בית הדין פטר את הגבר מתשלום כתובה אז מדוע בערעור החליטו שכן ישלם?

מערכת גירושים ישראל

ערעור שהגיע לפתחו של בית הדין הגדול בירושלים (הרב שלמה שפירא, הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי)

עסק בשאלה האם גבר ישלם לאשתו את תוספת הכתובה על סך 180,000 ש"ח בגין רצונו להתגרש ממנה.

בהליך גירושין שקיימו השניים בבית הדין האזורי בירושלים נפסק כי הגבר איננו חייב בתשלום משום שגם האיש וגם האישה אינם באמת רוצים שלום בית, וכנימוק לכך הציגו את העובדה שהאישה הוציאה צו הרחקה לגבר.

האישה ערערה לבית הדין הגדול בטענה שבית הדין האזורי שגה בקביעותיו כלפיה והיא כלל לא הייתה "אישה רעה" כהגדרתו, וצו ההרחקה שהוצא היה בתום לב ומסיבות מוצדקות.

הדיינים בבית הדין הגדול דנו בשאלה האם צו ההרחקה אכן הוצא בתום לב או לא.

וכשהגיעו הדיינים למסקנה כי לא היה זדון בצו ההגנה שהוצא (בעקבות אירוע אלימות), קבעו הדיינים שהרצון של האיש להתגרש מהאישה מחייב אותו בתוספת כתובה וזאת מעבר לסכומים שנפסקו ביניהם בחלוקת הרכוש שנעשתה ע"פ חוק יחסי ממון.

 

 "כך יש ללמוד מעצם עזיבתו את הבית ללא עילה מוכחת ובטענה ש"אין התאמה מוסרית ומידתית" וכן שהמערערת התייחסה אליו בזלזול משום שאינו מפרנס, וכפי שכתב הוא עצמו בכתב התביעה המקורי, הרי ש'הנחתום מעיד על עיסתו' "

ישנם רבים הנוטים לחשוב כי הכתובה הינו מסמך סמלי כחלק מהטקס הדתי, אך עינינו הרואות כי לא כך הדבר, שהרי כאשר אישה מבקשת להתגרש מבעלה היא יכולה לעשות כן, אך כאשר הגבר מבקש להתגרש מאישתו עליו להוכיח בבית הדין עילה מספקת לגירושים אחרת יישא בתשלום הכתובה עליה חתם ביום חופתו.

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
כתבות אחרונות
ADVERTISEMENT