קטגוריות
אלימות במשפחה

גבר בן 30 איים לרצוח את אביו

מערכת גירושים ישראל
גבר כבן 30 התבצר בדירתו כאשר הוא אוחז בסכין ומאיים לרצוח את אביו, המשטרה הצליחה להשתלט עליו ולמנוע אסון.

המשטרה עצרה אמש בת"א תושב העיר בחשד שתקף ואיים לרצוח את אביו ולאחר מכן התבצר בדירה עם סכין עד שהשתלטו עליו כוחות המשטרה שנכנסו לדירה.

שוטרי תחנת שכונות הוזעקו אמש לדירה בת"א עם קבלת דיווח בדבר חשד לתקיפה ואיומים של תושב ת"א בשנות ה-30 לחייו כלפי אביו בשנות ה-60 כאשר לאחר מכן התבצר הבן לבדו בדירה עם סכין ואיים לרצוח את אביו וכל מי שייכנס לדירה.

שוטרי תחנת השכונות בת"א הגיעו למקום ולאחר ניסיונות הידברות ומשא ומתן שניהלו באמצעות יחידת המו"מ של המשטרה עם החשוד, לבסוף פרצו פנימה והצליחו להשתלט על החשוד ולנטרל אותו מהסכין אשר אחז בה והיא נתפסה , האירוע הסתיים ללא נפגעים.

כאמור החשוד נעצר לחקירה בתחנה בסיומה נכלא והיום בהתאם לצרכי החקירה וממצאיה תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית משפט השלום בת"א.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה משמורת ילדים

ניכור הורי – המחלה שמלווה גירושים רבים

תופעת הניכור ההורי היא לא תופעה חדשה, הורים רבים סבלו ממנה שנים רבות אך הם לא קיבלו מענה מהמדינה שכן המושג לא היה שגור במוסדות הרשמיים.  בשנים האחרונות רשויות המדינה בארץ ובעולם החלו לנקוט בפעולות יזומות למיגור התופעה.

תופעת הניכור ההורי היא תופעה שמלווה לרוב את סכסוך הפרידה/גירושים של ההורים. ההורה המנכר משתמש בילד ככלי בלוח המשחק, ויוצר נזק שכמעט ולא ניתן יהיה לתקן.

הניכור ההורי בא לידי ביטוי בסרבנות קשר של הילד עם ההורה המנוכר.

מהו ניכור הורי?

ניכור הורי (באנגלית: Parental Alienation) היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של פרידה בין בני זוג.

ניכור הורי נחשב כגנבת דעת הילד תוך הפעלת מניפולציות רגשיות והסתה של הילד כלפי ההורה האחר, אם בשקרים אודותיו או בהפחדות מפניו.

כיצד מתבטא הניכור ההורי אצל הילדים?

  • הילד מתאר ומדבר על את התנהגותו הרעה של ההורה המנוכר כלפי ההורה המנכר, כלומר הוא לוקח צד בסיכסוך.
  • הילד מפגין חשיבה שניראת כלפי חוץ כחשיבה עצמאית הבאה לידי ביטוי בתיאור ההורה המנכר כטוב ומיטיב ותיאור ההורה המנוכר כרע ומסוכן.
  • הילד מדחיק ולמעשה מוחק מזכרונו כל אירוע וזיכרון חיובי משותף עם ההורה המנוכר.
  • הילד מביע סלידה מההורה המנוכר.
  • הילד מביע "דעות שליליות" על ההורה המנוכר ובכך מצדיק כלפי הסביבה את חוסר רצונו להיות בקשר עם ההורה המנוכר.
  • גישת ה"תן וקח" – הילד מציב תנאים להורה המנוכר שאם זה לא יפעל לפיהם הוא יסרב להכיר בו.

השלבים להתפתחות הניכור ההורי:

  1. הסתה ומניפולציות רגשיות – של הילד מצד ההורה המנכר כלפי ההורה האחר, לדוגמא – ההורה המסית "מזהיר" את הילד מההורה האחר שמא זה יפגע בו או יפעל לרעתו.
  2. סרבנות קשר – הילד נכנע למניפולציות ונופל ברשת של ההורה המנכר ומפתח חוסר רצון להיות בקשר ישיר ורציף עם ההורה האחר.
  3. ניכור הורי – זהו השלב שבו הקשר בין ההורה לילד מתנתק והצדדים לא נפגשים ולא מנהלים קשר של הורה וילד.

המחדל הקיים בטיפול במשפחות מנוכרות

בית המשפט נזהר מאוד ולפעמים יתר על המידה בנקיטת צעדים ובמתן סעדים פוגעניים (כמו העברת משמורת או גדיעת התקשורת בין ההורה המסית לילד המוסת) שכן שלב "האבחון" הוא ארוך ומורכב ולעיתים רבות גורמי המקצוע אינם מצליחים לזהות את התהליך של הניכור שכן הוא יכול להיות איטי ומדורג שמתגבש במשך שנים.

עד שההורה לא מוכרז כ"הורה מנכר" על ידי בית המשפט, עלול להיגרם נזק רב בו הילד לא מוכן יהיה להכיר בהורה המנוכר.

הבעיה המרכזית של העיכוב בטיפול נובעת מכך שהתהליך בבירור טענות כלשהם בבית המשפט כולל העלאת הטענות באמצעות כתבי תביעה והגנה שמוגשים לבית המשפט. 

בית המשפט ימנה מומחה שינסה לאבחן את התסמונות אך קבלת חוות הדעת מטעמו עלולה להימשך חודשים רבים ורק לאחר מכן נקבע הטיפול המתאים לטיפול במשפחה. נכון להיום, בתקופת הזמן שבין הגשת התביעה לקביעת הטיפול אין שום דרך למנוע את המשך הניכור.

חשיבות הטיפול המהיר בסוגיית הניכור ההורי

לזמן יש חשיבות קריטית במקרים של ניכור הורי. הורה אשר משכיל לפעול בזמן ולפנות בהקדם בדרישה לאיבחון וטיפול יכול לחדש את הקשר עם הילד ואף לקבל סעדים וסנקציות על ההורה המנכר.  זירוז הליכים הוא כלי משמעותי, העומד בפני ההורה המנוכר. לכן עוד בשלבים הראשונים כאשר עולה החשד לניסיון לנכר ילד, או במידה וההורה מבחין שמתקיימת הסתה כנגדו מוטב לפנות לבית המשפט, כדי לקבל סעדים אופרטיביים ואפקטיביים, לגדיעת התופעה עוד באיבה.

בתיק שהגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי (בעמ"ש 51782-01-20 ) ביקר ביהמ"ש המחוזי ביקורת חריפה את משרד הרווחה על היעדר תוכנית טיפולית פרקטית לטיפול בתופעה. בית המשפט הביע תרעומת על כך שמשרד הרווחה איננו יודע לתת מענה ואיבחון מהיר ואפקטיבי לנושא –

" העדרה של תכנית שכזו מקשה על בתי המשפט להתמודד בצורה אפקטיבית עם התופעה והם נאלצים, לצד הפניית ההורים והילד לגורמי אבחון שונים, בדרך כלל חיצוניים למערכת, להפעיל אמצעי ענישה מסוגים שונים על ההורה המנכר בניסיון 'להחזירו למוטב."

" ניכור הורי היא תופעה קשה וחמורה הגורמת נזק אדיר לקטינים ומצופה כי הגורמים האמונים במשרד הרווחה יכינו תכנית סדורה הכוללת גופי אבחון וטיפול מקצועיים. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה לא ניתן לציבור שירות מקצועי בתחום זה. יש לזכור כי הורים רבים לא יכולים לעמוד בתשלום לגופים פרטיים שעלותם רבה ויש צורך ממשי ודחוף, שתגובש משנה סדורה בתחום האבחון והטיפול בניכור הורי תוך העמדת כלים טיפוליים מקצועיים הולמים. הכנתה של תכנית טיפולית סדורה והכשרה של מאבחנים ומטפלים מקצועיים היא צורך השעה. 

אז האם יש מה לעשות? בוודאי!

לאחר פיילוט שנמשך כשנה החליטה נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות על נוהל חדש שעל פיו השופטים אמורים לפעול במקרים בהם יש חשש לניכור הורי או אפילו סכנה כי הדברים עלולים להגיע לכך: קראו כאן את הכתבה על פרסום הנוהל החדש.

כעת, כל אדם אשר מנותק מילדיו או כזה שחושש כי היחסים מתדרדרים ויכולים להגיע למצב של ניכור הורי או סרבנות קשר כלשהי יכול להגיש בקשה פשוטה להבטחת קשר והשופט הממונה מחויב להזמין את הצדדים לדיון בתוך 14 יום ולמצוא את הפתרונות המתאימים על מנת להבטיח כי הקשר בין ההורים לילדים ישמר ו/או יחודש בהקדם ואילו אמצעים ינקטו על מנת  שכך אכן יקרה.

 אם אתם נמצאים במצב של ניכור הורי אתם יכולים לפנות לאתר עמותת מ.ל.ה   ואנו ננסה לסייע לכם לחדש את הקשר עם ילדכם: טופס בקשה טופס בקשה לסיוע וליווי של העמותה בניהול הליך הגירושים

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה מזונות

דייני בית הדין הרבני הגדול – "המחקרים האחרונים בנושא המזונות מוטים אג'נדה"

מערכת גירושים ישראל

בפסק דין שהיה על פניו אמור לעסוק בעניינים שבשגרה על גובה המדור שישלם גבר לגרושתו בחרו הדיינים בבית הדין הרבני הגדול שבירושלים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא, הרב צבי בן יעקב להביע את משנתם ותפיסת עולמם בכל הנוגע למחקרים האחרונים בנושא גובה המזונות שמוטל כיום על גברים בלבד.

כזכור לאחרונה פורסמו מספר מחקרים בנוגע לסכומים הנפסקים כיום בבתי המשפט למשפחה וכן בבתי הדין הרבניים, המחקרים פרי עיטם של פורום קהלת וכן של דיין בית הדין הרבני ברחובות הרב אוריאל אליהו קבעו בצורה מאוד נחרצת כי המזונות שנפסקים עבור מזונות ילדים שאותם משלמים אבות יהודים הינם גבוהים לאין שיעור מעלותם בפועל.

בפסק הדין שפורסם כעת מביעים דייני בית הדין הגדול את דעתם על מחקרים אלו בצורה מאוד בוטה ומשתלחת:

"כבר הבענו כמה פעמים את דעתנו שהטבלאות והמחקרים אינם משקפים את המציאות שכל אחד מאיתנו מכיר מהנהגתו האישית"

"ברור שמי שיפסוק לפי המחקרים המדעיים, ללא בחינת הנחות המחקר ויכולת התממשותם במציאות היום־יומית עשוי לגזור על הילדים חיי עוני וסבל כלכלי"

"הסטטיסטיקה בנויה על הצהרות שאזרחים מוסרים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתונים אלה אינם תמיד מלאים ואינם עולים בקנה אחד עם העובדות והמציאות"

"מחקר חדש של כבוד הגר"א אליהו, דיין בית הדין בנתניה, שבו נאספו נתונים משישה גופים מקצועיים, ביניהם גם גופי הכלכלה החשובים במשק, מחלקת המחקר של בנק ישראל בשיתוף האוניברסיטה העברית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות המיסים. זאת בנוסף למחקר מקיף של הכלכלן הראשי של משרד האוצר (לשעבר) ד"ר מיכאל שראל והכלכלן אריאל קרלינסקי מפורום קהלת לכלכלה עם המשפטן ד"ר יואב מזא"ה.

כל הגופים הנ"ל חשובים ומכובדים אבל לצערנו התחשיבים מוטי אג'נדה ומסלפי הלכה"

בסיום פסק דינם של הדיינים הם אפילו עקצו את האבא באמירה שממש לא מכבדת את עצמם ולא את הנושא בו הם אמורים לדון ללא משוא פנים:

"ואין האב יכול לטעון "יבוא אליי ואתן לו מדור", כשטובתו היא שישהה עם אימו. אנחנו מקווים שבמקרה זה המשמורת המשותפת אכן משרתת את טובת הילדים ולא את אג'נדת טובת הכסף של האב."

באמירה זו של הדיינים שהם מקווים שהמשמורת המשותפת תשרת את הילדים ולא את "אג'נדת טובת הכסף של האב" הם מתדלקים את שיח השנאה כנגד אבות רבים וטובים שבסה"כ רוצים לגדל את ילדיהם ומואשמים חדשות לבקרים כי הם מעדיפים את הכסף על פני הילדים שלהם.

נראה כי דייני בית הדין הגדול בהחלט חצו קו אדום באמירה זו.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה

עיתונאי שבהליך גירושים ביקש לחשוף מחדלים של מערכת המשפט טוען שהושתק ע"י הנהלת בתי המשפט

עיתונאי ששמו לא הותר לפרסום אשר מועסק בעיתון "הארץ" נקלע להליך גירושים מאם בנו יחידו, וההליכים בניהם התנהלו באולמה של כבוד השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר מבית המשפט למשפחה בתל אביב החליט כי הוא מעוניין לחשוף את "המחדלים של מערכת המשפט שדנה בענייני משפחה". 

העיתונאי ביקש מהשופטת כי תתיר לו לפרסם את התנהלותה בהליך בעניינו אך זו האחרונה סירבה וכאשר הוא פנה להנהלת בתי המשפט היא החליטה להתפטר מהתיק.

העיתונאי הסביר בבקשתו כי החל לבדוק את התנהלותה של מערכת בתי המשפט כולה בכל הנוגע לבתי המשפט לענייני משפחה, בדגש על אובדנות בקרב גברים הבאים בשערי מוסד זה. 

"במהלך תחקיר המתנהל מזה חמישה חודשים ואחרי שהגיעו לידיו חומרים וממצאים מחרידים, פנה החתום מטה להנהלת בתי המשפט… בהקשר זה מבקש החתום מטה להתיר את פרסומם של כמה מהפניות בקשות תגובות שהעביר לבית המשפט, כמו גם כמה חלקים מכמה פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות בתיק. הוא טען כלפי השופטת בין היתר כי "סילפה את דבריו והמציאה פרטים עובדתיים".

"הזדעזעתי מרשלנותה המתמשכת, משקריה, מזיופי הפרוטוקולים, ומנימוקיה להחלטות – נימוקים שהתבססו על המצאות פרי מוחה ועל טענות שאיש בכלל לא העלה לפניה ואשר היא טענה כאילו מי מהצדדים אמר אותן".

לאחר התפטרותה של השופטת תיקו של העיתונאי הועבר לידיו של השופט ארז שני שגם הוא דחה את בקשתו וזאת על אף שטען שהוא תומך ומבין את החשיבות של פרסום פסקי דין  "הכלל הוא שמעשי בית המשפט נעשים ב"אור", ובית המשפט אינו "כותב למגירה" אלא קובע נורמות למען יידע הציבור וכל הגבלה על הפרסום היא בבחינת החריג."

אך במקרה דנן החליט השופט שני לדחות את הבקשה ואף לחייב את העיתונאי ב 4,000 ש"ח הוצאות.

כתב הארץ הכין תחקיר על השופטת ז'יטניצקי רקובר שדנה בתיק שלו. השופטת חשה מאוימת – והתפטרה
קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

למרות שנדרש אישור של בית המשפט העליון – סרבנית גט תשלם קנס שבועי על עגינות הבעל

לאחר סדרה ארוכה של דיונים ופסקי דין חלוטים של בית הדין הרבני הגדול, הוחלט להשית על אישה המסרבת לקבל הגט מבעלה את הסנקציות ואת צווי ההגבלה החוקיים.

 היא הוזמנה גם לשימוע בפני נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו – שכתב: “בפניי החלטת בית הדין האזורי על הטלת צווי הגבלה על האישה המסרבת לציית לפסקי בית הדין ולקבל את גיטה מבעלה, למרות פסק בית הדין כי חובתה להתגרש"

"הריני מאשר לבית הדין לפעול באמצעות הטלת קנסות יומיים."

על האישה הוטל קנס שבועי בסך של 1250 ש"ח זאת נוסף על ההגבלות של צווי ההגבלה הכוללים איסור יציאה מהארץ, קבלת או החזקת דרכון, רישיון נהיגה, איסור לעסוק במקצוע הטעון רישיון, וכן איסור לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך צ’קים מהחשבון.

הרב הראשי ונשיאת העליון קבעו: קנס 5000 ש”ח בחודש לסרבנית גט

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

בג"צ נגד בית הדין הרבני – האם סרבנית גט תקבל דין שווה לסרבן גט?

מערכת גירושים ישראל

הליך חריג הגיע אל מפתנו של בג"צ ובו עתידה לידון סוגייה מאוד מעניינת בה סרבנית גט תדרוש כי לא יוטל עליה סנקציה של מאסר בפועל בגין סרבנותה למתן גט לבעלה.

בהליך בג"ץ 2448/21  עותרת האישה אשר מסרבת לקבל את הגט מבעלה לצו מניעה שלמעשה ירוקן מתוכן את סמכותו של בית הדין הרבני לנקוט בסנקציות כלפי צד אשר מעגן בחוסר תום לב את הצד שכנגד.

פרטי המקרה חסויים לפרסום מכיוון שהם חוסים תחת הדלתיים הסגורות, אך מתוך ההחלטות שנתן כבוד השופט אלרון שופט בית המשפט העליון ניתן להבין כי ביום 11.04.21 הגישה וגם קיבלה האישה צו ארעי לעיכוב ביצוע של צו מאסר שהוצא כנגדה כחלק מהסנקציות המוטלות על סרבני גט.

בבתי הכלא ישבו ויושבים לא מעט סרבני גט גברים אשר מסרבים למסור את הגט על אף הסנקציה החמורה של ישיבה במאסר אך עד כה סרבניות גט שאינן מוכנות לקבל את הגט ומבקשות למעשה לעגן את בני זוגן לא זכו לאותן הסנקציות אם בכלל. נזכיר גם בהקשר זה כי תופעת הסרבנות גט מצד נשים כלפי גברים היא גבוהה יותר מתופעת הסרבנות גט של גברים כנגד נשים.

במקרה שלפנינו מתפתח קרב סמכויות של ממש בין בית הדין הרבני לבין שופטי בית המשפט העליון.

בייעוץ המשפטי של בתי הדין זועמים על השופט אלרון שרמס את סמכותם ואף העביר פרשנות לכוונתם, כאשר רמז שהם התכוונו להורות על מעצרה של האישה על אף הצו הארעי שנתן שאסר עליהם לאסור את האישה.

הדיון בתיק צפוי להתקיים בשבוע הקרוב ואכן נראה שהולך להיות מעניין.

קטגוריות
בית משפט לענייני משפחה פסקי דין

השופטת קבעה – קנס אסטרונומי על כל מי שינבל את הפה

מערכת גירושים ישראל

בצעד חריג וממש לא שגרתי, בני זוג שהגיעו אל מפתנה של כבוד השופטת מירה רום פלאי בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כדי לאשר הסכם הורות ומזונות שערכו בניהם קיבלו תוספת חריגה לפסק הדין שמאשר את ההסכם.

חרף העובדה שהצדדים ניהלו הליך רווי יצרים וכעסים סביב סכסוך הגירושים וכן הכניסו בעל כורחו גם את בנם המתבגר למרכזו של הסכסוך קבעה השופטת כי על מנת למנוע מעירוב בנם בסכסוך יאסר על שני הצדדים לדבר עם בנם על כל דבר שקשור להליך המשפטי, וכל דבר בר עדכון יצטרך להיעשות ע"י האפוטרופוס לדין שמונה לקטין.

עוד הפתיעה השופטת כאשר קבעה שבגלל שהתברר במהלך ההליך שההורים מתכתשים ומקללים האחד את השנייה בצורה שאינה מאפשרת תקשורת תקינה היא פוסקת שהם ינהלו מעתה תקשורת על בסיס מסרונים בלבד וכל צד שיקלל או ידבר בשפה לא נאותה יישא בקנס מיידי ע"ס 5,000 ש"ח

" ההורים יוכלו לנהל תקשורת באמצעות מסרונים, אולם, בפעם הראשונה שאחד ההורים  יקלל, ידבר בלשון אלימה או שאינה מכבדת את השני, האפוטרופוס לדין יפנה לבית  המשפט, שיקנוס את ההורה שהפר פסק דין זה, בסך של 5,000 ש"ח."

(תלה"מ 17700-07-20)

קטגוריות
אלימות במשפחה בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

מדוע מצוקות הגברים אינן נשמעות?

מאת: רונן לגזיאל

השבוע כולנו היינו עדים למצוקתם של חיילי צה"ל שהרגישו שזעקות המצוקה שלהם אינן נשמעות. המצב הגיע למקרה קיצון נוראי שבו איציק סעידיאן הצית את עצמו מול משרדי מחלקת השיקום של משרד הביטחון.

נשאלת שאלה מהותית: מדוע אדם ששירת את המדינה ופצע את נפשו למענה. מגיע למצב שהוא מבקש עזרה ואף אחד לא שומע את זעקתו?

מדוע הוא היה צריך להצית את עצמו כדי שמישהו ישמע את המצוקה שלו?

אולי לא כולם יודעים זאת, אבל ישנן הרבה מצוקות של גברים וזה לא דבר חדש שהציבור לא מצליח "לשמוע" את המצוקות למרות שהן מופיעות לנגד עיניו לא מעט פעמים.

למעשה קיים מושג אקדמי לתופעה הזו – "פער האמפתיה".

מהו פער האמפתיה?

פער האמפתיה הוא מושג שמסייע לנו להבחין בתופעה בה בני אדם מגיבים בצורה שונה לאותם סוגים של מצוקות כאשר הן מגיעות מבני מין שונים.

גברים ונשים שחווים את אותה המצוקה מעוררים בכולנו רמות שונות לחלוטין של אמפתיה, של הבנה, של תחושת כאב טבעית ובריאה שמעוררת בנו רצון להקשיב, לסייע ולתמוך.

ד"ר וורן פארל, שחקר את הנושא וחיבר ספרים שונים העוסקים בגברים ועולמם הייחודי, טוען שניתן לראות בתחומים רבים, ובאופן עקבי שגברים מעוררים הרבה פחות אמפתיה לסבל ולמצוקה שהם חווים.

לפני מספר שנים השתתפתי בתהלוכת מחאה של אבות גרושים בשוק מחנה יהודה שבירושלים, בסיומה פגשתי שם לגמרי במקרה את כתב המשפט של אחד הערוצים המרכזיים ושאלתי אותו אם הוא מכיר את העוול הנוראי שנגרם לאבות בהליכי גירושים בבתי המשפט למשפחה, הוא ענה שכן, בוודאי שהוא מכיר ויודע. אז שאלתי אותו מדוע אין סיקור לדברים הללו בכתבות שלו או בערוץ בכלל.

הוא ענה לי תשובה מאוד מוזרה: "זה לא מספיק מעניין".

לקח לי כמה דקות להבין את הדיסוננס – מצד אחד הוא אומר שהוא מכיר את המצוקה ויודע שהיא קיימת ומצד שני הוא אומר לי שהיא לא מעניינת?

האם פער האמפתיה זו אחת הסיבות העיקריות והעמוקות שעשויות להסביר את חוסר הצדק וההגינות בנושא כל כך הרבה שנים?

התשובה היא כן.

משחר ההיסטוריה גברים נדרשו להקריב מעצמם, לצוד ולצאת למלחמה ובגלל זה הם הפכו למגדר "הניתן להקרבה". הגברים ייחשבו כ"אנשים" בלבד, הדאגה אליהם הפכה ללא קיימת והצרות שלהם לא מעניינות איש.  מרוב שהגברים חונכנו להפנים, להדחיק ולהכחיש, היום אכפת לנו יותר להציל לויתנים מאשר גברים במצוקה.

כאשר מתקיימים דיונים באולפנים על פשעים מלחמתיים של הצד שכנגד ולאו דווקא בימי מלחמה, ישנו משפט האשמה שנשמע בלי סוף ומתקבל לכולם כלגיטימי: "הם רוצחים גם נשים וילדים"

רגע, ואם הצד השני היה רוצח רק גברים זה היה בסדר?

למה גברים חפים מפשע ואזרחים שאינם קשורים לאקט המלחמתי לא מוזכרים כקבוצת אוכלוסייה שלא לגיטימי לרצוח אותה?

כל יום וכל היום אנחנו מקבלים אין ספור מידעים בתקשורת לגבי מצוקות של נשים, ואין לנו ברירה מלבד לתת להן חשיבות.

פעם מספרים לנו על כך שהן מרוויחות פחות מגברים

פעם מספרים לנו שהן נרצחות רק בגלל שהן נשים

פעם מספרים לנו שגברים מפעילים עליהן אלימות כלכלית

פעם מספרים לנו שהן כלואות בנישואין (סרבנות גט)

בכל יום וכמעט בכל מהדורת חדשות או אקטואליה נמצא אייטם על מצוקתן של נשים וזה טוב ומעולה להציף מצוקות, אבל מדוע כמעט ולא נשמע על מצוקות של גברים?

הרי יש גם גברים שכלואים בסרבנות גט (ואפילו יותר מאשר נשים)

הרי יש גם גברים שנרצחים (זה משנה המגדר של הרוצח?)

הרי יש גם גברים שמופעלים עליהם סוגי אלימות כלכלית ועוד שלל מצוקות שייחודיות לגברים.

מדוע לא שומעים אותם?

ובכן, הם אכן זועקים אבל אתם לא שומעים אותם בגלל שהמוח שלכם כבר מכוון לפער אמפתיה שונה.

במסגרת פעילותי כיו"ר עמותת מ.ל.ה  – מלוכדים למען הילדים השיחה הנפוצה ביותר עם אבות שנקלעים להליכי גירושים היא קודם כל בעניין חוסר המודעות הציבורית לעוולה הקולקטיבית נגד גברים גרושים: "איך ייתכן המצב הזה? איך לא ידעתי עד היום עד כמה אנחנו הגברים מופלים לרעה ולאף אחד לא אכפת מאתנו, מהחיים שלנו, מהילדים שלנו, מהפרנסה שלנו?"

"שירתנו בצבא ושילמנו מיסים וככה המדינה שלנו מתייחסת אלינו?"

אחת המצוקות הקשות ביותר הקיימת בישראל היא מצוקת האבות הגרושים, חוסר הצדק והאפליה השוררת בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט היא כל כך קיצונית עד שהדברים נשמעים כמעט לא אמינים.

האם המצוקה שלהם נזעקת? ועוד איך.

עשרות הפגנות, צעדות מחאה שלטים פעילויות ברשתות ומה לא.

האם זעקתם נשמעת?

ממש לא.

זה לא משנה מי רואה את ההפגנה, ולא משנה כמה תהודה היא תקבל וכמה צודק המאבק שלהם יהיה. פער האמפתיה למצוקה שלהם לא מאפשר לתקשורת ולמקבלי ההחלטות לנקוט בפעולות יזומות לשינוי דרסטי ומעשי בעולם הגירושים כי הזעקה לא מצליחה לחדור ללב.

כדי לחדד את האבסורד אתם חייבים לדמיין מצב הפוך:

נסו לחשוב אם הציבור / המדינה / בית המשפט העליון היה מקבל מצב שבו שבהליכי גירושים היו אומרים בתי המשפט ובתי הדין לאימהות שאם הן מתגרשות הן יוכלו לפגוש את ילדיהן רק למשך מספר שעות בשבוע, וזאת רק בגלל שהן נשים.

או שבתי המשפט היו פוסקים להן לשלם לאבות את כל צורכי הילדים (דמי המזונות) ללא קשר במצבן הכלכלי וללא קשר לזמן וללילות שהילדים נמצאים איתן וזאת רק בגלל שהן נשים ובתורה כתוב שהאימא צריכה לזון את ילדיה והאב פטור מאחריות על ילדיו.

מצבים כאלו היו יכולים להתקיים?

ברור שלא. אפילו לא לשעה!

אפילו אמירה של בית המשפט העליון ע"י כבוד השופט עוזי פוגלמן "הסדרתן של סוגיות אלו מחייבת אף חשיבה מערכתית, כוללת. הנה כי כן ועל אף פסק דין זה, דומני כי אין מנוס מגיבושו של הסדר חקיקתי – מקיף, סדור ומפורט- ויפה שעה אחת קודם."

רוצה לומר – אנחנו יודעים שיש בעיה, מכירים בה וכדאי מאוד שמישהו יטפל בה.

האמירה הזו נכתבה בשנת 2017. נראה לכם שמשהו השתנה מאז?

כשישתנה פער האמפתיה אז אולי נראה שינוי.  

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה

מדוע פייסבוק החליטה להשבית קבוצת פייסבוק של אבות גרושים?

מערכת גירושים ישראל

חברת פייסבוק העולמית החליטה בצעד לא שגרתי להשבית כליל קבוצת פייסבוק וותיקה של הורים גרושים (מרביתם אבות) שמנתה קרוב ל 11 אלף איש ואישה.

קבוצת הפייסבוק שנקראה "מלוכדים" הייתה ידועה מאוד בקרב קהילת ההורים הגרושים ואמש ללא כל הודעה מוקדמת הקבוצה נעלמה מהרשת ולמנהליה נמסר שהיא הושבתה באופן מיידי וללא כל הודעה מוקדמת.

בפעם האחרונה שהושבתה קבוצת פייסבוק משמעותית ע"י חברת פייסבוק היה מדובר בקבוצת מתנגדי חיסונים ששם הופץ מידע שגוי ומטעה (פייק ניוז) לגבי אמינות ובטיחות חיסוני הקורונה.

במקרה הנוכחי מדובר בקבוצת פייסבוק השייכת לעמותת מ.ל.ה – מלוכדים למען הילדים שעוסקת בהורים גרושים וכאלו שהם בהליכי גירושים, כך שסיבת ההשבתה איננה ברורה.

אחד ממנהלי קבוצת הפייסבוק שהושבתה דורון ביטון מסר כי הם לא מבינים מדוע הקבוצה הושבתה, הם לא קיבלו שום אזהרה לגבי סגירת הקבוצה וכל שנמסר להם מפייסבוק הוא שהקבוצה אינה עומדת בכללי הקהילה שלהם.

עוד הוסיף ביטון: "זו תעודת עניות לרשת של פייסבוק, אנחנו מנהלים עמותה שכל כולה התנדבות ועזרה לאנשים שנכנסו למצוקה בגלל הליכי גירושים, בקבוצה שלנו אנשים קיבלו עצות מצילות חיים ותקווה שעולמם לא יחרב ובשנייה אחת פייסבוק החריבו הכל. אנחנו לא נשתוק להם על זה, ולא ניתן להם לסתום לאנשים את הפה, נפעל הן באפיק משפטי מולם והן במחאה גדולה שאנחנו מארגנים בימים אלו"

עד שיתבהרו הדברים החליטו המנהלים לנסות ולשחזר את הפעילות והקימו קבוצה חדשה של "מלוכדים" בתקווה שיצליחו להגיע אל כל אלפי החברים.

קטגוריות
בית דין רבני בית משפט לענייני משפחה פסקי דין

דיין בית הדין הרבני אוריאל אליהו – "האבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני"

מערכת גירושים ישראל
נמשכות ההתכתשויות בגין המחלוקות על ההבדלים בפסיקות המזונות בבתי הדין בין הדיין הרב אוריאל אליהו לבין דייני בית הדין הגדול בירושלים.

כפי הזכור הרב אליהו פרסם מחקר בו הוא בחן לפרטי פרטים את העלויות של גידול ילדים ובהתאם לממצאי מחקרו אף פסק פסקי דין חדשניים אשר גררו ערעורים לבית הדין הגדול שבירושלים.

דייני בית הדין הגדול סרבו לקבל את עמדתו ותוצאות מחקרו של הרב אליהו ועל כן ביטלו את פסיקותיו בערעור שהגיע אל מפתנם (הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס בתיק  1241751/2 ).

כעת הרב אליהו משיב בדרכו היחודית לטענות שהשמיעו כנגדו דייני בית הדין הגדול בפסיקתם במאמר חדש פרי עטו שכותרתו "שיעור גובה המזונות הראוי – המשך" (קישור למאמר המלא בתחתית הכתבה).

במאמרו החדש סוקר הרב אליהו את הפסיקה הנהוגה בבתי הדין לעומת הפסיקה הנהוגה בבתי המשפט למשפחה והוא אף מתריע מהאפליה הברורה הקיימת עתה בבתי הדין לרעת גברים אל מול הנשים המתדיינות:

 "לצערנו הרב, יתכן שהדיון הרחב שאנו עוסקים בו, יפסיק להיות רלוונטי, בזמן הקרוב, והינו בבחינת 'הלכה ולא למעשה', זאת, לנוכח פסיקת בג"ץ בבע"מ 7628/17 המחייבת את הסכמת הצדדים לסמכות ביה"ד, ולנוכח ההבנה של אבות רבים כי כדאי להם להדיין בבתי המשפט האזרחיים, וכי מדיניות הפסיקה של בתי הדין בכלל וביה"ד הרבני הגדול בהרכביו הנוכחיים בפרט, יוצרת הטייה משמעותית לטובת האישה, הטייה הפוגעת גם באב וגם בקטינים, וממילא, אך מתבקש הוא שהאבות יסרבו להדיין בבית הדין הרבני, וחבל".

הרב אליהו לא חוסך בביקורתו כאשר הוא מציין שעוד מספר לא מבוטל של דיינים חשובים חשים כמותו ואף סייעו לו בהכנת המאמרים ואיסוף הנתונים אך אלו בחרו להישאר בצללים ובעילום שם ככל הנראה מחשש שיבולע להם: "שמטעמים מובנים מעדיפים, לצערי, להישאר בעילום שם, ודי למבין".

ממקרים שהגיעו לידיעתנו נודע לנו כי מתדיינים אשר מבקשים להסתמך על מאמריו של הרב אליהו בערעורם בבית הדין הגדול נתקלים בסירוב מוחלט של דייני בית הדין הגדול שמסרבים אפילו לשמוע טיעונים המסתמכים עליו ואף מזהירים את המתדניים כי אם יעשו כן יפסקו כנגדם הוצאות.

 כעת אנו נמצאים בצומת דרכים בה כל הצדדים צמאים למוצא פיו של המחוקק שאולי יחליט לשים סוף למחלוקות ולפסיקות השונות והלא אחידות בין בתי הדין הרבניים בעצמם ובין בתי המשפט למשפחה.

נזכיר בנושא זה את הבטחת הבחירות של בצלאל סמוטריץ אשר הבטיח במסגרת המצע שפרסם ליצור מנגנון אחיד לחישוב דמי מזונות.