מערכת גירושים ישראל
כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן
בהחלטה שניתנה ע"י כבוד הרב אליעזר איגרא בהרכב של שלושה רבנים בבית הדין הרבני הגדול בירושלים נקבע בנוגע לערעורו של אב לשמונה ילדים כי ערעורו על גובה המזונות יידחה.
המדובר בגבר אלמן ואב לחמישה ילדים ששלשה מהם מצויים על הרצף האוטיסטי והוא מגדל אותם לבדו.
הגבר נישא בשנית והביא לעולם עוד שלושה ילדים שהם מצויים במרכזו של סכסוך הגירושים הנ"ל. בית הדין האזורי בתל אביב קבע כי על האב לשלם לגרושתו סך של 4800 ש"ח דמי מזונות ומדור בעבור שלושת ילדיו.
האב ערער לבית הדין הגדול בטענה כי הסכום שנקבע לו הוא גבוה מסך יכולותיו שעה שבית הדין האזורי לא נתן משקל למצבו הייחודי בו הוא מטפל 24/7 בחמישה ילדיו מנישואיו הקודמים ובעוד שלושה ילדים מספר ימים בשבוע.
עוד טען האב כי בשל הצורך להיות המטפל של שמונה ילדים ששלושה מהם על הרצף האוטיסטי הוא אינו יכול להשתכר בשכר גבוה ושכרו נע בין 3000 ש"ח ל 5000 ש"ח לחודש.
האב טען כי רוב כלכלת הבית נתמכת מקצבאותיהם של שלושת ילדיו המוגדרים כנכים בביטוח לאומי וכל פסיקה שתהה גבוהה מסך משכורתו משמעה כי הוא יאלץ להעביר את תשלומי המזונות מתוך הקצבאות של ילדיו הנכים.
מה גם שדבר שכזה הוא בניגוד לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה-1995 שכן קצבת ילד נכה אמורה לשמש את צרכיו האישיים בלבד ואין להעבירה לשום אדם אחר בכל דרך או אופן.
בהחלטה קצרה של 2 עמודים בלבד וללא מתן נימוקים קבעו הדיינים כי הם מסכימים עם פסיקתו של בית הדין האזורי ושסך סכום המזונות יישאר על כנו.
האב מספר כי בדיון טיעוניו לא רצו להישמע כלל שכן שלושת הילדים נשוא הסיכסוך הינם קטני קטינים מתחת לגיל 6 והרבנים הבהירו לו שהחובה לזון אותם מוטלת עליו בלבד ללא שום קשר למצבו המשפחתי או למצבה הכלכלי של האישה – שלפי טענת האב הינה אמידה ואף נישאה בשנית.
בצעד חריג הגיש האב בקשה למתן נימוקים מבית הדין הגדול בעקבות ההחלטה האמורה שכאמור לא החילה נימוקים כלל וזאת בניגוד לתקנה קט"ו לתקנות לחוק בתי הדין הרבניים התשנ"ה 1995:
"כל פסק דין צריך להכיל, מלבד ההחלטה בנושא המשפט, גם (א) סיכום תמציתי של טענות הצדדים; (ב) קביעת העובדות החשובות; (ג) נימוקי ההחלטה"
באופן תמוה גם בקשתו זו נדחתה על הסף.
