נתוני הפגיעה בילדים – לא מה שחשבתם

מערכת גירושים – ישראל  

בשנים האחרונות גדל פי חמישה מספר הילדים שנפלו קורבן להתעללות. כשני שליש ממקרי האלימות בוצעו על ידי ההורים – יחדיו או לחוד – ומספר האמהות הפוגעות היה גבוה ביותר מפי שניים ממספר האבות המתעללים,38% לעומת 16%, על פי נתוני אל"י.

מספר הילדים שהגיעו לטיפול בשנת 2000 גדל מ 699 ל 3,599 בשנת 2003. עם זאת, חשוב לציין כי מספר הפניות הוא רק חלק קטן מהדיווחים לרשויות הרווחה על אלימות כלפי ילדים, שמספרם הגיע ליותר מ 37 אלף ב2003, גידול של כ 20% בשלוש שנים.

גם במספר התיקים שפתחה המשטרה על עבירות נגד ילדים חל גידול בכ 50%, מסוף שנות התשעים. נציג המשטרה בוועדה דיווח שכבר בששת החודשים הראשונים השנה חל גידול של כ 9% במספר התיקים שנפתחו בגין אלימות נגד קטינים – לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוא אמר, עם זאת, שהעלייה באלימות כלפי ילדים גבוהה בהרבה ממספר התיקים, כיוון שרק המקרים החמורים ביותר מדווחים למשטרה.

מגמה נוספת שבאה לידי ביטוי הינה גילם הצעיר של הילדים – כשליש הם מתחת לגיל חמש, וכ 72% מתחת לגיל 12. חלה גם עלייה במספר הילדים מבתים חרדיים שמגיעים לאל"י, ובעמותה לא יודעים אם הסיבה לכך היא מודעות גוברת או גידול בהיקף האלימות כלפי ילדים בחברה זו.

מתוך נתונים שנמסרו לועדה לזכויות הילד ע"י עמותת אל"י. (12.10.04)

בשנים 2000-2003 נרשמה עלייה חדה של כ 400% במספר מקרי התעללות בילדים.

על-פי ממצאי האגודה להגנת הילד (אל"י), חל גידול במקרי ההתעללות מדי שנה.
בשנת 2000 נרשמו כ 700 מקרי התעללות בילדים.
בשנת 2001 נרשמו כ 1,165 מקרי התעללות בילדים.
בשנת 2002 נרשמו 3,277 מקרי התעללות בילדים.
בשנת 2003 נרשמו 3,599 מקרי התעללות בילדים.

מתוך דיווח של האגודה להגנת הילד (אל"י). (21.9.04)

בעשור האחרון הולך וגדל מספר המקרים המדווחים שבהם הורים נוהגים באלימות קשה נגד ילדיהם. ב1998 – נפתחו במשטרה 1,020 תיקים נגד הורים שתקפו את ילדיהם; ב 2002 – המספר יותר מהוכפל והגיע ל 2,335. גם מספר הפניות לחדרי מיון עקב אלימות פיסית של הורים כלפי קטינים גדל 573 בשנת 2002 לעומת 368 בשנת 1995.

רשויות אכיפת החוק והמשפט מתייחסות לדיווחים אלה במידה גוברת של רצינות, אם לשפוט על פי העובדה שבשנת 1998 – נסגרו יותר מ 72% מהתיקים שנפתחו נגד הורים אלימים ואילו בשנת 2002 – נסגרו פחות מ 50% מהתיקים. אבל גם שיעור זה הוא גבוה, אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "ישנה נטייה להתייחס במידה מסוימת של סלחנות כלפי מקרים כאלה", הוא אומר, "יותר מדי שופטים ושוטרים עדיין מחזיקים בדעה שמדובר בעניין משפחתי, פנימי, שלא צריך להתערב בו – או בגישה שעדיף לפעול בכלים טיפוליים ולא ענישתיים".

נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד, המתבסס על נתוני המשטרה ומשרד הבריאות. (4.7.04)

כדי שילד נפגע עבירה יעיד בבית המשפט נדרשת הסכמתם של חוקרי הנוער במשרד הרווחה. בשנים האחרונות הותר רק למספר נמוך יחסית של ילדים שנחקרו להעיד. כך, למשל, בשנת 2002 – העידו 488 ילדים (28.6% מכלל הנפגעים בעבירות מין) ובשנת 2001 – העידו 428 ילדים (28% מכלל הנפגעים).

במקרים של ילדים שהוריהם תקפו אותם באלימות (לא כולל תקיפות מיניות) כמעט ולא מתירים לילד להעיד – משום שאין לו אפשרות על פי החוק להעיד שלא בנוכחות הורה.

נתונים שהוצגו בכנס של משרד הרווחה לחקירת ילדים נפגעי התעללות, שנערך ביה"ח וולפסון. (23.4.04)

ב2003 – היו כ 34,000 דיווחים על פגיעה בילדים, גידול של 300% בעשור האחרון. כך דיווחה מרים פבר, פקידת הסעד הראשית של משרד הרווחה. כ 60% מהתלונות מגיעות ממערכת החינוך ו 500 פקידי הסעד שמופקדים על בדיקתן אינם עומדים בעומס.

סנ"צ סוזי בן ברוך, ראש מדור נוער במשטרה, דיווחה כי ב2003 – היו 9,100 תלונות על תקיפת קטינים, בדומה לנתוני 2002. כ 2,200 מהמקרים היו תקיפות מיניות, מאה פחות מאשר בשנת 2002. כ 300 מקרב 1,000 עברייני מין המוכרים למשטרה מוגדרים כפדופילים, אמרה בן ברוך וציינה שמקרי תקיפה על ידי פדופילים, כמו אלה שהתפרסמו באחרונה, בדרך כלל מתרחשים בגלים.

נתונים שנמסרו בכנס על ילדים בסיכון שנערך במכללת לוינסקי. (2.3.04)

כשהורים מזהירים את ילדיהם לא לדבר עם זרים, הם לא מגינים עליהם מהסכנה הגדולה ביותר שאורבת להם. זאת, משום שכמעט 70% מההתעללות בילדים עד גיל 14 מתבצעת על ידי מכרים, חברים ובני משפחה.

בחמש השנים האחרונות מספר הדיווחים על התעללות בילדים מתחת לגיל 14 יותר מהוכפל. בשנת 2002 – הפנתה המשטרה למשרד הרווחה 8,202 ילדים לחקירת חשדות כי היו מעורבים בהתעללות פיסית או מינית, לעומת 3,930 הפניות בשנת 1998 כ 90%  מהילדים היו קורבנות להתעללות – השאר היו עדים או נחשדו כפוגעים. על פי החוק, ילדים מתחת לגיל 14 הקשורים בהתעללות מינית או בהתעללות אחרת על ידי אדם האחראי עליהם נחקרים על ידי עובדים סוציאליים, ולא על ידי חוקרי משטרה.

17% מהפוגעים בילדים הם בני משפחה וצ50% נוספים הם חברים ומכרים, סביר להניח שתופעת ההתעללות אף נרחבת יותר, אלא שבמקרים רבים דיווחים לא מגיעים למשטרה כי ילדים מתקשים לחשוף את הסוד.

מאז שנכנס לתוקף בדנת1990 החוק שמחייב דיווח על התעללות בילדים ע"י האחראים עליהם (הורים, מורים, מדריכים), נרשם זינוק במספר הדיווחים. 70%-60% מהדיווחים מגיעים ממערכת החינוך. מרבית הקורבנות הן בנות, אם כי 30% הם בנים.

נתונים שנחשפו ביום עיון על התעללות בילדים (29.1.04),

מס' הילדים שנחקרו על ידי חוקרת ילדים:

בשנת 1,247 – 1986 ילדים
בשנת 1,647 – 1990 ילדים
בשנת 4,218 – 1995 ילדים
בשנת 3,808 – 1996 ילדים
בשנת 4,146 – 1997 ילדים
בשנת 3,930 – 1998 ילדים
בשנת 5,029 – 1999 ילדים
בשנת 6,013 – 2000 ילדים
בשנת 7,386 – 2001 ילדים
בשנת 8,202 – 2002 ילדים

מקור: משרד העבודה והרווחה, שירות מבחן לנוער.

בשנת 2002 הופנו לחקירה במשרד הרווחה 8,202 ילדים מתחת לגיל 14, בחשד כי נפגעו מינית, או כי הם סובלים מהתעללות פיזית. זאת לעומת 3,991 ילדים שהופנו לחקירה בשנת 98'. מרבית הילדים היו בני 9 עד 11.

ב 67% מהמקרים המתעלל הוא בן משפחה, חבר או מכר, המנצל את אמון הילד כלפיו. רק 33% מהפוגעים הנם זרים לילד. 30% מהנפגעים הם בנים.

כמו כן, יותר ממחצית מהילדים שהופנו לחקירה בשנת 2002 היו מאזור תל אביב והמרכז. נתון נוסף:20% מבין הנחקרים על עבירות התעללות מינית ופיזית הנם ילדי עולים, בעוד שחלקם באוכלוסייה הוא 12% בלבד.

למרות העלייה הגבוהה במספר הילדים המגיעים לחקירה בחשד שעברו התעללות, 30% מהילדים שנחקרו לא חשפו את פרטי ההתעללות.

ד"ר דבורה הורוביץ, מנהלת יחידת חקירות הילדים במשרד הרווחה, אמרה כי על-פי מחקרים שנעשו בעולם, אחד מכל ארבעה ילדים נפגע מינית בילדותו, ולכן "ברור כי הנתונים הקיימים הנם רק קצה הקרחון שנחשף".

מתוך נתונים שפורסמו בכנס העוסק בהתעללות ילדים. (28.1.04)

מדי שנה בורחים בין 500 ל 600  נערים ונערות ממעונות חסות ומעונות טיפוליים, בהם מצויים כ 5,600 נערים ונערות לפי צווי בתי משפט. במעון הסגור לנערות במצוקה מסילה בורחת כל נערה בממוצע שלוש פעמים, גם אם היא באגף הסגור באותו מעון. רוב הבריחות נעשות בעת החופשות מהמעונות.

משרד הרווחה לא מנחה את המשטרה לחפש בדחיפות נערות שבורחות ממוסדות וממעונות סגורים, גם אם יש חשש שהן מנוצלות מינית או נמצאות בחברת נרקומנים.

ההנחיה למשטרה היא לחפש נערים ונערות בורחים בדחיפות רק במקרה של חשש מיידי לחייהם. למשל, כשיש רקע של ניסיונות התאבדות בעבר. בשאר המקרים לוקחים "סיכון מחושב".

מתוך נתונים שמסרו הממונה על המעונות במשרד הרווחה, ראובן יעקב, ומפקדת מחלק נוער במשטרה, סנ"צ סוזי בן-ברוך, לוועדה לזכויות הילד בכנסת. (3.12.03)

מספר התיקים על תקיפה מינית מחוץ למשפחה ירד מ 1,970  ל 1,950 ומספר עבירות המין במשפחה ירד מ 409 ל 382.

מתוך נתונים שהציגה ראש מדור נוער במשטרת ישראל, סנ"צ סוזי בן ברוך לוועדה לזכויות הילד בכנסת. (24.6.03)

בשנת 2002 נפתחו 3,035 תיקים בעברות נגד קטינים בתוך המשפחה, מהם 2,271 תיקים בתקיפת קטינים ו 382 עבירת מין נגד קטינים.

בעבירות נגד קטינים שלא במשפחה נפתחו 6,029 עבירות נגד קטינים מהם 1,950 עבירות מין נגד קטינים ו 3,851 תיקים בתקיפת קטינים.

מתוך: נתונים שנחשפו בוועדה לזכויות הילד בכנסת. (23.6.03)

בשנת 2001 נפתחו 7,754 תיקים בגין עבירות נגד קטינים, מתוכם 30.2% הסתיימו ללא תביעה. כשליש מהתיקים היו בגין עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה.

למעלה מ 32,000 דיווחים על ילדים בסיכון ובסכנה הועברו לפקידי הסעד בגין התעללות פיזית, מינית, נפשית או הזנחה. מרבית הילדים (34%) היו בני 6 עד 11.

בכמה ישובים חל בתוך שנה זינוק דרמטי במספר הדיווחים על ילדים במצבי סיכון וסכנה: בראשון לציון מ 1,626 בשנת 2000 ל 2,340  בשנת 2001 , בקרית גת מ 425 ל 594 ובאום אל פאחם מ 99 ל 300.

מתוך דו"ח של המועצה לשלום הילד, הכולל שורה של נתונים אודות מצבם של הילדים בישראל בשנת 2001. (22.12.02)

יותר מ 2,400 – ילדים ונערים נפלו בשנה האחרונה קורבן להתעללות מינית, פיזית או נפשית מצד הוריהם. המספר האמיתי עלול להיות גדול בהרבה, מאחר שהמקרים המצוינים הם רק אלה שנחשפו.

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
כתבות אחרונות
ADVERTISEMENT