלכה התקבלה כעבור
יומיים תלונה נוספת של אישה. המתלוננת סיפרה שהייתה בפעילות ספורטיבית בצומת הרחובות דגניה-בני רייך בעיר. החשוד הגיע לעברה רכוב בקטנוע ואמר לה מספר משפטים בוטים ביותר שכללו הצעות מיניות בשפה המונית.
המתלוננת החישה צעדיה ובחלוף מס' דקות הבחינה שוב בחשוד ברח' שלום אפרגן בעיר וצילמה אותו כשידיה רועדות. החשוד גידף את המתלוננת, ירד מהקטנוע והתרה במתלוננת שתמסור לו את הנייד שלה. החשוד גם ניסה לגנוב לה את הנייד ומשלא צלח בידו, אחז בצווארה וחנק אותה. שוטר שעבר במקום, כשהוא אינו בתפקיד, הבחין במתרחש ובזעקותיה של המתלוננת, הזדהה בפניו כשוטר והדף את החשוד מהמתלוננת. לאחרונה נגרמה חבלה בצוואר.

במהלך החקירות, חוקרי המשטרה הצליחו לקשור את החשוד לאירוע נוסף מיום 23.8.20. שוטרת חנתה את רכבה הפרטי בסמוך לתחנת המשטרה בעיר. החשוד ניגש לרכב, ירק על השמשה ודרש מהמתלוננת לפתוח את החלון. משלא עשתה כן, החשוד היכה בידיו על שמשת החלון עד שהתנפצה וכתוצאה משברי הזכוכית, השוטרת נפצעה בידיה וניגר מהן דם רב. השוטרת נזקקה לטיפול רפואי שכלל הוצאת גוף זר וחבישה.

חקירה מאומצת של חוקרי המשטרה ובסיום של מלאכת איסוף הראיות, הצליחו חוקרי המשטרה לקשור את החשוד למיוחס לו והוא אותר ונעצר ביום 6.10.20 והובא לחקירה בתחנת המשטרה. מעצרו של החשוד הוארך מעת לעת בבימ"ש השלום בפ"ת ואתמול (ד') הוגש נגדו כתב אישום המכיל 3 אישומים בעבירות של פציעה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, פגיעה בפרטיות וחבלה במזיד ברכב. יחד עם כתב האישום הוגשה נגד החשוד גם בקשת מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

קטגוריות
בית דין רבני

מערכת המחשוב של בתי הדין הרבניים קרסה – צפי לחודשיים השבתה

תקלה שהתגלתה במערכת שיר"ה שהיא מערכת המחשוב וניהול התיקים של בתי הדין הרבניים עלולה להשבית את כלל הפעילות למשך חודשיים ימים.

מדובר ב"נפילת שרתים וקושי בהתחברות למערכת ותיתכן אפשרות של השבתה כללית של פעילות בתי הדין עד לתיקון התקלה שכפי האמור יכול לקחת עד חודשיים.

הנהלת בתי הדין סוברים כי הגורם לתקלה הוא עומס יתר על המערכת שככל הנראה קרסה בגלל חוסר בתקציב לתחזוק ושידרוג המערכת.

מערכת הניהול של בתי הדין הרבניים קרסה, והדיינים מזהירים: "יביא למקרי עגינות"

יקי אדמקר
קטגוריות
אלימות במשפחה

התעללות רגשית – כיצד מגדירים אותה ואיך ניתן להתעלל באחר דרך הרגשות?

מערכת גירושים ישראל

מה נחשב להתעללות רגשית? ואיך בכלל ניתן להתעלל ברגשות? כיצד ניתן לכמת את הנזק, כאשר הפגיעה נוצרת כתוצאה מיחס מחפיר ו/או מהתנהגות פוגענית, שאינם מותירים עדויות גופניות?

העובדה שקשה יותר לזהות התעללות רגשית סמויה, היא זו שהופכת את פגיעותיה והשפעותיה על הקרבנות לחמורות יותר. חרף היותה קרובת משפחה מדרגה ראשונה להתעללות רגשית "ישירה", המאפיינים המקשים על זיהויה הם דווקא יכולתם של המתעללים לשמור על קור רוח, לשדר שלווה וחוסר עניין ומעורבות רגשית, דיבור בקול שקט ורגוע, ללא עליות וירידות חדות. האינטונציה נותרת אותה אינטונציה אכזרית, האמירות הן יותר דו-משמעיות, לא מתחייבות ולא מחוייבות. הסרקזם (לעג מר) יותר עוקצני, הלגלוג יותר מתוחכם, שאט הנפש מרומזת. הנטייה של המתעללים הסמויים היא להשתמש במינימום אוצר המילים הדרוש כדי לתקשר, כאשר הענישה האולטימטיבית היא שתיקה והימנעות מכוונת תקשורת כלשהי עם הקרבן.

כלומר שבעוד הקרבנות של התעללות רגשית גלויה מסוגלים לזהות, ו"להנות" מיחס כלשהו (אפילו שמדובר ביחס שלילי), קרבנות של התעללות רגשית סמויה חשים "זנוחים", בלתי ראויים ליחס או התייחסות אנושיים כלשהם (אפילו אם שליליים), מבודדים ובודדים בקשר ואחראים בלעדיים לכל מה שעובר עליהם, ל"איכות" הקשר עם המתעלל/ת ולכל דבר שלילי שקורה למתעלל/ת.

האם הורים מתעללים רגשית בילדיהם?

לפי ד"ר גרגורי ל. יאנץ (Gregory L. Jantz Ph.D) כשהורה רותח מזעם מכה את ילדו המתמרד, בהשתמשו בכוח, באנרגיה ובזעם של אדם בוגר, במטרה לגרום נזק – אנו ממהרים להוקיע התנהגות  שכזו ומתייגים אותה כהתעללות גופנית. אך מה אם ההורה המשתמש בסרקסטיות (לעג מר) של אדם  בוגר ובסמכות שלו כדי להשפיל, להקטין וללגלג על ילדו המתמרד? אמנם, יד לא הונפה, אין חבורות,  אין חתכים, אך הילד הזה נפגע רגשית וחברתית.

 

מול מתעלמים סמויים אין כל "נקודת אחיזה": שום הוכחה וודאית בשטח, אפילו לא של מבט. האמירות הן דו-משמעיות  כך שגם אם "בטעות" נאמר משהו שנשמע כחד- משמעי ובו במקום מנסים לברר זאת עם המתעלל/ת, הם בד"כ יסבירו את דבריהם כ"הלצה", כ"הומור", כ"הקטנה מחיבה" והקרבן יואשם בחוסר חוש הומור או בהעדר יכולת להבין חיבה מהי… ואם מסבים את תשומת ליבם לכך שהביקורת והביקורתיות הכרונית שלהם פוגעת, תוקפנית או מעליבה, מואשמים בחוסר יכולת להבחין בין ביקורת בונה להורסת, או בכפיות תודה כלפי ניסיונם ה"כן" לנסות ולשפר אתכם ואת ביצועיכם.

בהתעללות רגשית סמויה המתעללים נינוחים, רגועים ומשדרים "שפיות ושיקול דעת" זחוחים, בעוד הקרבנות בד"כ משדרים בלבול, חוסר ריכוז, היפר-אקטיביות, חרדה, חששות, עצבנות… כלומר, שבהשוואה למתעלל/ת כל קרבן "מתוייג" ע"י אחרים ואף מתייג את עצמו כ "מעורער" ברמה כזו אחרת, כ"שונה" או "מפגר" מאשר כל מי שהיו לו אתו אי-פעם קשרים חברתיים… איך ניתן להסביר למישהו מה חווים ו/או עם מה מתמודדים בקשר, אם אין שום הוכחות או עדויות חד משמעיות? כיצד ניתן לשכנע אדם אחר, אם הקרבנות עצמם נמצאים בפקפוק כרוני וחוסר וודאות? (הבנתי נכון? שמעתי נכון? אני זוכר/ת נכון?)???

 הרי "לא יעלה על הדעת" שמישהו, שכה אוהבים הוא מתעלל מסוכן ו/או בעל הפרעת אישיות מוגדרת ומאוד אמיתית. כל מוח אנושי, מתקשה להפנים זאת,

עצם הרעיון הוא בלתי נסבל על הדעת!

חומרת הפגיעה של התעללות רגשית סמויה מושתתת לא רק על ההתנגשות המחשבתית רגשית של הקרבנות (הדיסוננס הקוגניטיבי), אלא גם על מצב כרוני של חוסר וודאות!

"לפחות" בהתעללות רגשית גלויה וישירה יש וודאות!

וכשמדובר בחוויות של התעללות רגשית סמויה בילדות, בהעדר חוויות רגשיות בריאות בקשרים עם ההורה השני, או עם דמות סמכות משמעותית קרובה ואוהבת אחרת, ספק אם ניתן למחות את חותמה ממאפייני האישיות שהתהוו אז. ולא פחות חמור, ספק אם איזשהו אדם בוגר/מבוגר יצא להגנתכם.

כדי להחלים את הדעת (בלועזית "קוגניציה"), יש לנקוט צעדים מגמתיים ומכוונים. מאחר שכל העיוותים שחלו בתהליך ההפנמה הם תוצאה ישירה של התעללות רגשית בילדות, יש "ליישר קו" עם המציאות בצורה מודעת ומכוונת. לנוכח העובדה שקוגניציה/דעת בנויה משילוב רב של גורמים. הרי די אם אחד מהם נפגע מהתעללות בילדות, כדי "להצדיק" סידור ו"עימוד" מחדש של כולם מול המציאות. מקור הדעת נובע מהמחשבות ולכן לכל מחשבה שעולה בדעתכם, חשיבות חיונית.

התנגשות מחשבתית-רגשית (דיסוננס קוגניטיבי), היא מצב חרדתי, בה האדם מחזיק בשתי מחשבות סותרות בו זמנית. מחשבה אחת יכולה להיות מושתתת על רגש בעוד השנייה על "היגיון".

לדוגמא, אם מישהו חווה בילדות התעללות רגשית, הוא/היא עשויים לגדול עם האמונה, שלא ניתן לסמוך על אף אדם. ומה שקורה כשאדם כזה נמצא בחברת אנשים אמינים באמת, המציאות בשטח מתנגשת עם האמונה שלו. ההתנגשות המחשבתית הזו גורמת לתחושת אי נוחות פנימית. ואז, במקום להיפטר מהאמונה המוטעית שכל בני האדם אינם אמינים, הוא עשוי להתרחק מחברת אנשים אמינים, ולהעדיף את חברתם של אנשים בלתי אמינים, התואמים את אמונתו. אחד האתגרים בהחלמה מהתעללות רגשית בילדות טמון בהתנגשות המחשבתית הזו בין האמונה שנוצרה בילדות לבין המציאות בעולם הרחב שמסביבנו. החלמת הדעת מתרחשת כאשר מתקיים "עדכון" של הנתונים הלא בריאים מהילדות ומחוויות ההתעללות שבעבר, לנוכח הנתונים בשטח, המאפשרים לחוות חוויות טובות בהווה ול"עדכן" אמונות שנבעו מסביבה "עויינת".

"אתם לא טיפשים!", טוען ד"ר יאנץ, "לאורך כל השנים הופתעתי לגלות שהרבה מאוד אנשים מצליחים, אינטליגנטיים, בעלי יכולות אינטלקטואליות גבוהות, נושאים בקרבם את זרע הפקפוק ביכולותיהם. רק בגלל שבילדותם אמרו להם שהם טיפשים/מטומטמים או התייחסו אליהם כאל טיפשים. וגם אם הם נלחמו בלהט כנגד האמירות הללו, וההתייחסות הזו, הם עדיין מבועתים מהאפשרות שהשקר הזה הוא בעצם אמת.

"אתם לא בסכנה! כל מי שעבר התעללות רגשית בילדות "מתוכנת" לצפות לסכנה. מי שעבר התעללות רגשית בילדות עבר התניות להגיב אינסטינקטיבית כדי להימנע, לנסות להימנע מכאב, או לשרוד אותו. למצבי סכנה כללים משלהם-ובעצם למצבי סכנה אין כללים, למעט למצוא כל דרך לברוח ולשרוד".

אם אתם באמת מאמינים שאתם חפץ חסר או פחות ערך, לא תטרחו להשקיע כל כך בעצמכם ובעתידכם. אף אחד מעולם לא התאמץ למענכם? מעולם לא התאמצתם או השתדלתם לקידום עצמכם?". כנראה שאתם קורבנות להתעללות רגשית.

"לא נגזר עליכם להישאר קרבן! – התעללות רגשית בילדות מקבעת תחושה פנימית של חוסר ישע. קיים סיכוי שהתחלתם לראות את עצמכם כנלחמים בכוחות חזקים מכם, שנחושים לראות במפלתכם, ללמד אתכם לקח, 'להעמיד אתכם במקומכם'. אולי כבר התחלתם להאמין שכל העולם נגדכם… אפילו הקב"ה… והחיים עצמם…"

כדי לגרום לשינוי ולהחלמה עליכם לבדוק, לברר ולדעת לנטרל/לדחות כל מחשבה ואמונה בה אתם דוגלים, אפילו אלו שלדעתכם הצילו אתכם בילדותכם, או לפחות הגנו על שלמותכם ושגם כיום ניתן להשתמש בהן. כל מחשבה ואמונה בריאה אמורה לתמוך בעצמה, מתוך הלך רוח מחשבתי ונקודת מבט בריאים וחיוביים על העולם.

בשל הקשר בין החוויות והרגשות שלנו, מי שעברו התעללות רגשית בילדותם צריכים להיות ערים לאפשרות של בעיות בריאות (גופניות), שניתן לשייך לרמות המתח, הלחץ והחרדות שהם עדיין נושאים איתם מהילדות.

בהליכי גירושים ילדים רבים נתונים לקונפליקטים בין שני הוריהם ויש לשים לב שהתעללות רגשית לא הופכת לכלי התנגחות הדדי.

 

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

השופטת חיות הכריעה – נוהל ברור ושווה למניעת ניכור הורי בכל הארץ!

מערכת גירושים ישראל

בהודעה לעיתונות שפורסמה הערב ע"י דוברות הנהלת בתי המשפט הודיעה נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות כי יוחל נוהל אחיד להבטחת קשר בין הורים לילדיהם.

הנוהל הנוכחי קובע סדרי עבודה אחידים לכלל בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ
בכל הנוגע לטיפול בהליכים שעניינם חשש לפגיעה במוגנות ילדים או הבטחת קשר בין
הורים לילדיהם. מטרת הנוהל היא להתוות מסגרת זמנים שתבטיח מתן מענה ראשוני,
מהיר ויעיל לבקשות לסעד דחוף או לסעד זמני במקרים מתאימים, על פי שיקול דעת
השופט/ת. זאת, משום שלממד הזמן השפעה מכרעת על היכולת לקיים התערבות יעילה
בבעיות הנוגעות למוגנות ילדים ולקשר שבין הורים לילדיהם הקטינים ובשל החשש
הגדול לשלומו ולהתפתחותו הרגשית התקינה של הילד.

בהחלטתה זו של הנשיאה חיות היא בעצם נענית לעתירה שהגיש בנושא עורך הדין דוד טובול.

לפני כמספר חודשים עתר לבגצ עו"ד טובול בטענה כי רק במחוז ת"א קיים מודל להתמודדות עם הניכור ההורי דבר שמפלה וגורם עוול לשאר ההורים והילדים אשר סובלים מתופעת הניכור ההורי.

ע"פ הנוהל שגיבשה הנשיאה כל הורה שחושש כי הקשר שלו עם ילדיו עלול להיפגע רשאי להגיש בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר ועל השופט הממונה לקבוע דיון במעמד הצדדים עד שבועיים מיום הגשת הבקשה.

עוד קבעה הנשיאה כי גם אם הצדדים ממתינים לפגישת מהו"ת (יישוב סכסוך) יכול אחד הצדדים להגיש את הבקשה להבטחת קשר כדי למנוע ניתוק ו/או פגיעה בקשר עם הילדים.

לאחרונה הודיע יו"ר עמותת מ.ל.ה מלוכדים למען הילדים רונן לגזיאל כי עו"ד טובול עתיד לייצג את העמותה בעתירה נוספת לבגצ בנושא ההורים הגרושים.

קטגוריות
פסקי דין

מי בעצם מחליט פה? – השופט או פקידת הסעד?

מערכת גירושים ישראל  

בפס"ד שפורסם לאחרונה   (עמ"ש 20-05-25108 צ' נ' נ')  דנו בבית המשפט המחוזי בעניינו של זוג אשר האישה ברחה מבעלה לבית משפחתה בדרום הארץ במרחק של כ 130 ק"מ מביתם המשותף.

השופטים סארי ג'יוסי, חננאל שרעבי ואספרנצה אלון החליטו לקבל את עירעורה של האישה על פסק דינו של בית המשפט למשפחה שקבע כי עליה לחזור ולגור בקרבת מקום מגוריהם הקודם (חיפה) עד למרחק של כ 30 ק"מ מביתו של האב.

בערעור שהגישה האם היא טענה כי בית המשפט סטה מהמלצות התסקיר ללא סיבה מוצדקת תוך התעלמות מכך שהרקע שהוביל למעבר הוא האלימות שסבלה מצד האב, עוד היא טענה כי הילדים גרים בדרום כבר מספר שנים, והמעבר יעקור אותם מהסביבה המוכרת להם, וכי הסדרי השהות עם האב מתקיימים כסדרם.

 האב לעומת זאת ביקש מבית המשפט שלא להתערב בהחלטה שהתבססה על טובת הילדים לקשר הדוק עם שני ההורים תוך שציין בית משפט הוא לא  "חותמת גומי" לתסקיר. האב טען כי האם קרעה את בתו מעולמו על לא עוול בכפו, וכי הוא נדרש לנסיעות של יותר מ-260 ק"מ כדי לראות את ילדיו.

השופט סארי ג'יוסי  מצא שבית המשפט למשפחה טעה כשסטה מהמלצות התסקיר אף שלא נפל בהן פגם או טעות:

"בית משפט קמא מצא להתעלם מהמלצות העו"ס בתסקיר האחרון ולא לקבלן. אומנם  באפשרות הערכאה השיפוטית לסטות מהמלצות התסקיר, אולם לדידי לא הוצגו טעמים נכבדים בעלי משקל  ממשי אשר יצדיקו זאת, ואף נדגיש כי העו"ס לא נחקרה על תסקירה. "

 "בית משפט קמא לא מצא כי נפל פגם באופן קבלת ההחלטות של העו"ס, כי הנייטרליות שלה נפגמה או כי קיים פגם של ממש בהליך הסקת המסקנות, אלא שלשיטתו עצם הקביעה שאינה מורה למערערת  לעבור ולגור בעיר חיפה או בסביבתה היא הפגומה מאחר והיא אינה לוקחת בחשבון את ההנחה כי טובת  הקטינים הינה לגור לצד שני הוריהם. במילים אחרות, לעמדת בית משפט קמא, המלצות העו"ס מתמקדות  אך בטובת המערערת – האם, ובהליך השיקום שנערך באשדוד, ולא באינטרסים של הקטינים שטובתם הינה  בקיום קשר עם שני הוריהם."

כלומר באופן מדהים בית המשפט המחוזי קובע כי יש לבטל את פסק הדין של בית המשפט למשפחה מכיוון שלא קיבל את עמדת המומחה שמינה ולא נימק את סטייתו מההמלצות.

אז האם בית המשפט המחוזי מבקש מהשופטים בבתי המשפט למשפחה אכן להיות "חותמת גומי"?

קטגוריות
פסקי דין

האישה טענה שהאבא מסוכן מינית לבתו, אך לא שיתפה פעולה עם מכון הבדיקה – ביהמ"ש התרעם וקנס אותה

מערכת גירושים – ישראל  

לאחרונה פורסם פס"ד של ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, כבוד השופטת שלי אייזנברג בהליך בו האישה טענה בבית המשפט כי האב מסוכן מינית לבתו וביקשה לשנות את הסדרי המשמורת וזמני השהות בהתאם לכך עד שתיבחן בקשתה.

(הצדדים מקיימים משמורת משותפת)

בית המשפט לא קיבל את עמדתה ולכן עתרה האישה לבית המשפט המחוזי וזה האחרון הורה להחזיר את התיק לבית המשפט למשפחה שיורה על מינוי מומחה למסוכנות ובהתאם למסקנות שיוגשו על ידו תוכרע סוגיות המשמורת וזמני השהות.

האישה סירבה לשאת בתשלום עבור הערכת המסוכנות. בקשתה נדחתה ומשלא מצאה חן בעיניה החלטת בית המשפט ביקשה לפסול את השופטת הדנה בתיק, כאשר בקשתה נפסלה היא עתרה לפסילת השופטת לבית המשפט העליון, גם בקשתה זו נפסלה והיא חויבה ב 10,000 ש"ח הוצאות משפט.

גם על מינוי המומחה ועל נשיאת נטל שכר הטרחה ערערה האישה לבית המשפט המחוזי. וגם שם נדחתה עתירתה והיא חויבה בהוצאות ע"ס 5,000 ש"ח.

השופטת א. אלון כתבה: "ומצופה היה שנוכח טענות המבקשת כלפי המשיב, תהיה היא זו שתפעל במרץ  על מנת שחוות דעת המומחה ומסקנותיו יונחו לעיני בימ"ש קמא."

כלומר האישה טוענת כי בתם המשותפת של הצדדים נמצאת בסיכון מצד אביה, אך איננה פועלת במלא המרץ על מנת שטענותיה ישמעו.

כאשר חזר התיק לבית המשפט למשפחה השופטת נתנה לאשה "דד ליין" לשתף פעולה עם המומחה שמונה ולשאת במחצית שכ"ט ומשלא תעמוד בזמן שהוקצב לה היא תישא בקנס כספי ובחיוב הוצאות שכ"ט לטובת האב.

האשה כאמור שוב לא שיתפה פעולה ובית המשפט מחק את עתירתה בטענה כי: "נוכח העדר שיתוף הפעולה של המשיבה  וסיכולה את ההליך המשפטי, רואה בה ביהמ"ש כמי שחזרה בה מכל טענותיה"

"סבורה אני כי התנהלותה של המשיבה מאז ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי הביאה להימשכות ההליך שלא לצורך, כאשר בית המשפט נדרש חדשות לבקרים לבקשות ותגובות, בה בעת שפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מבוצע בעטיה של המשיבה. נוכח התנהלות זו שהביאה להתמשכות ההליך מזה שנה תמימה, ראוי לחייב את המשיבה בהוצאות, הן לטובת המבקש והן לטובת אוצר המדינה".

וחייב את האישה ב 5,000 ש"ח קנס לטובת אוצר המדינה ו 5,000 ש"ח עבור הוצאות לטובת האב.

בסה"כ חויבה האישה ב 25,000 ש"ח הוצאות בגין ניהול ההליך בבתי המשפט השונים.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה מזונות

כמה עולה גידול של ילד? הדיין בדק אצלו בבית

מערכת גירושים ישראל

רבות נכתב ודיו רב נשפך באין ספור פסקי דין רבים בנושא חיוב המזונות ומהי העלות החודשית של הזנת הילדים.

קביעת גובה תשלום המזונות משתנה משופט לשופט ומדיין לדיין ואין שום כלל אצבע ומספר קבוע שלפיו אמורים לקבוע השופטים את גובה המזונות של הילדים.

 

דבר ידוע לכל סטודנט מתחיל בלימודי משפטים תחום משפחה כי הנורמה שהתקבלה בפסיקה של 1150- 1500 ₪ לקטין מקורה בפס"ד של השופטת שטופמן בבר"ע 1895/02 מביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו שם קבעה השופטת שטופמן כי "הלכה פסוקה היא כי צרכיו הכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות משהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ₪ ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן".

שומא זו צריכה שתיעשה באופן מקצועי ע"י בעלי מקצוע בדיצפלינה זו של תזונת ילדים וע"פ תמחור הצרכים בצורה נכונה ומדויקת, ולא כפי שכתבה שופטת הנ"ל מביהמ"ש המחוזי כי 1150 ₪ הינם דמי מזונות הכרחיים ללא כל בדיקה או סימוכין אלא מכח "ידיעה שיפוטית" ללא צורך בהוכחה.

בפסק דין בבע"מ 919/15 שפורסם בשנת 2017 התייחסו שופטי בית המשפט העליון "לקביעה הנהוגה בבתי המשפט" כשנקבו בסכום 1400 ש"ח מספר פעמים.  אך פסק הדין לא כלל הוראה ברורה וקביעה נחרצת לסכום על הזנת הילדים.

מאז שנת 2017 ועד ימים אלו ניתנו הרבה פסקי דין בבתי המשפט המחוזיים אך הסכומים לא היו אחידים ונעו בין 1400 שח ל 2000 שח לילד.

בהחלטה שניתנה בבית הדין הרבני ע"י הדיינים הרב יצחק רפפורט – אב"ד והרב משה חביב  ציטטו מחקר של הדיין הרב אוריאל אליהו שלקח על עצמו לבחון ולבדוק את העלות האמתית של גידול הילדים.

 

הרב אוריאל אליהו כתב מחקר מקיף ביותר בו הוא סוקר את התפתחות הפסיקה בפרקטיקה

המקובלת בבתי המשפט ובבתי הדין וכיצד הוסברו הסכומים השונים בין השופטים השונים ובין בתי המשפט השונים, (החל מפסק הדין פורטוגז עד להפחתות של 25% במזונות בבתי המשפט בצפון ועד 50% הפחתות בתי המשפט במרכז).

 

במחקרו שאל הדיין מי קבע ואיך קבע את הסכומים המקובלים שנעים בין  1150 ל 2000 שח לחודש.

האם מישהו מהדיינים או השופטים עשה בדיקה מפורטת מהם צורכי

הקטינים ומהי עלותם המפורטת? האם הדבר נבדק בעזרת גופים

כלכליים ובריאותיים? האם נעשתה בדיקה מול

רופאי ילדים ותזונאיות מהם צורכי הילדים ומה עלותם של צרכים אלו?

הדיין החליט לערוך את הבדיקה אצלו בבית.

הדיין מצהיר על עצמו כאיש בעל משפחה עם שכר שגבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק (הוא דיין בבית הדין ואשתו מורה בעלת וותק רב).

הדיין אף ציין שהם אינם מסתפקים במינימום ההכרחי והם חיים ברמת חיים גבוהה מהממוצע.

במשך מספר חודשים הדיין בדק את הוצאות המשפחה בנושאים המוגדרים בפסיקה כמזונות (מזון, ביגוד, הנעלה וכו').

תוצאות בדיקתו העלתה כי העלות לנפש לחודש היא 693 שח.

מתוך סכום זה 428 שח  על מוצרים תלויי שהות ו 264 על מוצרים שאינם תלויי שהות (מוצרים חודשיים).

 

לפי חישובו העלות היומית (להוצאות תלויי שהות) לכל ילד הינה  13.8 שח.

לפי חשבון זה האב צריך לשלם לאם (בהנחה שכל עול עלות הזנת הילדים מוטלת על כתפיו) 13.8 שח עבור כל יום שהאם מלינה את הילדים אצלה.

ניקח את החלוקה הנהוגה של 6/8 לינות (8 לילות אצל האם ו 6 לילות אצל האב בחלוקה של שבועיים), יוצא שהאב צריך לשלם עבור 16 ימים בחודש.

16*13.8שח = 220 שח. ובנוסף 264 שח על הוצאות שאינן תלויי שהות סה"כ 484 שח עבור כל ילד.

את הנתונים שהתקבלו בבדיקה בביתו הפרטי הוא ביקש להשוות עם מכריו שגם מהם ביקש לערוך בדיקה דומה, והתוצאות אכן היו דומות.

הוא אף פנה ללמ"ס כדי לבחון את הנתונים שנתקבלו.

גם לפי חישוב התוצאות של הנתונים שהוא קיבל מהלמ"ס הנתונים היו די דומים.

בהסדרי שהות של 6/8 שהקטינים אצל האם 17 יום בחודש, הוצאות האם על הקטינים שאותם ישלם האב הינם 245 שח עבור מזונות + 157 שח עבור ביגוד והנעלה + אחזקת בית ותקשורת סה"כ 400 שח בממוצע.

עוד הוסיף שיש לשים לב שהאם מקבלת את קיצבת הילדים שאותה יש לקזז מהסכום הנ"ל, כך שהאב אמור לשלם לכל היותר 250 שח לחודש!

 

לסיכום נאמר כי המספרים אולי מעט נמוכים וההוצאות משתנות ממשפחה למשפחה ומכמות הילדים בבית אך גם אם נכפיל את הסכומים שהוצגו במחקרו, עדיין המרחק גדול מהסכומים שנפסקים כיום בבתי המשפט.

קטגוריות
אלימות במשפחה תלונות שווא

צו הגנה – הכלי שהפך ממגן אלימות לכלי ציני למתן יתרון בגירושים

מערכת גירושים ישראל

 

בקשה לצו הגנה מוגשת על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, והיא אמצעי חירום שמטרתו לספק הגנה מיידית כנגד מעשה אלימות עכשווי. צו הגנה יכול להינתן בדחיפות אפילו ללא נוכחות האדם המואשם באלימות, אך יש לקיים דיון בנוכחותו בתוך 7 ימים, ובכל מקרה צו זה מוגבל לתקופה של 3 חודשים עד שנה בלבד.

לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני יש סמכות להוציא צו הגנה באופן מיידי כנגד בן משפחה אלים, וזאת אם השתכנע שקיימת סכנה מוחשית לשלומו של מבקש הצו

 

כדי לקבל צו הרחקה אין צורך באלימות ממשית, ובית המשפט כבר פסק מפורשות כי אלימות נפשית אף עשויה להיות סיבה מספקת על מנת שתקום עילה המצדיקה מתן צו הגנה במעמד צד אחד.

במסגרת צו הגנה, יורה בית המשפט למי שנגדו ניתן הצו, שלא להתקרב במרחק מסוים מביתו של מבקש הצו וחל עליו איסור להטריד את מבקש הצו, בכל דרך. אדם שניתן נגדו צו הגנה, אינו רשאי להחזיק או לשאת בנשק.

בית המשפט מוסמך להגבילו בדרכים נוספות וכן לדרוש ערובה לקיום הצו, הכול בכדי להבטיח את שלומו של מבקש הצו.

מהם התנאים לקבלת צו הגנה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?


החוק למניעת אלימות במשפחה קובע באופן עקרוני מהם הקריטריונים לקבלת צו הגנה: התנאי הראשון הוא שבזמן סמוך לפני שהוגשה הבקשה לצו, הצד האלים תקף את מבקש הצו, כלא אותו בניגוד לרצונו או ביצע בו עבירות מין.


התנאי השני החלופי הוא שהתנהגותו של הצד האלים יוצרת חשש סביר כי הוא עלול לסכן את מבקש הצו באופן ממשי. לחלופין, התנאי השלישי הוא שהצד האלים התעלל נפשית במבקש הצו במשך פרק זמן ממושך, או שהתנהגותו אינה מאפשרת לו להמשיך ולנהל את חייו באופן תקין.

הפרת צו הגנה

צו הגנה ניתן על פי חוק למניעת אלימות במשפחה. בסעיף 7 לחוק, נקבע כי משטרת ישראל רשאית לעצור אדם המפר צו הגנה, אם הוגשה על כך תלונה.

לאור זאת כי החוק דורש הגשת תלונה, טרם ניתן יהיה לעצור את מפר הצו.

 

הניצול לרעה של הקלות שבה ניתן לקבל צו הגנה

כיום כאשר המידע זמין לכל וישנם עשרות פורומים של גרושים וגרושות "בעלי נסיון" הפך הכלי של צו הגנה לכלי ניגוח ונסיון לצבור יתרון בהליכי גירושים.

גם עורכי הדין אינם חסינים ממעשה בזוי זה וישנם כאלו שמעודדים ומדריכים את הלקוחות שלהם כיצד ואיך להגיש את הצו.

הצד המתלונן (ברוב המקרים נשים) מגיש צו הגנה במעמד צד אחד בטוענה של אלימות או חשש מאלימות ובית המשפט אשר איננו יכול לקחת את הסיכון של אלימות במשפחה ברוב המוחלט של המקרים מרחיק את הצד שכנגד וכך למעשה נוצר היתרון שצד אחד נשאר בבית עם הילדים וצד שני מורחק ממשפחתו ומביתו.

לאחרונה פורסמו מספר מקרים בהם השופטים ביקרו באופן חריף צדדים שעשו שימוש בצו זה שלא לצורך ואף פסקו הוצאות, אך מקרים אלו הם חריגים ועדיין רק טיפה בים. רוב צווי ההגנה נגמרים ללא כלום.

במרבית המקרים כאשר אין יכולת להוכיח אלימות או חשש לאלימות הצו מתבטל ביום הדיון במעמד שני הצדדים. אך הנזק כבר נגרם. הצד הנפגע כבר השחית כסף רב על ייצוג, הורחק מביתו ומילדיו ובמקום להיות עסוק בניהול ההליך הוא עסוק בטיהור שמו.

במקרים בהם ישנה מובהקות שצו ההגנה התבקש בחוסר תום לב רצוי לדרוש מבית המשפט פיצוי בגין הוצאות ההליך או אפילו לתבוע נזיקית על כך.

כיום רוב הנתבעים מאושרים שהצליחו לבטל את הצו שהם אינם חושבים אפילו לדרוש פיצוי על כך.

אז כיצד ניתן להתגונן בפני הפללה מכוונת של בן-הזוג?

קודם כל – מודעות.

כדאי לדעת שדבר כזה יכול לקרות לכל אחד ולכן באם אתם חוששים שבן הזוג עלול לנסות להפליל אתכם, דאגו להיות מוקלטים בכל שעות היממה.

שתי דרכים שהוכיחו את עצמן כיעילות בעבר הן הטמנת מלכודת והקלטת בן-הזוג המתלונן מודה בשקריו, ושימוש בפוליגרף.

 

 

 

קטגוריות
אלימות במשפחה

הצעת חוק מפלה ומסוכנת לשלום המשפחה עברה בקריאה ראשונה

מאת: עו"ד עדי בן - חור

בוקר טוב לגברים במדינת ישראל. כדאי שתדעו: אתם בדרך להפוך לעבריינים רק מעצם היותכם גברים.

לפני כשבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית של קרן ברק מהליכוד, בתמיכת אבי ניסקורן מכחולבן ואיציק שמולי ממפלגת העבודה.

הצעת החוק הזאת מהווה תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, ועתידה להפוך מצב בו אישה מחליטה שלא להוציא כרטיס אשראי לעבירה פלילית באשמת הגבר, אשר תביא למעצרו והגשת תביעה אזרחית כנגדו. הצעת החוק הזאת מפלה מעצם טיבה, היא מיועדת באופן פרטני להיטיב עם נשים, מה שהופך אותה לבלתי חוקתית בהגדרה.

הצעת החוק של ברק קובעת כי כפי שניתן להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד מי שמאיים על חייו של אדם, ניתן יהיה להוציא צו למניעת אלימות כלכלית.

הצעת החוק מגדירה "אלימות כלכלית" כ"התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, ובכלל זה יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק, התנהגות המונעת שימוש בנכס או מקשה על שימוש בנכס.. וכן מניעת גישה למידע על הנכס..".

ההגדרה הזאת כל כך רחבה, עד כי כל פעולה שיעשה גבר יכולה להיחשב כאלימות כלכלית. דוגמה: הגבר עובד 20 שעות ביום? זה מקשה על האישה לממש התנהלות "כלכלית עצמאית". הגבר לא נמצא בבית, הוא כל הזמן עובד, איך האישה יכולה להיות עצמאית? הוא עבריין, ויש להוציא כנגדו צו.

בדברי ההסבר חוזרים ברק ושאר המציעים על הטענה כי מטרת החוק היא לסייע לנשים. הדרישה מבית המשפט היא לפעול באופן מפלה, והדבר מוצג בגאווה רבה.

החוק הזה, באם יתקבל, עתיד להגדיל את הסכסוכים והדיונים בבתי משפט, בהליכי גירושים ואחרים, להעניק יתרון דיוני בלתי הוגן, חסר מידתיות וסבירות לאישה, לבצע מספר רב של פעולות, כמו לסייע לה להבריח נכסים טרם גירושים באופן חוקי.

בהקשר זה ראוי לציין את הצביעות הרבה והאופי המטעה והשקרי של הצעת החוק, שנועד להעניק לאישה יתרון דיוני מובהק בהליכי גירושים.

הצעת החוק קובעת כי החוק לא חל על הסדרי מזונות, כך שהאישה לא תוכל לכאורה לעשות שימוש בחוק כדי להוציא מהגבר כספים טרם דיון ראיות בעניין הסדרי המזונות.

יחד עם זאת, החוק קובע באותה נשימה כי יש לשנות את חוק יחסי ממון, באופן כזה שאיזון המשאבים בין בני הזוג יתקיים טרם פקיעת הנישואים, במקרה של "אלימות כלכלית", באופן כזה שיביא את האישה להשיג כספים מהגבר בטיעון שהוא לא אפשר לה להשיג "עצמאות כלכלית".

מה המשמעות המעשית? איזון משאבים מתרחש בין בני זוג לאחר מועד פקיעת הנישואים. מהו מועד פקיעת הנישואים? ההגדרה הרשמית היא מועד הגירושים, אולם בתי המשפט קבעו מועדים שונים, וביניהם, המועד בו אישה או גבר בוגדים בבן או בבת הזוג השני. עכשיו ברק רוצה להוסיף מועד נוסף: מועד הוצאת הצו כנגד "אלימות כלכלית" או במועד "האלימות הכלכלית".

דוגמה: הזוג מתגרש בשנת 2000. האישה תטען כי מגיע לה איזון משאבים משנת 1990, מאחר והבעל לא נתן לה לעבוד, מאחר והוא עבד 20 שעות ביום, ופגע בעצמאותה הכלכלית. הקביעה הזאת שווה הרבה כסף, קשה להוכחה, וכעת ברק מציעה הצעת חוק שלא תדרוש מהאישה להוכיח את טענותיה. הגבר יצטרך להוכיח כי הוא התנהל באופן הוגן.

בהתאם לכך, לפי הצעת החוק של ברק, בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה לגבי נכס, שלא נמסר לאישה מידע מספק אודותיו. בשפה פשוטה: בית המשפט יכול לקבוע – במסגרת צו פשוט, שתוקפו עד שנתיים, מבלי שמיעת ראיות – כי לאישה לא נמסר מידע מספק לגבי דירה, בית, מחסן, לקבוע כי לגבר אסור לבצע כל פעולה שהיא בנכס, באופן שיאפשר לה לאזן אותו טרם גירושים, ולהעביר אותו לרשותה או את הפירות מאותו נכס.

מהו אותו מידע חסר שמצדיק צו למניעת "אלימות כלכלית" בנכס? החוק לא מפרט, מדובר בהגדרה אמורפית שכל שופט ושופטת יוכלו לקבוע. במקום לקבוע את הדבר במסגרת דיון עם ראיות, הוכחות וטענות, בסוגיה מורכבת כמו דיני מקרקעין, האישה תוכל פשוט לטעון כי לא היה לה מידע לגבי נכס מסוים. מכאן שהאישה תוכל לדרוש איזון משאבים לגבי נכס שלא היה לא מידע מספק לגביו. היא תוכל לטעון, לדוגמה, כי בחודש מסוים הבעל קיבל 3,000 ש"ח כספי שכירות מהנכס, במקום 2,500 ש"ח או כי הוא הסתיר כספים מהנכס במשך שנים רבות. סוגיה שעד עכשיו נדונה במסגרת הליכי ראיות, תהפוך לעניין פשוט של צו.

ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי הצעת החוק הזאת תגדיל את ההתדיינות, המריבות, תאריך הליכים, ותגדיל את העומס על בתי המשפט, בתי הדין, ותהפוך את הליך הגירושים לעקוב מדם יותר ממה שהוא כיום.

הצעת החוק של ברק מציעה, הלכה למעשה, להפוך את הגנבה והברחת הנכסים לחוקית.

מהי הברחת נכסים? מדובר במצב בו בן זוג מתכוון להתגרש מהצד השני, ועל כן, הוא פותח חשבון בנק נפרד, ומעביר אליו את הכספים, קופות גמל, כמו רושם הערות אזהרה על נכסים. יום אחד, לאחר חצי שנה נאמר, קם בן הזוג, ומקבל זימון לבית משפט לענייני משפחה. הוא מגלה כי נפתח כנגדו תיק גירושים, וחצי מהנכסים שלו (אם לא יותר), הועברו לצד השני באופן בלתי חוקי.

ברק פישטה לנשים להפוך את הפעולה העבריינית הזאת לחוקית. כיצד? פשוט: היא קבעה כי "אלימות כלכלית" מהווה עוולה אזרחית. כעת אישה צריכה לטעון כי הבעל דיכא לה את העצמאות הכלכלית שלה, לא העביר לה מידע על נכס, להגיש תביעה, ולקבל כספים שבהליך גירושים רגיל לא הייתה מקבלת אותם.

נשאלת השאלה האם החוקים הנוכחיים לא מעניקים הגנה מספקת לאישה? התשובה לכך היא כן. סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה במתכונתו הנוכחית, לפני התיקון המוצע, קובע כי ניתן להוציא צו הגנה כנגד בן זוג "שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

הדבר מתייחס ישירות ל"אלימות כלכלית". כיצד אני יודע זאת? כי הדבר נאמר במפורש בהצעת החוק של ברק עצמה.

היא, ניסקורן ושמולי מודעים לכך כי אין צורך אמיתי בהצעת החוק הזאת, פרט לאחת: הענקת יתרון דיוני בלתי הוגן לנשים, תוך הפכת כל גבר שעובד שעות רבות כדי לפרנס את ביתו לעבריין פוטנציאלי.

קשה לחשוב על הצעת חוק הרסנית יותר, שתאריך הליכים בענייני גירושים, שתביא לנזק אדיר לילדים, שיצפו כיצד אמא מנסה לחסל את אבא, ואבא מנסה להתנקם בה, זאת בשם אג'נדה פמיניסטית שאיבדה את הבלמים.

הצעת חוק מפלה, המתגאה באפליה שהיא יוצרת, וגאה בהרס שהיא עתידה להוביל למרקם חיי המשפחה והחברה הישראלית.

* הכותב הוא עו"ד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, והעושה כן, עושה זאת על אחריותו בלבד.

קטגוריות
מזונות משמורת ילדים

אי עמידה בזמני השהות – עילה להגדלת סכום המזונות

מערכת גירושים – ישראל

מה עושים כשהאבא איננו מגיע להיות עם הילדים  לפי ההסדרים שנקבעו בפסק הדין / בהסכם?

האם המזונות הם סכום מוחלט שאיננו ניתן לשינוי באם לא מתקיימים ההסדרים?

ברוב מקרי הגירושים סוגיית זמני השהות היא סלע המחלוקת ושני הצדדים לרוב "נלחמים" כדי
לזכות בכמה שיותר זמן עם ילדיהם.

אך קיימים מקרים שחלוקת זמני השהות שנקבעה בפסק הדין או בהסכם איננה מתקיימת ככתבה וכלשונה ולכן ההורה המשמורן (לרוב האמא) נאלץ לשהות עם הילדים במשך כל ימות השבוע, דבר שעלול לפגוע בו הן בפן הכלכלי והן בפן האישי.

 

במקרה שבו הורה איננו מקיים את זמני השהייה שלו עם הילדים, יכול ההורה האחר לנקוט בכמה צעדים משפטיים העומדים לרשותו:

  • תביעה להגדלת מזונות.
  • תביעה לפי ביזיון בית משפט, שנועדה להטיל קנס כספי בשל אי קיום זמני השהות.

בבואו של בית המשפט לפסוק את סכום המזונות אם ויועבר בין הצדדים אמורה להילקח בחשבון גם חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.

סכום המזונות שנפסק אמור לקחת בחשבון שהורה א' ישהה עם הילדים X זמן, ובזמן הזה הוא גם מכלכל אותם. כאשר הורה א' איננו מקיים את זמני השהות התוצאה הישירה לכך היא שהורה ב' מכלכל את הילדים בזמני השהות של הורה א'.

לכן בפסיקות רבות בשנים האחרונות – הורים (לרוב אבות) אשר אינם מקיימים (מרצונם) את זמני השהות באופן רצוף וקבוע שנקבעו להם בפסק הדין או בהסכם, סופגים הגדלה בסכום המזונות החודשי שעליהם לשלם.

בעבר אבות יכלו לטעון כי זמני השהות הם זכות ולא חובה ולכן אין הם מחויבים להם כל עוד הם משלמים את סכום המזונות שנקבע להם. אך טענה זו  כבר איננה מקובלת בימנו אנו.

כיום בתי המשפט רובם ככולם מקבעים את קיום זמני השהות כחובה  מוסרית ומשפטית כאחת ולא בגדר זכות.

הראייה הזו כחובה על הורה ולא כזכות הינה כחלק מהגשמת טובתם של קטינים ויכולתם להתפתח באופן תקין.

לכן על הצדדים לדעת כי בבואם לקבוע זמני שהות, עליהם להיות בטוחים שיש ביכולתם וברצונם לקיים זמנים אלו, אחרת הדבר עלול להביא למחלוקות רבות ולנזקים משפטיים וכלכליים.