מזונות אישה. מה זה? ומי זכאית?

מערכת גירושים – ישראל  

על פי ההלכה, הבעל חייב לפרנס את אשתו לכל אורך נישואיהם. חובה זו מתורגמת לתשלום מזונות לאישה בשלב שבו בני הזוג אינם חיים בשלום אך טרם התגרשו.

במונח "מזונות" הכוונה לסיפוק כל צרכיה החומריים של האישה, ברמה שלה זכתה בעודה נשואה. חובה זו קיימת עד לגירושים, אך ניתנת לביטול בתנאים מסוימים. בהסכמי גירושים נקבעת לעיתים רחוקות חובת תשלום מזונות לאשה מכיוון שחתימה על הסכם לרוב כרוך בסיום היחסים ומתן הגט.

עם זאת, התנהגויות מסוימות של האשה, שאין בצידן הצדקה, עלולות לשלול ממנה את זכאותה. לשאלת הזכאות יש חשיבות מכרעת, שכן אישה המקבלת מזונות יכולה לנהל מאבק ממושך על חשבון הבעל, ולכפות עליו תנאים, שספק אם היה מסכים להם מלכתחילה.

אישה נשואה זכאית ויכולה לתבוע מזונות מהבעל כל עוד לא הותר קשר הנישואין. לא ניתן לתבוע תשלום מזונות רטרואקטיבי עבור התקופה שלפני הגשת התביעה, המזונות משולמים לאשה עד מועד הגירושין בין בני הזוג או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.

מי לא זכאית?
  • אישה עובדת, מלבד במקרים מסויימים, לא תהיה זכאית למזונות.
  • במקרים בהם הבעל מסרב לתת לאשתו גט למרות הוראה מפורשת של בית הדין הרבני, עשויה האישה להיות זכאית למזונות מעוכבת, גם אם היא אינה זכאית למזונות אישה.
  • “מורדת” היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. קיימים שני סוגים של מורדת. הראשון, אישה המסרבת לחיות עם בעלה אף על פי שאין לה טענה נגדו. השני, מקרים בהם לאישה יש טענה אמיתית, המצדיקה התנהגותה.

כעקרון, התנהגות האישה בשלושת המקרים שוללת את זכאותה למזונות מהבעל, שכן אין היא חיה עמו, ואינה מקיימת את חובות הנישואין. יחד עם זאת, במידה והאישה נשארת בבית ומסרבת לקיים יחסי אישות מטעם מוצדק, קיימת אפשרות לחיוב הבעל בתשלום מזונותיה.

חשיבות הצד שפותח את התיק ברבנות

קיימת חשיבות לשאלה מי הגיש את תביעתו קודם. אם האשה הקדימה והגישה את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה, פוחת הסיכוי למזונות אשה מכיוון שיהיה עליה להוכיח בפני בית הדין מדוע לשיטתה היא זכאית למרות שהיא זו שבחרה לפרק את התא המשפחתי. 

אם הבעל עוזב את הבית, זכותה של האשה למזונות אינה נפגעת. אם האשה עוזבת את הבית, קיים סיכוי שתפגע זכאותה. אשה העוזבת את הבית, ללא סיבה מוצדקת, תפסיד את מזונותיה. השאלה, מהי סיבה מוצדקת, נבחנת בכל מקרה לגופו. אם האשה עוזבת את הבית בשל אלימות הבעל, או בשל יחס משפיל ומבזה מצדו, הוא חייב לפרנסה. אשה שעזבה צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות המצדיקות את עזיבתה, אך מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה קלה ביותר, בעוד שבבית הדין הרבני ידרשו הוכחות משמעותיות לביסוס הטענה.

כל האמור לעיל איננו מהווה ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין.

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
כתבות אחרונות
ADVERTISEMENT