מערכת גירושים ישראל
במאמר שפרסמו דר' ענבל קיבנסון בר-און, החוג לייעוץ ולהתפתחות האדם, אוניברסיטת חיפה ופיליפ מרכוס, שופט בדימוס מבית משפט לענייני משפחה, ירושלים נמצא כי מכון רקמן מפרסם מאמרים בהם הוא מסתמך על מחקרים שגויים ומוטים
במאמרם השניים מפרסמים את ממצאי המחקר העדכניים באשר לניכור הורי ומערכת המשפט.
כב' השופט והדר' מציינים כי מכון רקמן נהג להסתמך במחקריו ואף להציג לציבור עמדות אשר בוססו על מחקרה של הגב' ג'ואן מאייר.
ג'ואן מאייר פרסמה את ממצאי מחקרה שבהם טענה כי הממצאים תומכים בקביעה לפיה ילד אינו זקוק לקשר עם אב או אם שהוא מגלה דחייה כלפיהם, כי הורים אלה בוודאי עשו לילד משהו כה חמור שהנם ראויים לדחייה טוטאלית. העמדה המוצגת על פי מאייר הייתה כי המאבק של הורה דחוי/מנוכר להיות בקשר עם ילדו ראוי לגינוי, שכן ילדים מסרבים להיות בקשר עם הוריהם עקב סיבות מוצדקות;
עוד טענה מאייר כי 'תאוריית הניכור ההורי' מוטת מגדר, ונטענת על ידי אבות כדי להכחיש האשמות כלפיהם בדבר התעללות שלהם בילדיהם הקטינים. מאייר טענה שממצאיה מראים באופן מובהק כי בתי המשפט פחות נוטים לתת אמון כלפי טענות
של אימהות בדבר התעללות בילדים, ויותר קשובים לטענות של אבות לניכור הורי מצד אימהות, וכי בחצי מהמקרים לפחות של מאבקי משמורת, טענות של אבות על ניכור מציבות אימהות בסיכון להפסד של משמורת עיקרית.
ע"פ השניים מכון רקמן נתן הד ציבורי רחב לממצאים אלו על אף שלא התיישבו קוהרנטית עם התנסותם של אנשי המקצוע מול מערכת המשפט, באשר להחלטות באשר לילדים בסיכון באנגליה, ארה"ב וקנדה. כך למשל, מתוך הניסיון של העוסקים בתחום, טענות של אבות, כמו של אימהות, על ניכור הורי מצד אימהות הצריכו מהם להדגים ביסוס משמעותי בבימ"ש על מנת להוכיח טענות אלו והן לא התקבלו כלאחר יד.
עתה הם מצאו כי המחקר החדש והעדכני שנערך על ידי הרמן ולורנדוס מאתגר את המחקר של מאייר והמסקנות של ברנט, וקורא על ממצאיו תגר רציני הן בהיבט המתדולוגי והאתי והן בהיבט של תוכן הממצאים ומהותם.
המחקר בדק 967 פסקי דין מארה"ב, אנגליה וקנדה שבהם נקבע שקיים ניכור הורי. פסקי הדין נבדקו על ידי 19 בוחנים מהימנים, שהנחות המחקר אינן ידועות להם. נעשה ניתוח של 6 היפותזות על פני מודלים סטטיסטיים הכוללים ניתוח רגרסיות מרובות ופקטורים.
לא נמצא כל אישוש או תמיכה לטענות או לממצאים של מאייר משנת 2019.
הממצא של מאייר, לפיו בתי המשפט אינם מתייחסים ברצינות לטענות על התעללות בילדים כאשר אבות טוענים לניכור הורי נמצאו מופרכות באופן מובהק.
יתרה מכך, החוקרים נתקלו בהתייחסות לא אתית, שהנה חריגה בקרב חוקרים, כאשר מאייר סירבה לספק את הנספחים והפלטים הסטטיסטיים שהובילו אותה למסקנותיה, או לספק מידע אודות המשתתפים במחקרה; והיא אף לא הנגישה את חומרי המחקר.