תופעת הניכור ההורי היא לא תופעה חדשה, הורים רבים סבלו ממנה שנים רבות אך הם לא קיבלו מענה מהמדינה שכן המושג לא היה שגור במוסדות הרשמיים. בשנים האחרונות רשויות המדינה בארץ ובעולם החלו לנקוט בפעולות יזומות למיגור התופעה.
תופעת הניכור ההורי היא תופעה שמלווה לרוב את סכסוך הפרידה/גירושים של ההורים. ההורה המנכר משתמש בילד ככלי בלוח המשחק, ויוצר נזק שכמעט ולא ניתן יהיה לתקן.
הניכור ההורי בא לידי ביטוי בסרבנות קשר של הילד עם ההורה המנוכר.
מהו ניכור הורי?
ניכור הורי (באנגלית: Parental Alienation) היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של פרידה בין בני זוג.
ניכור הורי נחשב כגנבת דעת הילד תוך הפעלת מניפולציות רגשיות והסתה של הילד כלפי ההורה האחר, אם בשקרים אודותיו או בהפחדות מפניו.
כיצד מתבטא הניכור ההורי אצל הילדים?
- הילד מתאר ומדבר על את התנהגותו הרעה של ההורה המנוכר כלפי ההורה המנכר, כלומר הוא לוקח צד בסיכסוך.
- הילד מפגין חשיבה שניראת כלפי חוץ כחשיבה עצמאית הבאה לידי ביטוי בתיאור ההורה המנכר כטוב ומיטיב ותיאור ההורה המנוכר כרע ומסוכן.
- הילד מדחיק ולמעשה מוחק מזכרונו כל אירוע וזיכרון חיובי משותף עם ההורה המנוכר.
- הילד מביע סלידה מההורה המנוכר.
- הילד מביע "דעות שליליות" על ההורה המנוכר ובכך מצדיק כלפי הסביבה את חוסר רצונו להיות בקשר עם ההורה המנוכר.
- גישת ה"תן וקח" – הילד מציב תנאים להורה המנוכר שאם זה לא יפעל לפיהם הוא יסרב להכיר בו.
השלבים להתפתחות הניכור ההורי:
- הסתה ומניפולציות רגשיות – של הילד מצד ההורה המנכר כלפי ההורה האחר, לדוגמא – ההורה המסית "מזהיר" את הילד מההורה האחר שמא זה יפגע בו או יפעל לרעתו.
- סרבנות קשר – הילד נכנע למניפולציות ונופל ברשת של ההורה המנכר ומפתח חוסר רצון להיות בקשר ישיר ורציף עם ההורה האחר.
- ניכור הורי – זהו השלב שבו הקשר בין ההורה לילד מתנתק והצדדים לא נפגשים ולא מנהלים קשר של הורה וילד.
המחדל הקיים בטיפול במשפחות מנוכרות
בית המשפט נזהר מאוד ולפעמים יתר על המידה בנקיטת צעדים ובמתן סעדים פוגעניים (כמו העברת משמורת או גדיעת התקשורת בין ההורה המסית לילד המוסת) שכן שלב "האבחון" הוא ארוך ומורכב ולעיתים רבות גורמי המקצוע אינם מצליחים לזהות את התהליך של הניכור שכן הוא יכול להיות איטי ומדורג שמתגבש במשך שנים.
עד שההורה לא מוכרז כ"הורה מנכר" על ידי בית המשפט, עלול להיגרם נזק רב בו הילד לא מוכן יהיה להכיר בהורה המנוכר.
הבעיה המרכזית של העיכוב בטיפול נובעת מכך שהתהליך בבירור טענות כלשהם בבית המשפט כולל העלאת הטענות באמצעות כתבי תביעה והגנה שמוגשים לבית המשפט.
בית המשפט ימנה מומחה שינסה לאבחן את התסמונות אך קבלת חוות הדעת מטעמו עלולה להימשך חודשים רבים ורק לאחר מכן נקבע הטיפול המתאים לטיפול במשפחה. נכון להיום, בתקופת הזמן שבין הגשת התביעה לקביעת הטיפול אין שום דרך למנוע את המשך הניכור.
חשיבות הטיפול המהיר בסוגיית הניכור ההורי
לזמן יש חשיבות קריטית במקרים של ניכור הורי. הורה אשר משכיל לפעול בזמן ולפנות בהקדם בדרישה לאיבחון וטיפול יכול לחדש את הקשר עם הילד ואף לקבל סעדים וסנקציות על ההורה המנכר. זירוז הליכים הוא כלי משמעותי, העומד בפני ההורה המנוכר. לכן עוד בשלבים הראשונים כאשר עולה החשד לניסיון לנכר ילד, או במידה וההורה מבחין שמתקיימת הסתה כנגדו מוטב לפנות לבית המשפט, כדי לקבל סעדים אופרטיביים ואפקטיביים, לגדיעת התופעה עוד באיבה.
בתיק שהגיע לאחרונה לבית המשפט המחוזי (בעמ"ש 51782-01-20 ) ביקר ביהמ"ש המחוזי ביקורת חריפה את משרד הרווחה על היעדר תוכנית טיפולית פרקטית לטיפול בתופעה. בית המשפט הביע תרעומת על כך שמשרד הרווחה איננו יודע לתת מענה ואיבחון מהיר ואפקטיבי לנושא –
" העדרה של תכנית שכזו מקשה על בתי המשפט להתמודד בצורה אפקטיבית עם התופעה והם נאלצים, לצד הפניית ההורים והילד לגורמי אבחון שונים, בדרך כלל חיצוניים למערכת, להפעיל אמצעי ענישה מסוגים שונים על ההורה המנכר בניסיון 'להחזירו למוטב."
" ניכור הורי היא תופעה קשה וחמורה הגורמת נזק אדיר לקטינים ומצופה כי הגורמים האמונים במשרד הרווחה יכינו תכנית סדורה הכוללת גופי אבחון וטיפול מקצועיים. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה לא ניתן לציבור שירות מקצועי בתחום זה. יש לזכור כי הורים רבים לא יכולים לעמוד בתשלום לגופים פרטיים שעלותם רבה ויש צורך ממשי ודחוף, שתגובש משנה סדורה בתחום האבחון והטיפול בניכור הורי תוך העמדת כלים טיפוליים מקצועיים הולמים. הכנתה של תכנית טיפולית סדורה והכשרה של מאבחנים ומטפלים מקצועיים היא צורך השעה.
אז האם יש מה לעשות? בוודאי!
לאחר פיילוט שנמשך כשנה החליטה נשיאת בית המשפט העליון כבוד השופטת אסתר חיות על נוהל חדש שעל פיו השופטים אמורים לפעול במקרים בהם יש חשש לניכור הורי או אפילו סכנה כי הדברים עלולים להגיע לכך: קראו כאן את הכתבה על פרסום הנוהל החדש.
כעת, כל אדם אשר מנותק מילדיו או כזה שחושש כי היחסים מתדרדרים ויכולים להגיע למצב של ניכור הורי או סרבנות קשר כלשהי יכול להגיש בקשה פשוטה להבטחת קשר והשופט הממונה מחויב להזמין את הצדדים לדיון בתוך 14 יום ולמצוא את הפתרונות המתאימים על מנת להבטיח כי הקשר בין ההורים לילדים ישמר ו/או יחודש בהקדם ואילו אמצעים ינקטו על מנת שכך אכן יקרה.
אם אתם נמצאים במצב של ניכור הורי אתם יכולים לפנות לאתר עמותת מ.ל.ה ואנו ננסה לסייע לכם לחדש את הקשר עם ילדכם: טופס בקשה טופס בקשה לסיוע וליווי של העמותה בניהול הליך הגירושים
