מערכת גירושים ישראל
בפס"ד של כבוד השופט נמרוד פלקס מבית המשפט השלום בירושלים נקבע כי אם לשלושה תשלם פיצויים בסך העולה על 250,000 ש"ח לבן זוגה לשעבר בגין הסתה של ילדיהם המשותפים עד כדי ניתוק הקשר בינם לבין אביהם.
בתביעה שהגיש האב (בסך 600 א' ש"ח) הוא עוד טען שהאישה אף הגישה כנגדו מספר תלונות שווא במשטרה שהוא אלים ואף פגע בילדיהם המשותפים מינית, ביודעה שאלו האשמות כזב.
"דומני אף, שכל תכלית תלונת האישה הייתה לפגוע באיש, מפאת אי שביעות רצונה, או חששה, מרצונו להתגרש"
"מהן יש להסיק, כי האישה אכן הסיתה את הילדים ונטעה בהם מחשבה כוזבת, כי האיש הוא אב פוגעני"
"הילדים עצמם קישרו את סרבנות הקשר למעשים פליליים אותם ביצע כביכול האיש, ולא לאי התעניינותו בהם."
השופט כתב כי הוא איננו מאמין לגרסת האישה כלל!
האב אף הוסיף לתביעה את בנו בכורו שגם הוא הוציא את דיבתו רעה בפני מכריו עת שלח להם הודעות טקסט בהם הוא מאשים את אביו שהתעלל בו מינית כשהיה קטין.
(לחובת הבן נפסקו 10,000 ש"ח פיצויים).
ממצא מעניין ומעט שונה בפסק הדין האמור הוא שהשופט קבע כי התלונות שהוגשו במשטרה יכולות לחסות תחת עוולת 'לשון הרע' על אף שהן נסגרו במשטרה בעילה של: "חוסר ראיות", שזהו דבר שמעט שונה בעולם של תביעות לשון הרע בגין תלונות שווא במשטרה שכן הנוהג הוא שרק שסגירת תיק בעילה של "חוסר אשמה" תוכל להוות תשתית לתביעת לשון הרע. כל זאת על אף הביקורת שהפנה השופט לתובע (או לב"כ) על כך שלא צרפו את תמלול החקירה של הנתבעת כדי שיוודע מה אמרה לחוקרים בהגשת התלונות.
לבסוף קבע השופט כי האישה תפצה את הגרוש בסך של 250,000 ש"ח ובנוסף 25,000 ש"ח הוצאות משפט.
על הבן כאמור נפסק כי ישלם לאביו סך של 10,000 ש"ח
