המרוץ הידוע בכינויו "מרוץ הסמכויות" הפך בשנה האחרונה גם למרוץ בין המתגרשים אחר קביעת הערכאה שתדון בפסיקת מזונות הילדים
בחודש ספטמבר 2019 התחוללה מהפכה שקטה בה קבע בית המשפט העליון את צמצום האפשרות של בית הדין הרבני להכריח את המתדיינים אצלו להתדיין בענייני מזונות.
פסק הדין עסק בבקשת ערעור של אב על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א לפני כשנתיים, שיש לדון בתביעת המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה ולא לכרוך אותה בהליך הגירושין שמתנהל בבית הדין הרבני.
פסק הדין מאשרר את 'הלכת שרגאי' ומצמצם את סמכויות בית הדין הרבני- 'הלכת שרגאי' שניתנה בסוף שנות השישים קובעת שאין לכרוך את עניין מזונות הילדים בתביעת גירושין בבתי הדין הרבני, ושלילדים של ההורים המתגרשים יש זכות להגיש תביעה עצמאית למזונות שתידון בבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט העליון קבע כי גם אם אחד ההורים הגיש תביעת מזונות ילדים לביה"ד הרבני יחד עם תביעת גירושים, להורה האחר ולילדים יש זכות להעביר את הדיון במזונותיהם לביהמ"ש לענייני משפחה, וזו תגבור על התביעה שהוגשה לביה"ד
משמעות הדבר היא שגם אם בן זוג אחד רץ והגיש ראשון את תביעת הגירושים לבית הדין הרבני, וכרך לתביעה גם את תשלום המזונות הילדים – בן הזוג השני יכול להתנגד לסמכות ולעמוד על כך שסוגיה זו תידון רק בבית המשפט לענייני משפחה.
עד לפני מספר שנים דבר ידוע היה כי בית הדין הרבני הוא פרו הגבר והחלטותיו היו מצמצמות את זכויותיהן של נשים אך בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי בהחלטות של בתי הדין שהפכו את המשוואה האמורה על פיה. (רבים נוטים לייחס את השינוי ללחץ של התקשורת וארגוני הנשים על מוסד הרבנות הראשית).
עכשיו מתברר כי אותה החלטה של בית המשפט העליון "מצילה" אבות רבים החוששים כי לא יקבלו דין צדק ו/או תיושם הלכת בית המשפט העליון 919/15 ופותחת בפניהם את האפשרות לעצור את גזירת הדין של התדיינות בפני ערכאה שלא מתאימה להם ולבקש כי ענייני קביעת תשלומי המזונות יקבעו בבית המשפט לענייני משפחה.
אך עם זאת יש להדגיש כי חלון הזמן של מתדיין לעצור את התהליך ולהעבירו לבית משפט לענייני משפחה הוא קצר ביותר ועליו לעשות כן מיד עם קבלת כתב התביעה שבו כרוכה תביעת מזונות עם תביעת הגירושים, במידה והוגש כתב הגנה המתייחס לתביעת המזונות יראה זאת בית הדין כאילו קיבל הנתבע את סמכותו של בית הדין.
* הלכת 919/15 הינה פסיקת בית משפט העליון משנת 2017 הקובעת כי חובת תשלום המזונות תוטל על שני ההורים בהתאם לזמני השהות והיכולות הכלכליות של כל אחד מהם בניגוד לנהוג בבתי הדין הרבניים המטילים את כל חובת הזנת הילדים על הגבר.
* כל האמור לעיל איננו מהווה ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין.
