מערכת גירושים ישראל
רבות נכתב ודיו רב נשפך באין ספור פסקי דין רבים בנושא חיוב המזונות ומהי העלות החודשית של הזנת הילדים.
קביעת גובה תשלום המזונות משתנה משופט לשופט ומדיין לדיין ואין שום כלל אצבע ומספר קבוע שלפיו אמורים לקבוע השופטים את גובה המזונות של הילדים.
דבר ידוע לכל סטודנט מתחיל בלימודי משפטים תחום משפחה כי הנורמה שהתקבלה בפסיקה של 1150- 1500 ₪ לקטין מקורה בפס"ד של השופטת שטופמן בבר"ע 1895/02 מביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו שם קבעה השופטת שטופמן כי "הלכה פסוקה היא כי צרכיו הכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות משהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך של 1,150 ₪ ללא הוצאות מדור וללא הוצאות גן".
שומא זו צריכה שתיעשה באופן מקצועי ע"י בעלי מקצוע בדיצפלינה זו של תזונת ילדים וע"פ תמחור הצרכים בצורה נכונה ומדויקת, ולא כפי שכתבה שופטת הנ"ל מביהמ"ש המחוזי כי 1150 ₪ הינם דמי מזונות הכרחיים ללא כל בדיקה או סימוכין אלא מכח "ידיעה שיפוטית" ללא צורך בהוכחה.
בפסק דין בבע"מ 919/15 שפורסם בשנת 2017 התייחסו שופטי בית המשפט העליון "לקביעה הנהוגה בבתי המשפט" כשנקבו בסכום 1400 ש"ח מספר פעמים. אך פסק הדין לא כלל הוראה ברורה וקביעה נחרצת לסכום על הזנת הילדים.
מאז שנת 2017 ועד ימים אלו ניתנו הרבה פסקי דין בבתי המשפט המחוזיים אך הסכומים לא היו אחידים ונעו בין 1400 שח ל 2000 שח לילד.
בהחלטה שניתנה בבית הדין הרבני ע"י הדיינים הרב יצחק רפפורט – אב"ד והרב משה חביב ציטטו מחקר של הדיין הרב אוריאל אליהו שלקח על עצמו לבחון ולבדוק את העלות האמתית של גידול הילדים.
הרב אוריאל אליהו כתב מחקר מקיף ביותר בו הוא סוקר את התפתחות הפסיקה בפרקטיקה
המקובלת בבתי המשפט ובבתי הדין וכיצד הוסברו הסכומים השונים בין השופטים השונים ובין בתי המשפט השונים, (החל מפסק הדין פורטוגז עד להפחתות של 25% במזונות בבתי המשפט בצפון ועד 50% הפחתות בתי המשפט במרכז).
במחקרו שאל הדיין מי קבע ואיך קבע את הסכומים המקובלים שנעים בין 1150 ל 2000 שח לחודש.
האם מישהו מהדיינים או השופטים עשה בדיקה מפורטת מהם צורכי
הקטינים ומהי עלותם המפורטת? האם הדבר נבדק בעזרת גופים
כלכליים ובריאותיים? האם נעשתה בדיקה מול
רופאי ילדים ותזונאיות מהם צורכי הילדים ומה עלותם של צרכים אלו?
הדיין החליט לערוך את הבדיקה אצלו בבית.
הדיין מצהיר על עצמו כאיש בעל משפחה עם שכר שגבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק (הוא דיין בבית הדין ואשתו מורה בעלת וותק רב).
הדיין אף ציין שהם אינם מסתפקים במינימום ההכרחי והם חיים ברמת חיים גבוהה מהממוצע.
במשך מספר חודשים הדיין בדק את הוצאות המשפחה בנושאים המוגדרים בפסיקה כמזונות (מזון, ביגוד, הנעלה וכו').
תוצאות בדיקתו העלתה כי העלות לנפש לחודש היא 693 שח.
מתוך סכום זה 428 שח על מוצרים תלויי שהות ו 264 על מוצרים שאינם תלויי שהות (מוצרים חודשיים).
לפי חישובו העלות היומית (להוצאות תלויי שהות) לכל ילד הינה 13.8 שח.
לפי חשבון זה האב צריך לשלם לאם (בהנחה שכל עול עלות הזנת הילדים מוטלת על כתפיו) 13.8 שח עבור כל יום שהאם מלינה את הילדים אצלה.
ניקח את החלוקה הנהוגה של 6/8 לינות (8 לילות אצל האם ו 6 לילות אצל האב בחלוקה של שבועיים), יוצא שהאב צריך לשלם עבור 16 ימים בחודש.
16*13.8שח = 220 שח. ובנוסף 264 שח על הוצאות שאינן תלויי שהות סה"כ 484 שח עבור כל ילד.
את הנתונים שהתקבלו בבדיקה בביתו הפרטי הוא ביקש להשוות עם מכריו שגם מהם ביקש לערוך בדיקה דומה, והתוצאות אכן היו דומות.
הוא אף פנה ללמ"ס כדי לבחון את הנתונים שנתקבלו.
גם לפי חישוב התוצאות של הנתונים שהוא קיבל מהלמ"ס הנתונים היו די דומים.
בהסדרי שהות של 6/8 שהקטינים אצל האם 17 יום בחודש, הוצאות האם על הקטינים שאותם ישלם האב הינם 245 שח עבור מזונות + 157 שח עבור ביגוד והנעלה + אחזקת בית ותקשורת סה"כ 400 שח בממוצע.
עוד הוסיף שיש לשים לב שהאם מקבלת את קיצבת הילדים שאותה יש לקזז מהסכום הנ"ל, כך שהאב אמור לשלם לכל היותר 250 שח לחודש!
לסיכום נאמר כי המספרים אולי מעט נמוכים וההוצאות משתנות ממשפחה למשפחה ומכמות הילדים בבית אך גם אם נכפיל את הסכומים שהוצגו במחקרו, עדיין המרחק גדול מהסכומים שנפסקים כיום בבתי המשפט.