מחבר: גירושים ישראל

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

האם הסיתה ושיבשה את זמני השהות של האב עם בתו – מה פסק בית המשפט?

מערכת גירושים ישראל

בבית המשפט בירושלים ניתן פסק דין ע"י כבוד השופטת מיכל דבירי – רוזנבלט בעיניינם של זוג הורים לקטינה כבת 10.

האב הגיש תביעה להעברת המשמורת של הקטינה אליו בטענה כי מאז הגירושים בשנת 2013 ועד לימי הגשת התביעה האם מסכלת את המפגשים בינו לבין בתו ואף מסיתה אותה כנגדו ומנסה ליצור ניכור הורי.

אל טענותיו הצטרפו העו"ס מטעם הרווחה שדיווח כי קו ההתנהגות של ניכור הורי ממשיך, ונשמעות מפי הקטינה אמירות כנגד האב, אלימותו ומסוכנותו – אמירות היוצאות פיזית מפיה של הקטינה אך למעשה זהו דיבורה של האם היוצא מפי הקטינה, ועל פי הלך רוחה של האם.

וגם הפסיכיאטר שמונה קבע כי קווי האישיות המאפיינים אותו אינם משפיעים על התייחסותו לבתו, ומצא כי התייחסותו לבתו הינה נורמטיבית. לעומת זאת, באשר לאם קבע המומחה, והדברים מדברים בעד עצמם: "אלמונית – הנבדקת סובלת מהפרעה סכיזוטיפלית. ההפרעה הזאת מתאפיינת דפוס בהתנהגות לא שגרתי ובסטיות בחשיבה וברגש. הטיפול המומלץ להפרעה הוא שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפי. מצב הנפשי של גב' אלמונית משליך על תפקודה ומקשה על קיום משמורת יחידנית על ידה."

לדברי העו"ס על פי כל הבדיקות שביצע מסקנתו היא שהקטינה עצובה, דיכאונית ומצויה במצוקה רגשית. כן דיווח שבניגוד להחלטת בית המשפט, האם לא פתחה תיק ברווחה. לבסוף חזר על המלצתו להעביר את המשמורת על הקטינה לידי האב.

לבסוף קבע בית המשפט כי המשמורת על הקטינה תועבר לאב והאם תפגוש את הקטינה במרכז קשר אחת לשבוע לתקופת ביניים.

ביהמ"ש: "העברת הקטינה לידי האב לא נעשית רק כ"ברירת מחדל" רק משום העדר התפקוד ההורי של האם, אלא גם מתוך ראיית האב כהורה מתפקד, אשר מסוגל, ראוי, ויכול להעניק לקטינה את כל צרכיה החומריים וחשוב מכך – הרגשיים, ותוך שמירת מקומה של האם בחייה של הקטינה"

 

לקריאת פסק הדין המלא לחץ כאן
קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה מזונות

המחקר המלא בנושא עלות גידול הילדים וקביעת דמי המזונות בישראל

מערכת גירושים ישראל
ביום 4.11.2020 פרסם הדיין הרב אוריאל אליהו את מאמרו המלא והמקיף אשר עליו הסתמך בפסק הדין 1128743/7.

מאמרו של הרב עורר הדים רבים בציבור ובעוסקים בענייני הגירושים בישראל.

המחקר אשר פורסם לראשונה כאן   באתר 'גירושים ישראל' התבסס על נתונים רבים שבחן הרב אליהו בביתו שלו ובנוסף על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מעניין לקרוא את דברי הרב אליהו בהערת שוליים במאמרו: "לאחר שהלוחות הסופיים נבנו, התעוררה דרישה חד־משמעית במחלקה לייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים שלא לפרסם את התוצאות בטענה שהתוצאות 'רגישות', ובמילים אחרות, לא מתאימות לקונספציה השלטת כיום.

במקביל למחקר של הלמ"ס, גילה הרב אליהו שגם פורום קהלת שוקד על מחקר משלו. יו"ר פורום קהלת לכלכלה ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר, והכלכלן אריאל קרלינסקי, ערכו בדיקה מעמיקה באמצעות כלים פיננסיים ומשוואות סטטיסטיות. במסגרתה הם ביקשו לברר מהו אומדן העלות האמיתית של ילד בישראל בכל הגילים ובכל סוגי המשפחות, המגזרים והמעמדות. ממצאי המחקר, שנערך ביוזמתו של עו"ד ד"ר יואב מזא"ה מהקריה האקדמית אונו, דמות מוכרת בתחום דיני המשפחה בישראל, פורסמו במאמר מדעי ב"רבעון לכלכלה"

למערכת האתר אף נודע כי הרב הבכיר אליעזר איגרא מבית הדין הגדול בירושלים מסרב בתוקף להכיר בנתונים שהוצגו במאמר והוא אף מתרעם על המתדיינים אשר מסתמכים עליו.

לקריאה והורדת המאמר המלא לחץ כאן
קטגוריות
מזונות פסקי דין

הגבר נעלם? הסבתא בת ה-77 תשלם מזונות

מערכת גירושים ישראל

בפסק דין בערעור שניתן ב 28.10.20 בביהמ"ש המחוזי בחיפה ע"י כבוד השופט סארי ג'יוסי נקבע כי סבתא בת 77 תשלם מזונות זמניים בסך 800 ש"ח עבור שתי נכדותיה הנערות (14,15.5) שהיא כלל לא בקשר איתן.

הסבתא אשר עיקר כלכלתה מתבססת על קצבת הזקנה בסך של 3100 ש"ח בלבד תאלץ לשלם את המזונות הזמניים שהוטלו על בנה שהתגרש בשנת 2007 אך לא עמד בתשלומים של מזונות בנותיו, והוא מוגדר כנמלט ממשמורת חוקית. 

הסבתא עתרה לבית המשפט המחוזי על מנת שזה יבטל את פסיקת המזונות כלפיה בטענה  שהיא אישה מבוגרת שאיננה יכולה לעבוד בגלל משבר הקורונה והיא מתקיימת בדוחק מתוך קצבת הזקנה שעה שאם הנערות היא אישה נורמטיבית המשתכרת כ 9,000 ש"ח לערך ויכולה לזון את בנותיה בעצמה.

בית המשפט לא קיבל את טענותיה וחייב אותה בתשלום המזונות אך התחשב בה וביטל את החוב בסך 8,000 ש"ח בגין תקופת העבר שעד להחלטה.

לקריאת פסק הדין לחץ כאן
קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה פסקי דין

השופט ארז שני באמירה חדשנית – העובדה שהתובעת היא אישה, לא מקנה לה זכות למזונות

מערכת גירושים ישראל  

כבוד השופט ארז שני בפסק דין מיום 26.10.20 קבע כי בהליך בו הצדדים חולקים משמורת משותפת לשני ילדים קטינים מתחת לגיל 6 לא תהיה העברת תשלום מזונות מהאב לאם.

בפסק דינו קבע השופט שני באמירה חריגה ומהפכנית כי: "העובדה שהתובעת אישה היא, אינה מקנה לה רק בשל כך זכות לקבלת מזונות"

עוד קבע השופט כי הגם שהקטינים הינם מתחת לגיל 6 אין הוא מחייב את האב בחובת הזנה אבסלוטית: 

."המעיין היטב בהלכת 919/15 יגלה כי גם שם ראו שופטי בית המשפט העליון את מדרגת גיל 6 
כאילוץ שנכפה בחוק, אך רוח הדברים ברורה – מזונות קטין יש לשלם כפי הכנסות הצדדים וזמני 
השהות"

 

הצדדים חתמו על הסכם בו לא תחול חובת תשלום מזונות על האב והאם תבעה מזונות על אף חתימת הסכם זה ולמרות שיכול בית המשפט להתערב כדי להבטיח את שלומם של הקטינים אמר השופט שני: "להסכם כאמור יש משקל ראייתי אשר לכוונות הצדדים, הכנסותיהם וראייתם את חבותם כלפי 
ילדיהם".

לסיכום פסק כבוד השופט הוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת האב שייצג את עצמו בהליך.

לקריאת פסק הדין המלא
קטגוריות
בית דין רבני פסקי דין

ההחלטה של בית הדין הגדול חושפת – האפליה בהכרעת המשמורת בין חילונים לחרדים

מערכת גירושים ישראל  

הכרעה שניתנה לאחרונה בבית הדין הגדול בהחלטה של שלושת הרבנים הרב יגאל לרר – אב"ד, הרב אריאל ינאי, הרב בן ציון הכהן רבין חשפה באופן מדהים כיצד החלטות בעניין משמורת משתנות כאשר המתדיינים (המתגרשים) הינם בני העדה החרדית לעומת החלטות בעניין החילונים.

המדובר בסכסוך גירושים בין גבר ואישה חרדים המגדלים שלושה ילדים והתיק המתנהל הינו במסגרת בקשת העברת משמורת של הבן (בן 7) למשמורתו של האב אשר העתיק את מקום מגוריו מיוזמתו ללונדון.

על פניו נראה כי המדובר בסכסוך גירושים סטנדרטי, אך אופן הדיון והנימוקים להכרעה החריגה הם אלה שמקבלים משמעות שונה וחדשנית.

בעולם הגירושין בישראל ישנם כללים ידועים בהם העברת משמורת בין אם לאב  תתבצע אך ורק במקרים חריגים וכאשר ישנן נסיבות אובייקטיביות חריגות המצדיקות את המצב, ועוד כלל ידוע הוא שאם אחד הצדדים עובר על דעת עצמו מקום מגורים ועל אחת כמה וכמה עובר להשתקע בארץ אחרת לא עוקרים ילדים מביתם ובטח לא מארץ מולדתם ללא סיבה חריגה שתצדיק זאת.

במקרה שלפנינו אף פק"ס התנגדה נחרצות להעברת המשמורת של הבן לאביו המתגורר בחו"ל מתוך החשש שהקשר בין הבן לאמו ינותק עם השנים.

אך לדיינים בבית הדין כאמור דעות ותפיסות משלהם והם החליטו כי השיקול המרכזי בהכרעתם שכן לאפשר את עקירת הבן ממולדתו ומאמו הינו כי על האב מוטלת האחריות ללמד את בנו תורה ולקחת אותו לבית הכנסת.

"שיקוליה של לשכת הרווחה בבני ברק להניח לעת עתה את המשמורת אצל האם מחשש עתידי של פגיעה בקשר של הקטין [י'] עם אמו, איננו מצדיק, לדעתנו, לסטות מעמדת ההלכה הצרופה לפיה טובתו העקרונית של ילד – בפרט ילד חרדי –  להיות אצל אביו. ילד בגיל זה צריך את אביו שילמד אותו תורה, יעקוב אחר לימודיו של הילד בתלמוד תורה, ייקח אותו לבית הכנסת, ויחנך אותו לתורה ולמצווות".

החלטה חריגה ותמוהה זו איננה מתיישבת עם מאבק ארוך שנים ועקוב מסיפורים מקוממים של האבות החילוניים בישראל הנאלצים להתמודד עם התפיסה הרווחת שילדים יגדלו לרוב אצל אימם וחזקת הגיל הרך המפלה אותם מגדרית רק משום היותם גברים.

קבוצות מחאה רבות של המגזר החילוני מתרעמות שנים על היחס המפלה לאבות אך לא זוכות למענה של הממסד המשפטי או הרבני, אך בהחלטה האמורה ניתן לראות ולהבין כי כאשר המתדיינים הינם חרדים – התפיסה ההלכתית היא זו שמנחה אותם ואין פוצה פה.

מתוך ההחלטה: "השיקול המרכזי שהנחה אותם היה בעיקר הפן העקרוני לפיו ילד חרדי צריך להיות אצל אביו, ונביא מדבריהם  –

זה בית חרדי. בבית חרדי – ואני לא מדבר על הגיל הרך, הילד צריך להיות עם האבא, אם הוא מסודר, ויש לו אישה בבית. אימא לא תיקח אותו לבית הכנסת, לא תיתן לו את הדברים שילד צריך, אני חושב שבגיל הזה שלו, הוא יהיה עם האבא, כך תהיה לו חוויה של בית, כאן אין לו חוויה של בית, זה נותן לילד הרבה, כך אנחנו מבינים, גם אנשי המקצוע מבינים כך, רק שהייתה הבעיה של הקורונה. אבל המגמה היא שיהיה עם האבא" (שורות 282 ואילך – הרב [ד']). "

פסק הרא"ש –

"יראה שהדין עם האב אע"ג דאמרינן בכתובות (ק"א) אמר רב חסדא זאת אומרת הבת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה, ויש מן הפוסקים שפסקו ואפילו יש לה אב, הני מילי בת – לפי שהאם מצויה אצלה בבית יותר מן האב שהוא יוצא למלאכתו ולעסקיו, והאם שומרתה ומלמדתה צניעות ואורח הנשים. אבל בן שהאב חייב ללמדו תורה ולחנכו למצוות צריך  שיהיה אצל אביו".

מבואר שדין הבן אצל  אביו כמוהו כדין הבת אצל אימה. בדברים אלה מן החידוש, זאת משום שמפשטות סוגיית הגמרא  נראה כי דין "הבת אצל אימה לעולם" היא תקנת חכמים קבועה, אך תקנה זו לא הוזכרה  בנוגע לבן אצל האב. בעניינו של הבן לא דובר על תקנת חכמים שהבן יהיה אצל אביו, אלא כאמצעי בלבד – בשל חיוב האב ללמדו תורה ולחנכו, ובגלל זה על הבן להיות אצל אביו."

קטגוריות
אלימות במשפחה

רצתה להיפרד מבן זוגה אך לא תיארה לעצמה שכך זה יגמר

מערכת גירושים ישראל  

שוטרי משטרת ישראל עצרו גבר בן 33 שהצית רכבה של בחורה מאחר ונפרדה ממנו– בתום חקירה אינטנסיבית הוגש כנגדו בבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים

לפני כחודש לפנות בוקר התקבלה הודעה במוקד 100 של המשטרה אודות רכב העולה באש בכפר דיר אל אסד.

שוטרי משטרת ישראל הוזעקו למקום, הרחיקו את הסקרנים, חוקרים אספו ממצאים במקום, גבו עדויות ופתחו בחקירה לאיתור זהותו של החשוד ולהתחקות אחר מסלול בריחתו.

חקירה מיומנת, תוך שימוש באמצעי חקירה טכנולוגיים מתקדמים ופעולות חקירה מתוחכמות, הביאו תוך זמן קצר לאיתור זהותו של הנאשם (33, חיפה) ולמעצרו.

הנאשם הובא לתחנת המשטרה לחקירה שממנה עלה, כי קודם לאירוע ההצתה בין הנאשם לבעלת הרכב התקיים קשר רומנטי אשר היא החליטה לסיימו. הנאשם לא היה שבע רצון מסיום הקשר ואיים על הקורבן על בסיס יומיומי באמצעות שליחת הודעות לטלפון הנייד שלה באומרו בין היתר, כי הוא יודע איפה היא מסתובבת כל יום, הוא ישרוף את רכבה וכי הוא אפילו לקח את הבושם שלה מהרכב שלה על מנת שיוכל להריח אותה. בהמשך גם שלח לה הודעות, כי הוא לא מעוניין ברכב שלה אלא בראשה.

ביום האירוע, החליט הנאשם להצית את רכבה, יצא ממקום עבודתו בחיפה לכיוון ביתה בכפר, הצית את הרכב וחזר למקום עבודתו. בהמשך אף ביקש מחברו לעבודה לקחת את הקטנוע שלו ולהסתירו.

בהתאם להתפתחויות בחקירה, מעצרו של הנאשם הוארך לבקשת המשטרה, על ידי בית המשפט ובתום חקירה אינטנסיבית של שוטרי משטרת ישראל הועבר חומר החקירה לפרקליטות מחוז חיפה, אשר הגישה כנגד הנאשם בבית משפט המחוזי בחיפה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים בעבירות של הצתה שלצידה עונש מאסר לתקופה של חמש עשרה שנים איומים ושיבוש מהלכי משפט.

קרדיט תמונות: דוברות משטרת ישראל.

קטגוריות
אלימות במשפחה

חשדו שהאיש סוחט את בת ה 13 וניסו "לסגור איתו חשבון" בעצמם

מערכת גירושים ישראל  

"זה הסוף שלך"- כך איימו 3 אחים ואב על צעיר לאחר שחטפו והכו אותו בשל חשדם שהפיץ חומרים הפוגעים בפרטיותה של בת משפחתם- 4 החשודים נעצרו וחטיבת התביעות של משטרת ישראל הגישה כנגדם כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים

ראשיתה של החקירה לפני כחודש עם הגשת התלונה בתחנת המשטרה על ידי שני אחים שטענו, כי ישנו בחור שהפיץ חומרים הפוגעים בפרטיותה של קרובת משפחתם הקטינה.

עם קבלת התלונה פתחו החוקרים בחקירה. החוקרים פנו לאתר את החשוד במעשה ואיתרו אותו במרכז הרפואי "זיו" בצפת, כאשר הוא פצוע באורח בינוני.

החוקרים החלו לגבות עדויות, אספו ממצאים באמצעות שיטות חקירה שונות, מגוונות וטכנולוגיות ועצרו את שני האחים המתלוננים, אח נוסף ואביהם ( 21, 49 27, 24 בוקעאתא). הנאשמים נחקרו ובית המשפט נעתר לבקשת המשטרה והאריך את מעצרם של כל הארבעה עד להגשת כתב האישום כנגדם.

החקירה העלתה, כי ארבעת הנאשמים חשדו במתלונן, כי הוא סוחט ברשת את קרובת משפחתם בת ה-13 והחליטו לקחת את החוק לידיהם. שניים מהאחים תיאמו מפגש עם המתלונן והכניסו אותו לרכבם. בתוך הרכב החלו להכות אותו נמרצות תוך שהם מאיימים עליו, כי "זה הסוף שלך". האב של הנאשמים התעדכן כל העת טלפונית ואף ציין בשיחה טלפונית בזמן שמכים את המתלונן, כי הוא יעקור את ליבו.

המתלונן נלקח לשטח פתוח ושם הוכה על ידי ארבעת הנאשמים והטלפון הנייד שלו נופץ. המתלונן באורח פלא הצליח להימלט מהמקום תוך שהוא מטפס מעל גדר תיל ומתפנה על ידי עובר אורח במצב בינוני (עפ"י גורמי רפואה) למרכז הרפואי זיו בצפת.

עוד מהחקירה עלה, כי לאחר התקיפה החלו ארבעת הנאשמים לשוחח בינהם לגבי הגירסא שימסרו וטענות האליבי שיטענו במטרה לשבש את החקירה.

בתום חקירה אינטנסיבית הועבר חומר החקירה לחטיבת התביעות של משטרת ישראל, אשר הגישה כנגד ארבעת הנאשמים בבית משפט השלום בקרית שמונה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים בגין עבירות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, כליאת שוא, איומים, היזק לרכוש במזיד ואיומים.

ממשטרת ישראל נמסר:

משטרת ישראל רואה בחומרה את עבירות האלימות מכל סוג שהיא ותעשה שימוש בכל האמצעים הקיימים ברשותה במטרה לעצור ולהביא לדין את אותם עבריינים הלוקחים את הדין לידיהם, למען ביטחון ושלום הציבור.

קטגוריות
אלימות במשפחה

חשד לעוד נסיון רצח בתוך המשפחה מהמגזר הערבי

מערכת גירושים ישראל  

תושבת אבו סנאן פונתה למרכז הרפואי לגליל במצב קשה לאחר שנדקרה בפלג גופה העליון. 

המשטרה עצרה תושב אבו סנאן בחשד שדקר את אשתו באורח קשה

המשטרה פתחה בחקירה לפני זמן קצר, עם קבלת דיווח בדבר תושבת אבו סנאן שפונתה עפ"י גורמי רפואה אל המרכז הרפואי גליל מערבי בנהריה, באורח קשה לאחר שנדקרה.

לאחר ביצוע תחקור ראשוני בשטח וסריקות נרחבות אותר החשוד- תושב המקום בן 54 והוא נעצר לחקירה בתחנת המשטרה גליל מערבי בחשד למעורבות באירוע.

האישה פונתה כשהיא מורדמת ומונשמת למרכז הרפואי לגליל בנהריה באמבולנס פרטי כשהיא סובלת מחבלות בפלג גופה העליון.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

כיצד משפיע ניכור הורי על הילדים?

מערכת גירושים ישראל  

מבוסס על הידע מקצועי וכתביהם של ד"ר קרייג צ'ילדרס וד"ר איימי ג'יי.ל.בייקר

מהי תסמונת ניכור הורי?

תסמונת ניכור הורי הינה פגיעה רגשית שנזרעת ומושרשת בילדים בגיל הרך. היא "מושרשת" ומטופחת לאורך שנים, ע"י הורה פתולוגי בעל/ת הפרעת אישיות או נרקיסיסטית או גבולית – כפועל יוצא של אישיות ההורה הפתוגני (ובלי כל קשר לפרידה או גירושין).

היא נשארת במצב "רדום" עד למצב של לחץ רגשי משמעותי על הילד/ה. לחץ זה יכול להיות פרידה או גירושין, אך גם יכול להיות כל מצב אחר של לחץ (שריפה, שיטפון, אבדן ועוד).

ללא טיפול ניכור הורי מרסק את רוחם ואת מהותם של נפגעי התסמונת לכל חייהם (גם כבוגרים), מעכב ומונע מהם כל אפשרות לחיים נורמטיביים, תחושות של הצלחה, תחושות סיפוק, קשרים חברתיים ומשפחתיים אותנטיים, קשרים זוגיים ראויים… וכמובן מונע מהם לתת ולקבל אהבת אמת מההורה האותנטי.

במקביל לה, מפתחים מתפתחים בילדים תופעות של   PTSD  (לחץ פוסט טראומטי) וסינדרום שטוקהולם כלפי ההורה הפתוגני, ה"מלוות" אותם למשך כל חייהם ומתבטאות ביחסיהם אל ועם דמויות סמכות, ערך עצמי מעורער ופגום, תהליכי קבלת החלטות לא מספקים, נטייה להלקאה עצמית ועוד.

השיטה "המועדפת" על הורים פתוגנים היא שיטת העמעום  GASLIGHTING  וסגנון יישומה תלוי בסוג הפרעת האישיות הספציפית.

 

לפי רייאן תומס, מי שהיה ילד מנוכר לאביו 20 שנה בקירוב (!), קיימים 3 הבטי-מפתח שילדים מנוכרים חווים:

  1. יש מי ש"מפקח", בודק ומנתב את חייהם והחלטותיהם (ולכן מבקשים מ"הם" רשות, חיזוקים ואישורים).
  2. חשים מחוייבות כלפי מי ש"מנתבים" (ההורה הפתולוגי וכל מי שתומכים ומחזקים את עמדותיו בתוך המשפחה). לכן הילדים מבקשים ומקבלים ייעוץ רק מ"המנתבים".
  3. חשים איום ופחד כרוני של אבדן כל המוכר להם 24/7 (לנוכח אמירות ושידורים של מי "שתמיד לצידם", כגון: "עשה/י מה שאת/ה רוצה", "לא מעניין אותי", "את/ה מאכזב/ת אותי/אותנו…).

המידע המתועד והמקצועי בתחום הוא ענף: ילדים שנפגעו מתסמונת ניכור הורי ונמנע מהם לתת ולקבל אהבה מהורה, הם בעלי ערך עצמי ירוד, עם נטייה לשנאה עצמית, העדר אמון, דכדוך ודכאונות ואפילו נטייה להתמכרות.

תחושת השנאה העצמית נובעת מתחושת האשם הכבדות שהם נושאים בתת-מודע בשל בגידתם בהורה שנוכר/ה. הדכדוך ותחושת הדיכאון נעוצים בתחושת העדר ואבדן האהבה של אחד מהוריהם ואף חוסר אפשרות להתאבל על כך, או אף לדבר על ההורה שאבד.

פחדים, חששות ואפילו שנאה כלפי הורה אינם רגשות או תגובות טבעיים של ילדים, אלא נרכשים/"נלמדים". כל הטורה, שמלמד את ילדיו לחשוש, לסלוד, ואף לשנוא את ההורה השני, מסכן את בריאותם הרגשית והנפשית (לא פעם, כולל השלכות של פגיעה בבריאותם הגופנית).

לפי ד"ר אדוארד קרוק, ילדים הסובלים מתסמונת ניכור הורי, פגועים ברמה זהה לזו של ילדים שגדלו באזור מלחמה ואולצו לירות ולהרוג. או ילדים שנחטפו והחלו להזדהות עם חוטפיהם, כתגובת הישרדות (סינדרום שטוקהולם), חרף רמת ההתעללות שהם חווים בקשר.

בכל מצב של התעללות רגשית סמויה, "למידת" ורכישת רגשות שליליים כלפי הורה, מתבצעת על רקע טפטוף איטי לאורך זמן (שטיפת מוח) של שקרים ומניפולציות רגשיות. ואם בני אדם משכילים, נבונים, מבוגרים ובוגרים מתקשים לזהות את העובדה שהם נמצאים בקשר של התעללות רגשית סמויה (כולל אנשי מקצוע שלא מצויים בתחום), אז מה הסיכוי שילדים, שגדלו באווירה שהסיתה אותם מילדות, אי פעם יוכלו לזהות זאת ולפנות לטיפול? כי במקרה של ניכור הורי, שטיפת המוח מתחילה בגיל הרך, בו ילדים חסרים את הכלים לאימות ולעימות. כל ערך ואמיתות שהיו להם משתבשים: הם לומדים שהם "טעו" בלחשוב שאמא או אבא באמת אוהבים אותם… הם חדלים להאמין בעצמם וביכולותיהם המולדות והטבעיות להבחין בין מה רצוי להם ומה לא. מי לטובתם ומי נגדם. קשריהם החברתיים ואיכותם מדלדלים עם השנים וכנ"ל כל קשר משפחתי או אחר שאינו "תומך" בעמדות ההורה המסית/ה.

שיטת הטיפול המועדפת בניכור הורי הינה שיטת הטיפול האינטגרטיבית של הורים וילדים. הווה אומר, ליווי וטיפול משולב של ילדים והורים. מעין "גישור", כאשר המטפל/ת מהווים מגשר/ת. לצורך כך, ומעבר לעובדה המצערת שמספר המגשרים המקצועיים, המטפלים בתחום, הוא זעום, קיימת חובה על כולם לחתום על וויתור סודיות.

 

לפי ד"ר בייקר להלן סימנים לקיום ניכור הורי בילדים:

  1. דעות שליליות קיצוניות כלפי הורה "המטרה", כולל הכחשת ו/או שיכחה של חוויות חיוביות משותפות וחוסר עניין ו/או נכונות להשקעה בשיפור הקשר.
  2. סיבות אבסורדיות ו/או גחמתיות לכעס על הורה "המטרה".
  3. ראיית הורה אחד כטלית שכולה תכלת ואת השני/ה כמקור כל רע.
  4. צידוד מוחלט בהורה המועדף/ת, לא משנה מה הם אמרו או עשו.
  5. העדר תחושת חרטה על פגיעה בהורה הדחוי/ה.
  6. התעקשות על כך שלדחיית הורה "המטרה" אין קשר לעידוד מצד ההורה המועדף/ת, למרות שההשפעה שלו/ה ניכרת.
  7. חזרה על המילים של ההורה המועדף/ת, גם מבלי להבין את משמעותן.
  8. הופכים לקרים ומנוכרים כלפי חברים ובני משפחה של ההורה הדחוי/ה.

 

עם הזמן כל יכולת הפרשנות של נפגעי תסמונת ניכור הורי משתבשת, הן כלפי הורה המטרה והן כלפי עצמם. שיבוש זה "מלווה" אותם לאורך כל חייהם ומונע מהם לממש את הפוטנציאל שלהם, את חלומותיהם, את רצונותיהם הטבעיים.

בבוא היום הסיכוי שהם ייבחרו בבן/ת זוג מתעללים רגשית (כי זו צורת התקשורת אליה "התרגלו" וזו הדרך של התת-מודע שלהם לנסות לפתור בבגרות את הכאב הבלתי פתור מילדותם).

ילדים אלה לעולם לא יהיו בטוחים בטיב ובאיכות החלטותיהם ובוודאי שלא שלמים איתן.

בהנחה שאתם ההורה האותנטי, אין מצב שאתם מאחלים לילדיכם חיים שח חוסר שביעות רצון והעדר תמיכות חברתיות ומשפחתיות אמתיות ואותנטיות. אין מצב שתמנעו תחושות אושר אמתיות מילדכם, או שאתם מאחלים להם להקים משפחה עם בן/ת זוג שמיומנים בהתעללות רגשית ברמה זהה לזו של ההורה המסית/ה.

לכן, חשיבותו של טיפול כה קריטית. אין המדובר בתופעה חולפת אלא בתופעה שמשפיעה על כל הבט של המשך חיי ילדכם, עד בכלל, כולל בשיבתם.

 

 

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

הליכוד וימינה בקואליציה משותפת נגד החוק 'אלימות כלכלית' של קרן ברק וניסנקורן

מערכת גירושים ישראל  

דיון סוער היום בוועדת חוקה שם התאחדו חברי הליכוד וימינה נגד חבריהם מתוך הממשלה – קרן ברק (הליכוד), אבי ניסנקורן (כחול לבן) ומירב כהן (כחול לבן).

 

בדיון בוועדת חוקה דנו בחוק 'אלימות כלכלית' שעבר בקריאה ראשונה בכנסת לקראת העברתו לקריאות שנייה ושלישית, אך הצעת החוק ספגה ביקורות רבות מכל קצוות הקשת הפוליטית, עיתונאים, כלכלנים ומשפטנים.

הדיון גלש לפסים סוערים כאשר כמה מחברי הכנסת ממפלגות הימין התבטאו כנגד החוק. ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) אמר: "אולי הוא הטיל עליה אימה כלכלית כשלא נתן לה לקנות ב-10 אלף שקל בגדים? או אולי היא הטילה עליו אימה כשהיא הלכה וקנתה בעשרת אלפים שקל ורוששה אותו? והוא לא יכול היה ללכת לכדורגל? אם הכל משפטי, אנה אנו באים?".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) תקף את הצעות החוק: "מהר מאוד זה יהפוך כלי לשופטים השמאלנים הנאורים שיבואו לחנך את 'החשוכים הפטריארכליים' כמוני – זה יפרק משפחות".

ח"כ קרעי: "אל תתנו לשופטים לנהל לנו את המשפחה", השר ניסנקורן והשרה מירב כהן מנסים לקדם הצעת חוק מסוכנת ומנותקת, זו כריכה של דבר בדבר באופן דמגוגי. השתגענו לגמרי. יש משמעת קואליציונית וזה ייקבר כאן קבורת חמור."

רוב חברי הכנסת התרעמו על חברתם למפלגה קרן ברק שהיא אחת מיוזמי החוק על כך שהיא חוברת לשמאל בהצעת חוק המעודדת משפטיזציה ופגיעה בתא המשפחתי.

לטענת ח"כ קרעי מדובר ב"טרלול משפטי שישגע ויהרוס משפחות" והוא לא מתכוון לתת לחוק הזה לעבור בקריאה שנייה ושלישית.