בוקר טוב לגברים במדינת ישראל. כדאי שתדעו: אתם בדרך להפוך לעבריינים רק מעצם היותכם גברים.

לפני כשבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית של קרן ברק מהליכוד, בתמיכת אבי ניסקורן מכחולבן ואיציק שמולי ממפלגת העבודה.

הצעת החוק הזאת מהווה תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה, ועתידה להפוך מצב בו אישה מחליטה שלא להוציא כרטיס אשראי לעבירה פלילית באשמת הגבר, אשר תביא למעצרו והגשת תביעה אזרחית כנגדו. הצעת החוק הזאת מפלה מעצם טיבה, היא מיועדת באופן פרטני להיטיב עם נשים, מה שהופך אותה לבלתי חוקתית בהגדרה.

הצעת החוק של ברק קובעת כי כפי שניתן להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד מי שמאיים על חייו של אדם, ניתן יהיה להוציא צו למניעת אלימות כלכלית.

הצעת החוק מגדירה "אלימות כלכלית" כ"התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, ובכלל זה יציאה לעבודה או על פתיחת חשבון בנק, התנהגות המונעת שימוש בנכס או מקשה על שימוש בנכס.. וכן מניעת גישה למידע על הנכס..".

ההגדרה הזאת כל כך רחבה, עד כי כל פעולה שיעשה גבר יכולה להיחשב כאלימות כלכלית. דוגמה: הגבר עובד 20 שעות ביום? זה מקשה על האישה לממש התנהלות "כלכלית עצמאית". הגבר לא נמצא בבית, הוא כל הזמן עובד, איך האישה יכולה להיות עצמאית? הוא עבריין, ויש להוציא כנגדו צו.

בדברי ההסבר חוזרים ברק ושאר המציעים על הטענה כי מטרת החוק היא לסייע לנשים. הדרישה מבית המשפט היא לפעול באופן מפלה, והדבר מוצג בגאווה רבה.

החוק הזה, באם יתקבל, עתיד להגדיל את הסכסוכים והדיונים בבתי משפט, בהליכי גירושים ואחרים, להעניק יתרון דיוני בלתי הוגן, חסר מידתיות וסבירות לאישה, לבצע מספר רב של פעולות, כמו לסייע לה להבריח נכסים טרם גירושים באופן חוקי.

בהקשר זה ראוי לציין את הצביעות הרבה והאופי המטעה והשקרי של הצעת החוק, שנועד להעניק לאישה יתרון דיוני מובהק בהליכי גירושים.

הצעת החוק קובעת כי החוק לא חל על הסדרי מזונות, כך שהאישה לא תוכל לכאורה לעשות שימוש בחוק כדי להוציא מהגבר כספים טרם דיון ראיות בעניין הסדרי המזונות.

יחד עם זאת, החוק קובע באותה נשימה כי יש לשנות את חוק יחסי ממון, באופן כזה שאיזון המשאבים בין בני הזוג יתקיים טרם פקיעת הנישואים, במקרה של "אלימות כלכלית", באופן כזה שיביא את האישה להשיג כספים מהגבר בטיעון שהוא לא אפשר לה להשיג "עצמאות כלכלית".

מה המשמעות המעשית? איזון משאבים מתרחש בין בני זוג לאחר מועד פקיעת הנישואים. מהו מועד פקיעת הנישואים? ההגדרה הרשמית היא מועד הגירושים, אולם בתי המשפט קבעו מועדים שונים, וביניהם, המועד בו אישה או גבר בוגדים בבן או בבת הזוג השני. עכשיו ברק רוצה להוסיף מועד נוסף: מועד הוצאת הצו כנגד "אלימות כלכלית" או במועד "האלימות הכלכלית".

דוגמה: הזוג מתגרש בשנת 2000. האישה תטען כי מגיע לה איזון משאבים משנת 1990, מאחר והבעל לא נתן לה לעבוד, מאחר והוא עבד 20 שעות ביום, ופגע בעצמאותה הכלכלית. הקביעה הזאת שווה הרבה כסף, קשה להוכחה, וכעת ברק מציעה הצעת חוק שלא תדרוש מהאישה להוכיח את טענותיה. הגבר יצטרך להוכיח כי הוא התנהל באופן הוגן.

בהתאם לכך, לפי הצעת החוק של ברק, בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה לגבי נכס, שלא נמסר לאישה מידע מספק אודותיו. בשפה פשוטה: בית המשפט יכול לקבוע – במסגרת צו פשוט, שתוקפו עד שנתיים, מבלי שמיעת ראיות – כי לאישה לא נמסר מידע מספק לגבי דירה, בית, מחסן, לקבוע כי לגבר אסור לבצע כל פעולה שהיא בנכס, באופן שיאפשר לה לאזן אותו טרם גירושים, ולהעביר אותו לרשותה או את הפירות מאותו נכס.

מהו אותו מידע חסר שמצדיק צו למניעת "אלימות כלכלית" בנכס? החוק לא מפרט, מדובר בהגדרה אמורפית שכל שופט ושופטת יוכלו לקבוע. במקום לקבוע את הדבר במסגרת דיון עם ראיות, הוכחות וטענות, בסוגיה מורכבת כמו דיני מקרקעין, האישה תוכל פשוט לטעון כי לא היה לה מידע לגבי נכס מסוים. מכאן שהאישה תוכל לדרוש איזון משאבים לגבי נכס שלא היה לא מידע מספק לגביו. היא תוכל לטעון, לדוגמה, כי בחודש מסוים הבעל קיבל 3,000 ש"ח כספי שכירות מהנכס, במקום 2,500 ש"ח או כי הוא הסתיר כספים מהנכס במשך שנים רבות. סוגיה שעד עכשיו נדונה במסגרת הליכי ראיות, תהפוך לעניין פשוט של צו.

ברור לכל מי שעיניו בראשו, כי הצעת החוק הזאת תגדיל את ההתדיינות, המריבות, תאריך הליכים, ותגדיל את העומס על בתי המשפט, בתי הדין, ותהפוך את הליך הגירושים לעקוב מדם יותר ממה שהוא כיום.

הצעת החוק של ברק מציעה, הלכה למעשה, להפוך את הגנבה והברחת הנכסים לחוקית.

מהי הברחת נכסים? מדובר במצב בו בן זוג מתכוון להתגרש מהצד השני, ועל כן, הוא פותח חשבון בנק נפרד, ומעביר אליו את הכספים, קופות גמל, כמו רושם הערות אזהרה על נכסים. יום אחד, לאחר חצי שנה נאמר, קם בן הזוג, ומקבל זימון לבית משפט לענייני משפחה. הוא מגלה כי נפתח כנגדו תיק גירושים, וחצי מהנכסים שלו (אם לא יותר), הועברו לצד השני באופן בלתי חוקי.

ברק פישטה לנשים להפוך את הפעולה העבריינית הזאת לחוקית. כיצד? פשוט: היא קבעה כי "אלימות כלכלית" מהווה עוולה אזרחית. כעת אישה צריכה לטעון כי הבעל דיכא לה את העצמאות הכלכלית שלה, לא העביר לה מידע על נכס, להגיש תביעה, ולקבל כספים שבהליך גירושים רגיל לא הייתה מקבלת אותם.

נשאלת השאלה האם החוקים הנוכחיים לא מעניקים הגנה מספקת לאישה? התשובה לכך היא כן. סעיף 3(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה במתכונתו הנוכחית, לפני התיקון המוצע, קובע כי ניתן להוציא צו הגנה כנגד בן זוג "שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

הדבר מתייחס ישירות ל"אלימות כלכלית". כיצד אני יודע זאת? כי הדבר נאמר במפורש בהצעת החוק של ברק עצמה.

היא, ניסקורן ושמולי מודעים לכך כי אין צורך אמיתי בהצעת החוק הזאת, פרט לאחת: הענקת יתרון דיוני בלתי הוגן לנשים, תוך הפכת כל גבר שעובד שעות רבות כדי לפרנס את ביתו לעבריין פוטנציאלי.

קשה לחשוב על הצעת חוק הרסנית יותר, שתאריך הליכים בענייני גירושים, שתביא לנזק אדיר לילדים, שיצפו כיצד אמא מנסה לחסל את אבא, ואבא מנסה להתנקם בה, זאת בשם אג'נדה פמיניסטית שאיבדה את הבלמים.

הצעת חוק מפלה, המתגאה באפליה שהיא יוצרת, וגאה בהרס שהיא עתידה להוביל למרקם חיי המשפחה והחברה הישראלית.

* הכותב הוא עו"ד. אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, והעושה כן, עושה זאת על אחריותו בלבד.