טוען רבני – דוד חסן
כמה פעמים יצא לכם לשמוע דיבורים בסיגנון "כתובה זה של פעם" או "אף אחד לא משלם כתובה" ועוד כהנה וכהנה?
אז הנה בשבילכם שבירת מיתוס שהלך והתפרסם עם השנים בין אנשים בהליכי גירושין, אך קודם נציין את ההנחה הנכונה :
כתובה הינה שטר חוב גמור ולמי שלא מצליח להפנים או להבין את משמעותו של שטר חוב' אפשט את זה בצורה הכי ברורה:
כתובה היא צ'ק לכל דבר אמנם בלי תאריך אך עם שם המוטב וזמן לתשלום
נכון שבמהלך החיים המשותפים כל עוד בני הזוג חיים בהרמוניה אין לשטר כתובה ערך כספי כי תאריך פירעון כתובה הוא יום הגירושין או יום מיתת הבעל (פרט למקרים יוצאים מן הכלל בהם שטר הכתובה והסכומים המופיעים בו מקבלים תוקף ואף ניתנים לגביה בטרם הזמן האמור).
כתובה הינה מעין פוליסת ביטוח שבנויה מכמה חלקים, חלקה משמרת את הרכוש שהביאה עמה האשה קודם הנישואין (לרוב אין בזה שימוש בעת הזו) חלקה הוא סכום מסויים קבוע אשר כל בעל מתחייב לאשתו והמוכר בשם "עיקר כתובה" וחלקה הנוסף של הכתובה הוא התוספת שכל בעל קובע מרצונו החופשי בהתאם למצב רוחו ביום החתונה ומוכר בשם "תוספת כתובה"
ככלל כל אשה זכאית לכתובתה והכוונה לעיקר כתובה והתוספת ברגע שבעלה מגרשה למעט מקרים ברורים ומפורטים בהלכה היהודית, אם כן מה שאתם שומעים שאף אחד לא משלם כתובה אכן נכון בהרבה מקרים, אך הגורם לכך הוא לא התיישנות ההלכה או תוקף הכתובה אלא יכולת להיות לכך שתי סיבות עיקריות והן:
האחת – בני הזוג הגיעו להסכמה להתגרש זה מזו ובתוך ההסכמה הזאת יש גם הסכמת האשה לוותר ולמחול על זכותה לקבל כתובה העיקר והתוספת, לרוב נעשה הוויתור הזה כדי להשיג הסכמה על הגירושין ובמקרה כגון זה אכן לא ישלם הבעל את כתובתה ובלבד שהדבר מצויין בפירוש בהסכם הגירושין.
השניה – האשה הפסידה את כתובתה בהליך המשפטי עקב טענות מסויימות המפסידות לה זכות זאת וטענות אלו נתקבלו ע"י הרכב בית הדין גם במקרה זה לא ישלם הבעל את כתובת האשה.
אחרי שהבנתם שלא כל כך פשוט להיפטר מחיוב זה של כתובה מי יכול להמר על עניין כה גורלי המסתכם לרוב במאות אלפי שקלים ולא לקבל ייעוץ ולווי משפטי של טוען רבני מוסמך ומקצועי כדי להיפטר מתשלום זה?
לסיום אתן טיפ לשני המינים:
לגברים – סוף מעשה במחשבה תחילה! החכם לא נכנס למקום שהפיקח יודע לצאת ממנו ולכן לא להפריז בסכומים בכתובה כדי למצוא חן בעיני הסביבה והחברים, הם לא יהיו שם לשלם את הסכומים האלו ביום פקודה, ואם כבר עשיתם והכרזתם סכום דמיוני, לפחות תנו לפיקח (טוען רבני) שיוציא אתכם מהבור אליו נקלעתם.
לנשים – לא לוותר כל כך מהר על תביעת כתובה, אך לא למהר לתבוע אותה ויש לחשוב ולהתייעץ היטב מהן ההשלכות הכספיות והמשפחתיות של תביעתה. לצורך כך גם עליכן יש להצטייד בטוען רבני הבקיא בהלכות הנוגעות לחיוב כתובה, אשר ילווה וידריך מאילו טעויות להימנע על מנת לממש זכות זו.
דוד חסן – טוען רבני