מערכת גירושים ישראל
ב 1 לינואר 2021 יכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי אשר נכתבו ע"י וועדה בראשות השופט יצחק עמית בשלהי כהונתה של שרת המשפטים הקודמת איילת שקד ונתקלו בחסמים רבים ובניהם עתירות לבגצ
ראשית נדגיש כי התקנות החדשות אינן כוללות תובענות בענייני משפחה ואכיפת פסקי חוץ, אלו ימשיכו להתדיין ע"פ התקנות הישנות התשמ"ד-1984 זאת לבד מעקרונות היסוד החדשים שהם כן חלים על מתדייני המשפחה.
הרפורמה בסדר הדין האזרחי נועדה לעצב הסדר חדש שיהיה בו כדי להחזיר את מעמד תקנות סדר הדין
האזרחי ככלי מרכזי וחשוב לניהול סדרי המשפטים האזרחיים, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים
האזרחיים, תוך עשיית צדק במסגרת קיומו של הליך ראוי והוגן. כל זאת, תוך יצירת איזון בין צרכיהם של
מתדיינים שונים, לרבות התחשבות בבעלי דין בלתי מיוצגים והתאמת כלים מיוחדים עבורם, מקום שבו יש
צורך בכך.
טענות רבות ואף עתירות הוגשו כנגד התקנות החדשות, בעיקר בזכות הגישה לערכאות למשל באמצעות הגבלת מספר העמודים שיותר לצדדים להגיש וכן במתן סמכות לבית המשפט לדחות ערעורים ללא צורך בתשובת הצד השני וטענות רבות נוספות.
תכליתן של התקנות הוא לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך קיום הליך שיפוטי ראוי
והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מרבית. על מנת לעשות כן, מבקשות התקנות להשיג
מספר מטרות:
ראשית; להביא לפישוט והאחדה של סדרי הדין הקיימים.
שנית; לשרש חסמים הגורמים
להתארכות דיונים בבתי המשפט באמצעות התמודדות עם תופעות של העדר התייחסות למועדים או שימוש
מרובה בניירת מעל ומעבר לנדרש לעיתים עד כדי מצב שמרוב טיעונים ותתי טיעונים על פני מאות עמודים,
קשה לבית המשפט לאתר את השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
שלישית; להביא לגילוי הדדי ושקיפות מלאה בין בעלי הדין לפני הגשת התובענה ובמהלכה.
רביעית; לקדם נגישות לערכאות השיפוטיות, להבטיח קיומו של הליך ראוי והוגן, ובתוך כך למנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר, זמן המהווה משאב ציבורי מובהק, ולהשריש שיקולי יעילות וצדק מהיר.
עקרונות יסוד אלה ראוי שישמשו גם כלי פרשני בכל
הנוגע ליישומם של ההסדרים הדיוניים שבתקנות אלה.